פגיעה בשווי: הקפאת הורדת מס החברות יפחית את שווי החברות בבורסה ב-6%
המחאה החברתית בשבועות האחרונים כבר נתנה את אותותיה בשווקים ועלולה להשפיע מהותית על הכלכלה המקומית. בסקירה שהגיעה לידי Bizportal מתייחסת לנה איצקוב שוורץ מלידר שוקי הון לפגיעה האפשרית במקרה ולא יופחת מס החברות.
לדבריה, אם מס החברות ימשיך לעמוד על 24% ולא ירד ל-18% הנפגעים העיקריים יהיו סקטורי הנדל"ן, תקשורת, גז, קמעונאות וחברות אחזקה. מס החברות היה אמור לרדת מ-24% בהדרגתיות כל שנה עד שהיה אמור להיקבע על 18% בשנת 2016 והילך.
הפגיעה בחברות תהיה בשורת הרווח הנקי אחרי מס, ירידה של 8% ברווח הנקי העתידי או ב-6% בשווי החברות לאחר היוון. משמעות נוספת היא גידול בהוצאה השוטפת למס, והפגיעה גבוהה יותר בחברות רווחיות המשלמות מס, ובעיקר אלה המשלמות באופן שוטף את שיעור המס הסטטוטורי ולא נהנות מהטבות מס שונות. "פגיעה נוספת הינה עבור חברות בעלות התחייבויות מסים נדחים, אשר יצטרכו להגדיל את ההפרשה, ופירוש הדבר הוא פגיעה מיידית בהון העצמי".
חברות הנדל"ן
החברות תסבולנה בצורה משמעותית כאשר צפוי קיטון בהון העצמי וכתוצאה מכך גידול ביחסי המינוף, אשר עשוי להוביל אף לפגיעה בדירוג. כמו כן מסתמן קיטון ברווח הנקי כתוצאה מהגידול במס השוטף, וכתוצאה מכך קיטון בדיבידנדים. פגיעה תסתמן גם בתזרים המזומנים ושווי החברה כאשר חברות אלו התחייבויות מסים נדחים בהיקף המשמעותי ביותר.
חברות תזרימיות - תקשורת וקמעונאות, סקטור הגז
חברות המשלמות את שיעורי המס הסטטוטורי צפויות לספוג פגיעה בשווי של כ 6%-8. ירידה ברווח הנקי בעקבות אי הפחתת המס תביא לפגיעה ביכולת החברות לחלק דיבידנד. המודל של חברות הגז מניח מלכתחילה קבלת תזרימים בשנים בהן צפויה הפחתת המס, השפעת ביטול ההפחתה צפוי לפגוע בשווין בכ-8%.
חברות אחזקה
שווי חברות האחזקה עלול להפגע בשל ירידת השווי של האחזקות, וכמו כן עלולות להיות מושפעות משינויי מיסוי אחרים (רווחי הון ודיבידנד). "חברות האחזקה ברמת הסולו כמעט ולא מושפעות משינוי במס החברות. עם זאת שווין עלול להפגע כתוצאה מפגיעה בשווי של החברות המוחזקות בשל המינוף".
לגביי חברות הביטוח, הן תפגענה מהתשלום השוטף ומסעיף המסים הנדחים, אולם ההשפעה על ההון פחותה מאשר חברות הנדל"ן. לגביי הבנקים, הם נפגעים אבל בשל סעיף מסים נדחים לקבלה והפוטנציאל האפשרי של הפחתת המע"מ, הפגיעה צפויה להיות נמוכה ביחס לחברות הנדל"ן והביטוח.
חברות המחזיקות במפעלי תעשיה, כטבע וכיל לא צפויות להיפגע משמעותית היות ומשלמות באופן שוטף שיעור מס הנמוך משיעור המס הסטטוטורי.
- 4.אז מה.מה אכפת לי שווי חברה על הנייר.מה אכפת (ל"ת)הבורסה הדפוקה הזו 10/08/2011 17:56הגב לתגובה זו
- 3.הסותר 10/08/2011 13:32הגב לתגובה זואיזה קשקוש של כתבה . הרי עד היום היה מס חברות של 24%.ומכן הרווח הנקי. לא העלו כעת את מס החברות ב-6% אלא השאירו אותו דבר ולכן לא אמור להיות שום שינוי ברווח הנקי. השוק לא תמחר ירידה עתידית של 6% ולכן כותב הכתבה מקשקש
- 100% צודק! ביזפורטל היום מככבים עם קישקושים (ל"ת)פאנקי 10/08/2011 14:57הגב לתגובה זו
- 2.מה שהגיע בחטא נילקח בצדק אין פה הפסד. (ל"ת)זה מצחיק 10/08/2011 13:30הגב לתגובה זו
- 1.מסקנה הבורסה צריכה לרדת 15 אחוז ללא השפעה אחר (ל"ת)רואה חשבון 10/08/2011 13:10הגב לתגובה זו
- החלטה זו כמו מס על הבורסה בתוספת 6 אחוז (ל"ת)פלדמן את פלדמן 10/08/2011 13:17הגב לתגובה זו
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
