"ניתנה אבן דרך חשובה לקראת מיזוג פוטנציאלי בין אבנר ודלק קידוחים"

רוני בירון מ-UBS מתייחס למהלך של קבוצת דלק לרכישת השליטה בכהן פיתוח: "מדובר במהלך חיובי אשר משפר את הפרופיל שלה בעיני המשקיעים הזרים"
רקפת גלילי | (5)

קבוצת דלק הודיעה היום על ההסכם לרכישת השליטה בכהן פיתוח והתגובות לא אחרו להגיע. רוני בירון מ- UBS ניירות ערך מתייחס להודעה ומעריך כי נסללה הדרך לקונסולידציה של שותפויות חיפושי הגז של דלק (דלק קידוחים ואבנר) אשר בשילוב רכישה אפשרית של המיעוט בדלק אנרגיה, תפשט בצורה משמעותית את המבנה הארגוני של פעילות חיפושי הגז בדלק, ותשפר את הפרופיל שלה בעיני המשקיעים הזרים.

קבוצת דלק דיווחה היום על רכישת השליטה (51.9%) בחברת כהן פיתוח מידי גדעון תדמור ובני משפחתו תמורת 275 מיליון שקל. כתוצאה מן העסקה צפויה קבוצת דלק לרשום רווח הון של 2.4-2.9 מיליארד שקל. מניות השליטה ירכשו לפי מחיר של 80.46 שקלים - פרמיה של 47% על מחיר הבסיס טרם פתיחת המסחר.

"אנחנו מאמינים כי ההסכם מהווה אבן דרך חשובה לקראת מיזוג פוטנציאלי בין אבנר ואחותה התאומה דלק קידוחים. השותפויות הן למעשה תמונת מראה אחת של השנייה ואיחוד פוטנציאלי יכול ליצור חברה (שותפות) עם שווי שוק של קרוב ל-4 מיליארד וחשיפה לכל תגליות המפתח באגן הלבנט", כותבים ב-UBS.

"נציין כי קבוצת דלק מנסה גם לרכוש את מניות המיעוט בחברה בת שלה, דלק אנרגיה, אשר מחזיקה במישרין בדלק קידוחים ובאבנר. באם העסקאות יושלמו, המבנה התאגידי יפושט במידה ניכרת", נכתב במסמך. "לתפיסתנו המהלך של איחוד קבוצת דלק עם חברות הבנות הוא מהלך חיובי", הוסיף בירון.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    כנסו דחוףף 04/12/2011 16:50
    הגב לתגובה זו
    השער עכשיו 44 עוד חודש 135 תרשמו ועל תגידו שלא אמרתי לכם
  • 3.
    סמי 01/12/2011 15:36
    הגב לתגובה זו
    עדיף שתשתוק
  • 2.
    SPAM (ל"ת)
    לא ניתן לאחד שותפויו 01/12/2011 15:28
    הגב לתגובה זו
  • רק שתדע שזה הדיבור עכשיו של בעלי השליטה (ל"ת)
    תהיה בעניינים 01/12/2011 15:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עע 01/12/2011 15:19
    הגב לתגובה זו
    אין לו ולחבריו הטייקונים ממודיעין וישראמקו גרוש על התחת הם עושים תעלולים כדי להציף ערך המניות ולקבל בטחונות על הלוואות שהם צריכים לקידוחים הבנקים יחלבו אותם עד הסוף בריבית נשך ולציבור ישאר פירורים הטייקונים שלנו הם מהסוג המסריח ביותר וחכם מי שירחק מהם ונכסיהם
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.