שרת המשפטים איילת שקד
צילום: דיאגו מיטלברג

ישראל דורגה בדירוג העליון במדד השחיתות בעסקאות בינ"ל לראשונה

יחד עם ישראל נמצאות ארה"ב, גרמניה, בריטניה, איטליה, שוויץ ונורבגיה; הדירוג הושג, בין היתר, בזכות האכיפה בפרשות השחיתות בטבע ושיכון ובינוי
ערן סוקול | (6)

משרד המשפטים מדווח הבוקר (ד') כי ישראל דורגה בדירוג הטוב ביותר במדד השחיתות בעסקאות בינלאומיות לראשונה. יחד עם ישראל נמצאות בקבוצת הדירוג הגבוהה ביותר 6 מדינות נוספות – ארה"ב, גרמניה, בריטניה, איטליה, שוויץ ונורבגיה.

הדירוג שמשמעותו הכרה בישראל כמדינה הפועלת בצורה אקטיבית כנגד תופעות של שחיתות בזירה העסקית הבינלאומית, הושג, לאחר שבפעם האחרונה שפורסם המדד בשנת 2015 דורגה ישראל בדירוג הנמוך ביותר, שמשמעותו היעדר אכיפה.

על פי הדיווח, ארגון "שקיפות בינלאומית" (Transparency International) דירג את ישראל לראשונה בדירוג הטוב ביותר במדד "השחיתות בעסקאות בינלאומיות", שהתפרסם הבוקר. שקיפות בינלאומית הינו ארגון חברתי גלובאלי אשר פועל לא למטרות רווח ועוסק במאבק העולמי נגד שחיתות בעולם השלטוני ובעולם המסחרי.

הארגון פועל באמצעות קואליציה כלל-עולמית בה חברות מעל 100 מדינות, ומטרתו העיקרית היא המאבק בשחיתות באמצעות נורמות של אתיקה ושקיפות. לארגון סניף ישראלי – עמותת שקיפות בינלאומית ישראל (שבי"ל), בראשה עומדת כיום נשיאת בית הדין הארצי לעבודה לשעבר, השופטת בדימוס נילי ארד. העמותה הציגה בפני קובעי הדירוג בארגון העולמי את הצעדים הננקטים בישראל בתחום המאבק בעבירת שוחד עובדי ציבור זרים.

  

הדירוג כפי שמפורט בדו"ח, הינו פרי של תוצאות המאבק בתופעה ומאמצי האכיפה ובין היתר, שיפור ועלייה בשיתוף פעולה בינלאומי באכיפת עבירת שוחד עובד ציבור זר, צעדים שננקטו ברשות המיסים וברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים, והעלאת המודעות לעבירת שוחד עובדי ציבור זרים ולאחריות פלילית של תאגידים בסקטור הציבורי ובסקטור העסקי.

בנוסף, מזכיר הדו"ח את ההרשעה של חברת ניפ גלובל בבית המשפט בגין שוחד עובדי ציבור בממלכת לסוטו באפריקה, וכן את ההסדר המותנה שנחתם מול חברת טבע על פי חוק ניירות ערך. עוד מוזכרות בדו"ח חקירות שונות המתנהלות על ידי יאח"ה להב במשטרת ישראל, בליווי פרקליטות מיסוי וכלכלה, ביניהן החקירה בעניינה של חברת שיכון ובינוי.

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    חחחחח.... (ל"ת)
    השמאל אוכל חוקן... 12/09/2018 20:27
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אזרח 12/09/2018 19:47
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד להם שהצליחו להסתיר את הגמ"ח שהיא מכבסת הכסף הגדולה בעולם. או שהסוקרים קיבלו משהו... לא אתפלא
  • 2.
    מסתבר שהגנים היהודיים לא משתנים (ל"ת)
    יוסי 12/09/2018 11:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תום 12/09/2018 10:56
    הגב לתגובה זו
    סיפור עצוב ומציאות יום יומית כי אז היינו מקום ראשון בתחרות המדינה המושחתת וזה עובדה ולא סתם דיבורים לצערנו
  • גדי 12/09/2018 18:14
    הגב לתגובה זו
    בזכות ממשלת נתניהו המדינה היגיעה להישגים שלא היו כמותם מאז כינון המדינה , בכלכלה, בביטחון ובמדיניות החוץ
  • מר גדי היקר 13/09/2018 12:12
    אפילו עיראק עקפה אותנו.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".