קרן סינמה פונה להפקות מקור: תשקיע 20 מ' שקל בשת"פ עם אולפני הרצליה
קרן סינמה הודיעה ביום חמישי האחרון, כי חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם "אולפני הרצליה" להפקת סדרות וסרטים לטלוויזיה, בהיקף של עד 20 מיליון שקל לתקופה של 24 חודשים. השקעותיה של קרן סינמה במסגרת ההסכם כפופות לגיוסי הון בבורסה.
כזכור, בספטמבר השנה חתמה הקרן על הסכם נוסף, עם ערוץ 10, להשקעה בסרטי קולנוע בהיקף של 50 מיליון שקל.
לדברי יואב פרץ, מנכ"ל אולפני הרצליה, "אנו מנהלים את השקעותינו בתחום ההפקות לטלוויזיה בשמרנות רבה, ועד היום הפקנו בעיקר תכניות וסדרות הנמכרות מראש לערוצי טלוויזיה ואו זכייניות שידור. ההסכם שנחתם עם קרן סינמה מאפשר לנו להיכנס להפקות ללא מכירה מראש, מה שיהפוך אותן לבעלות תוחלת רווחיות גבוהה משמעותית, גם אם מתלווה לה סיכון גבוה יותר".
שמעון ימין, מנכ"ל קרן סינמה, מסר: "בחרנו להשקיע בתחום הטלוויזיה יחד עם אולפני הרצליה, לאור תפיסת העולם השמרנית שלה, אשר מעמידה אותה בין חברות ההפקה הבודדות השומרות בעקביות על רווחיות גבוהה. עד היום, ביצענו השקעה אחת בתחום הטלוויזיה, בסדרה "ילדות רעות", שהופקה על ידי אולפני מימד וזכתה להצלחה. על רקע זה החלטנו להיכנס להשקעות נרחבות יותר בתחום".
ההסכם שנחתם עם אולפני הרצליה מקנה לוועדת ההשקעות של הקרן סמכויות ביצוע לקבלת החלטות ויכולת להגדיר ולאשר הוצאות והשקעות שונות בסרטים ואו בסדרות. זאת, בשונה מההסכם שחתמה הקרן עם ערוץ 10, המקנה לוועדת ההשקעות סמכויות מוגבלות בקבלת החלטות, ועיקר פעילותה מסתכם בביקורת ומתן אישורים שונים לערוץ.
בראש ועדת ההשקעות של קרן סינמה יכהן מר דודי זילבר, מנכ"ל מטרו הפקות מקבוצת יונייטד קינג של משה אדרי. מינויו של זילבר אושר על ידי יו"ר הקרן, מר אמיר גבע, המכהן גם כחבר באקדמיה לקולנוע.
מארק רוזנבאום, דירקטור ומנכ"ל סינמה לשעבר, מסר כי "מינויו של דודי זילבר מסמן את חזרתה של קרן סינמה להשקעות מקצועיות ואקטיביות בקולנוע ובטלוויזיה. במתכונתה הנוכחית, הקרן תהפוך לחברת השקעות דינמית ולגורם מימוני אלטרנטיבי משמעותי, המשקיע בסרטים וסדרות רק לאחר בחינת שיעורי התשואה על ההשקעה, ולאחר שמוכח כי הם בעלי פוטנציאל רווחיות גבוה. לדודי זילבר רקורד עשיר בהפקת סרטים ישראליים מוצלחים רבים, בהם: "זוהי סדום", "לבנון", "בופור", "אביבה אהובתי" ו"סוף העולם שמאלה". אני בטוח, כי בעזרתו תוכל הקרן לבנות צוות מקצועי שיבחר וישקיע בסדרות וסרטים מצוינים".
דודי זילבר מסר, כי "כניסתה של קרן סינמה לתחום הטלוויזיה יוצרת הזדמנות להגברת התחרות בענף הפקות המקור. הקרן מאפשרת למפיקים בשוק לממש את רצונם להפיק סדרות מבלי להישען רק על קרנות ממלכתיות, ואני מברך על כך".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
