מה מספרות מניות הפרסום על השוק העולמי? כל החברות הבינ"ל נופלות
שנת 2011 מסתמנת כשנה מאכזבת עבור מניות חברות הפרסום, לפחות במבט כולל על שמונת החודשים הראשונים. להבדיל מ-2010 אותה סגרו 5 מניות הפרסום הבינ"ל בעליות שערים מרשימות כהמשך ישיר ל-2009 המוצלחת מאוד, ב-2011 התמונה שונה ונכון לרגע זה כולן רושמות צניחה.
כזכור, ב-2010, בעוד שמדד הפוטסי 100 (המרכז את 100 המניות הגדולות הנסחרות בבריטניה) צמח ב-10%, זינקו לעומתו מניות הפרסום והפגינו גידול מרשים: HAVAS עם 39%, אומניקום עם 17%, IPG עם 44%, פובליסיס עם 36% ו-WPP עם 30% עלייה.
נכון לנקודת זמן זו, ב-8 לאוגוסט, בעוד שמתחילת 2011 רשם מדד הפוטסי 100 ירידה של 10.92% ומדד ה-s&p 500 (מדד 500 החברות הנסחרות המובילות בארה"ב) רשם ירידה של 4.62% 'נחתכו' מניות הפרסום בשיעורים גדולים יותר.
חברות הפרסום הגדולות מהוות בעצם ברומטר לכלכלה העולמית, שכן הן מושפעות מהוצאות הפרסום של החברות הגדולות בעולם אותו מנתבות החברות בהתאם לתחזיות הצמיחה שלהן. לכן, בשנים טובות בהן שוק המניות רושם עליות הן נוטות להניב "תשואת יתר" ובשנים גרועות "תשואת חסר".
בסוף השבוע האחרון הודיעה סוכנות דירוג האשראי סטנדרד אנד פורס (S&P) על הורדת דירוג החוב של ארה"ב. שוקי המניות מגיבים בימים אלה להורדת הדירוג לכלכלה הגדולה בעולם בירידות שערים. ארה"ב הינה שוק הפרסום הגדול בעולם ואחריה גרמניה, יפן וסין.
את הירידה הגדולה ביותר רשמה קבוצת הפרסום העולמית HAVAS (סימול: HAV) עם ירידה של 22.87%, אחריה קבוצת IPG (סימול: IPG) עם ירידה של 21.19%. קבוצת הפרסום העולמית הגדולה ביותר לפי היקף כספי - WPP (סימול: WPP) רשמה ירידה בולטת אף היא עם צניחה של 20.71% בערך המניה. פובליסיס הצרפתית (סימול: PUB) רשמה ירידה של 15.76% ואת הקיטון הקל ביותר רשמה אומניקום (סימול: OMC) עם ירידה של 7.45%.
יודגש כי בין הנתונים החיוביים העולים מהדוחו"ת הרבעוניים של החברות וביצועי המניות מתקיים יחס הפוך. בעוד שחברות כמו
חברות הפרסום הנסחרות שולטות למעשה בשוק הפרסום העולמי עם נוכחות כמעט בכל נקודה בעולם. WPP לדוגמא מחזיקה תחתיה את סוכנויות הפרסום של jwt, y&r, Ogilvy ו- grey. בנוסף לאלו נמנים בקבוצה גם חברת המחקר TNS, חברת רכש המדיה Mediacom, חברות יח"צ רבות וסוכנויות פרסום נוספות שמוכרות פחות לשוק הישראלי. OMNICOM, אחת החברות הגדולות גם כן מחזיקה בענקי הפרסום, BBDO, DDB ,TBWA. פובליסיס העולמית מחזיקה בסוכנויות Saatchy & Saatchy המפוזרות בעולם בנוסף ל-Zenith, Starcom, Razorfish ו-Leo Burnett. IPG מחזיקה תחתיה את Mccann Erickson, Draftfcb ועוד. HAVAS העולמית מחזיקה בסוכנויות Euro rscg ו-MPG.
בישראל, מתוך 20 המשרדים המובילים ל-13 יש שייכות כזו או אחרת לסוכנויות הפרסום העולמיות. חלקן מוחזקות על-ידן במבנה בעלות מסוים כמו יהושע TBWA, גיתם BBDO, פובליסיס גלר-נסיס, JWT ו-Euro rscg וחלקן מקיימות איתן יחסי ייצוג (Affiliation) כמו אדלר-חומסקי עם Grey. מקאן אריקסון וראובני פרידן נשלטים שניהם על ידי קבוצת IPG העולמית.
- 1.סופי 08/08/2011 23:08הגב לתגובה זועם אחזקות בינלאומיות ואו בלי עושה רושם שהדינוזאורים נכחדים. חברות ארגונים ומפרסמים שישכילו להפקיד את כספם בסוכנויות רעבות פרטיות וקטנות שמייצרות עבורן ערך יקבלו תשואה גבוהה יותר וסביר להניח שתוצרים אפקיבים יותר.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.08% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
האוצר דורש בצדק שאנשי משרד הביטחון יתייעלו פנימית, בפועל הוא מקבל עוד ועוד דרישות תקציביות; אם האוצר ייכנע לתוספות התקציב הביטחוניות זה יפגע בתשתית, ברווחה, בחינוך, זה ייקח את ישראל אחורה, וגם - רמז עבה למה שצפוי במניית ארית
תעשייה ביטחונית חזקה היא הכרח. היא מאפשרת את הקיום של המדינה וברור שהיא עולה הרבה כסף. תקציב הביטחון ענק והוא גדל כמובן בתקופת המלחמה. הבעיה עם תקציב ביטחון ענק היא שהמקורות מצומצמים ואם הוא גדל אזי לוקחים כסף מאיתנו (מסים) וחוסכים בהוצאות על חינוך, רווחה, תשתיות ועוד. ולכן, הדבר הכי אלמנטרי ומתבקש הוא כמו בפירמה פרטית - להתייעל. במשרד הביטחון כנראה שאין אחד שלא יודע זאת נשפכים כספים על ימין ועל שמאל.
יש חיילי מילואים שגוייסו למרות שלא היה צריך (דווקא בעורף), יש פנסיות תקציביות, יש עובדים מיותרים ויש שכבה גדולה של חיילים בסדיר ובקבע שעובדת חלקית מאוד. גם במשרד הביטחון עצמו. הבזבוזים נמשכים גם בהוצאות השוטפות, ובהצטיידות. לכן דרישה של משרד הביטחון לתוספת של 7 מיליארד שקל לא צריכה לקבל אישור אוטומטי - האם היה מכרז , האם אפשר להוזיל את העלות ובראש וראשונה - תביאו את הכסף מבפנים. תתייעלו פנימית ותחסכו מיליארדים רבים, אפילו עשרות.
אתמול היתה מלחמה בין האוצר למשרד הביטחון - מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון. משרד האוצר אחרי תקופה ארוכה של שקט, אמר - "עד כאן". משרד הביטחון אמר את מה שהוא יודע להגיד - זה יפגע בביטחון המדינה. הוא רוצה למצוא כבר את האשמים הבאים, אבל זה לא יעזור לו - הוא אשם. הכישלון התקציבי הוא הבסיס לכישלון של ה-7 באוקטובר. צבא שמעדיף את הפנסיה התקציבית על פני גיוס מילואימניקים ושמירה על הגבולות, הוא צבא עם אג'נדה של חברת החשמל - דור א' מובחר, דור ב' דפוק. זו מתכונת לבינוניות.
צריך צבא שיידע להעלות שכר לצעירים, שידע לתגמל בסדיר, אבל אסור שיהיו שווים יותר ושווים פחות. רבבות אנשי קבע שסחטו את המערכת עולים לכל המדינה בתקציבים נמוכים במשרדים אחרים. הסיבה שזה קרה היא שקשה לשר אוצר ובטח ובטח לחשב כללי להגיד לצבא לו. הדבר האחרון שהוא רוצה הוא שיאשימו אותו בחללים, נרצחים, פיגוע, טילים על ישראל. יהלי רוטנברג, החשב הכללי דווקא נלחם על התקציב. הוא נלחם כבר בינואר 2024 ועד היום. הגיבוי של השר היה חלקי, עכשיו, בסיום המלחמה, השר מתחבר אליו -( הרחבה מהמלחמה של החשב כבר בחילת 2024 - החשב הכללי למנכ"ל משרד הביטחון - אין לכם תקציב בלתי מוגבל).
- מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסוגייה הנפיצה והקשה הזו של המלחמה על "תקציב הביטחון" מתבטאת בעקיפין בדוחות הכספיים של החברות הביטחוניות. יש לנו תעשייה ביטחונית לתפארת, ותעשייה כזו שמצילה חיים, תורמת המון לצבא לנצח במלחמה. התעשייה הביטחונית לצד הצבא הם הגורמים שניצחו בכל החזיתות בשנתיים האחרונות.
