פיג'ו 301: מבחן דרכים
פיג'ו 301
סימן לבאות
עם זאת, ה-301 באה לסמן מתקפה מפוקחת ונחוצה של הקונצרן הצרפתי על שווקים עולמיים בהם לא הושקע מאמץ מספק. היבואנית, שממתינה כבר תריסר שנים למשפחתית, היתה מעדיפה משהו כמו 308 סדאן (למעשה ה-408 הסינית), שתפנה אל לב השוק המקומי, אבל ה-301 שונה ומיועדת לשווקים מתפתחים הגדלים בעולם: מאסיה ודרום אמריקה ועד מזרח אירופה וטורקיה, שם משוועים למשפחתית זולה, ומבחינת מכירות עשויה להיות קלף חשוב בדרך לחילוץ היצרנית הצרפתית שתלויה מדי בשוק האירופאי שבמיתון. לא לחינם גילו את התחום, שהיה "קוריאני" בעבר, שפע יצרניות אירופאיות.
קטנה או גדולה
אבל גם אם ה-301 מבוססת על הפלטפורמה הקטנה של פיג'ו, בחנייה היא מסווה זאת היטב. היא נראית גדולה ועם בסיס גלגלים של 265 ס"מ (גדול מה-308) ואורך של 444 ס"מ היא אכן כזו. העיצוב מחזק את הרושם בעזרת דמיון ברור לחזית האלגנטית של ה-508. הדמיון לאחות הגדולה פוחת כאשר מגיעים לאחוריים שנראים יותר שגרתיים. מהצד הרכב נראה מעט גבוה על הגלגלים (כמו שקורה לעיתים בכלים שמכוונים לשווקים מתפתחים), אבל בסך הכל ה-301 נאה.
הזמן קצר, הגשם בדרך ואני אץ לגעת בסחורה, למשש את הפלסטיקה ולגלות איכות חומרים נחותה מזו שהתרגלנו למצוא בחדשות של פיג'ו. זה בולט בייחוד בדיפון הדלתות עם התחושה החלולה.
אני מחפש, אבל לא מוצא, בסביבת הנהג קשר ל-208. הקווים סולידיים ועכשוויים אך מתחברים יותר לקטנות של סיטרואן, בייחוד בגלל פתחי האוורור, פקדי מערכת המיזוג המוזרה, ופלסטיק בוהק שסיטרואן אמצה לאחרונה.
גרסת הפרמיום שלנו (115,000 שקלים, 5,000 יותר מגרסת הבסיס) מצוידת היטב עם חישוקים קלים, חיישני חנייה, בלוטות' ושליטה מההגה על מערכת השמע הנאה שאינה קלה לתפעול. גם מיקום מתגי החלונות האחוריים אינו נוח ורומז על חיסכון.
תנוחת הנהיגה אינה מושלמת עבורי. ההגה אינו מתכוון למרחק ובסיס המושב המוטה, יחד עם העובדה שהחלק העליון של סביבת הנהג גבוה, גורמת לי להרגיש נמוך. המושב, שנראה נוח בשניות הראשונות, אינו מושלם.
גם המושב האחורי אינו נוח במיוחד, אך המרחב לרגליים טוב. המרווח לראש קצת פחות מרשים והרכב מרגיש מעט צר. תא המטען ענק אך המכסה מתרומם באופן מוזר, אין לו פתיחה מבחוץ ושפת הטעינה הגבוהה מקשה.
נוגעים בזמבורה
כאשר רגע אחרי היציאה לכבישים האורבאניים אני מפעיל את הצופר, אוזניי סומרות – הייתכן שהוא מצפצף פנימה? האם הצרפתים הגזימו בחיסכון בחומרי בידוד? האם זה סימן לבאות?
נראה שכן, כי גם רעשי הכביש והרוח בולטים, והם עוד נאלצים להילחם במנוע ה-TU – לוחם וותיק ולא שקט, שנולד בשנות ה-80' (הושק בסיטרואן AX) והגיע עד ל-307. כעת הוא זוכה לחיים חדשים, כנראה בגלל שהוא זול ממנוע ה-1.6 העכשווי. אגב, בשווקים המתפתחים (דרום אמריקה, ואסיה) הוא מעולם לא מת, וכעת הוא הועמד בתקינת יורו 5 וזכה ל-5 סוסים נוספים. עם 115 כ"ס אין למנוע הוותיק בעיית כוח והביצועים טובים (11.8 שניות ל-100 קמ"ש), גם בזכות בחירת יחסי העברה קצרים.
הבעיה האמיתית של יחידת הכוח היא חוסר העידון, שהופך כמעט כל נסיעה לחוויה רועשת. השילוב בין היעדר בידוד נאות לרעשי מנוע לבין יחסי העברה קצרים הופך גם נסיעה בין עירונית רגועה לרועשת, ובמהירויות המקובלות בכביש 6 זה כבר לא נעים. ועוד לא דיברנו על השריקה שבאה כנראה מהתמסורת.
באופן לא ממש מפתיע, תיבת ארבעת ההילוכים המוכרת של PSA אינה משפרת את המצב: היא אינה זורמת, נתקעת בהילוכים נמוכים כאשר רוצים גבוהים ולהיפך, ולא פעם נכשלת בביצוע החלפה נעימה. זה מפריע יותר בעיר, בייחוד במעבר בין זחילות להאצה, אך בכל מצב היא מורגשת מדי ומרגישה כמו צעד לאחור לעומת מה שהכרנו ב-308. צריכת הדלק טובה ונעה בין 14 ק"מ לליטר בשיוט ל-11 במסלול מגוון.
נוסטלגיה
עניין נוחות הנסיעה מעט מורכב יותר. בעיר היא מצליחה להסתדר עם שיבושים קטנים, אך הגדולים אינם מגוהצים באופן חלק, ופה ושם גם זוכים להדהוד וחבטה. היא גם לא צולחת פסי האטה באופן רהוט. מחוץ לעיר המצב נעים רוב הזמן, אך גם כאן שיבושים גדולים או חיבורי כביש בולטים עוברים מדי לישבן.
באור הנכון
ניתן להבין את שמחת היבואנית לגבי הגעת המשפחתית החדשה של פיג'ו וסיטרואן, הרי כל קוץ במדבר הוא פרח וברור שמדובר בתוספת חשובה למבחר. אבל כרגיל הניסיון להשוות מכונית מתת-הקטגוריה הזו למשפחתיות בגודל מלא מוציא אותן רע. תמחור המשפחתיות הזולות (כבר אי אפשר לומר קטנות) הוא תמיד בעייתי בגלל הפנייתן לציי הרכב. כי כשבתוספת של 7,000 שקלים מקבלים משפחתית מודרנית ומאובזרת יותר, ל-301 ואחיותיה לקטגוריה יש בעיה.
אבל גם אם ה-301 אינה מרשימה באיכות ולוקה בעידון, הרי שדווקא מול בנות מינה, האקסנט והריו, נראה שהיא בעלת סיכויי התמודדות טובים. היא נראית טוב, היא מרווחת ונוחה יותר – והיא בהחלט מחממת את התחרות בתחום.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- חברת רפאל וריית'און האמריקאית חנכו מפעל לייצור מיירטים בארקנסו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
כאן צומחים!
לאחר שנתיים של כאב וחוסר ודאות, נפתח חלון לשינוי חברתי־כלכלי - חדשנות טכנולוגית ושותפות בין־מגזרית – הם הבסיס לבניית עתיד חזק ושוויוני יותר לישראל
בשנתיים האחרונות חווינו כאבים ומשברים כבדים ומתמשכים. היו אלה שנתיים של כאב מתמשך ודימום שאינו פוסק, חוסר ודאות ופגיעה ברציפות החיים של משפחות, קהילות וארגונים. אך היו אלו גם שנתיים של השתאות מכוחות שצמחו מתוכנו, מעוצמות אנושיות, ממנהיגות מרגשת שהדגימה חוסן ומהכוח של הקהילות והסולידריות החברתית.
ישראל של היום אוספת את השברים, מנסה להתרגל לאובדן, עייפה ומתוחה. ישראל של היום היא גם מדינה שנפתח בה חלון הזדמנויות נדיר לשינוי חברתי עמוק – אם רק נדע לזהות את ההזדמנויות הטמונות בו, במשבר.
השכול היכה בנו באלפים, פציעות פיזיות ונפשיות בעשרות אלפים, מאות אלפים נעקרו מבתיהם, עסקים רבים נפגעו, מאות אלפי ישראלים ומשפחותיהם שילמו את מחיר שירות המילואים, מערכות וארגונים רבים איבדו את יכולת התפקוד השוטף ותוצרם נפגע, מאות אלפי ישראל העבירו ימים ולילות בחרדה עמוקה.
מול מציאות זו, מיליוני אזרחים, ארגונים וקהילות השקיעו משאבים חברתיים, רגשיים וערכיים בהיקפים חסרי תקדים – בהתנדבות, בליווי קהילתי, בסיוע לעסקים ובמתן מענים מהירים בשטח. ההשקעה החברתית הזו הפכה לגורם מרכזי ביכולת ההתמודדות עם המשבר, ויהיה צורך להמשיך ולהעמיק אותה גם במאמצי השיקום והצמיחה בשנים הבאות.
- "כלכלת ישראל תצמח ב-5% בשנה הקרובה"
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעגלי הפגיעות המתרחבים והפתרונות החדשים
בתהליך האסטרטגי שקיימנו בג'וינט ישראל – "אופקים 2035: אסטרטגיה לעשור של שיקום וצמיחה" – ניסינו לשרטט את הפעולה הנדרשת לעשור הקרוב מנקודת המבט החברתית המתמקדת באוכלוסיות הפגיעות, וגיבשנו שלושה מרחבי פעולה מרכזיים:
