הלחץ באירופה גואה: החשש מהתפשטות משבר החובות הפיל המדדים, הדאקס נפל ב-3.4%
החשש ממיתון בארה"ב והפחד מהעמקה של משבר החובות של מדינות ה-PIIGS באירופה לספרד ואיטליה, שולחים את המדדים באירופה לירידות שערים חדות כאשר מדד הדאקס הגרמני מוביל את המגמה.
עם נעילת המסחר באירופה מדד הדאקס הגרמני נפל ב-3.4%, מדד הקאק 40 הצרפתי התרסק 3.9%, מדד הפוטסי האנגלי איבד ב-3.43%.
קודם לכן במסיבת עיתונאים שנערכה בפרנקפורט בתגובה למפלס אמר הנגיד של הבנק האירופי המרכזי (ECB), ז'אן קלוד טרישה כי אמנם ישנה עלייה ברמת חוסר הוודאות בשווקים,וכי ה-ECB ילווה לבנקים בגוש האירו כמה כסף שרק יצטרכו ב-6 החודשים הקרובים, ויגביר את הצעדים לחיזוק הנזילות המוניטארית לקראת סוף השנה.
"המשקיעים בעצם מצביעים ברגליים לדברי טרישה ולא נותנים בו אמון" אמר מיקי משיח, מחדר המסחר של UBank והוסיף כי "הירידות די היסטריות, ואין סיבה שנראית לעין כמו נצון שיצא, זה מפגן לחץ".
הצעד בא בעקבות התגברות החששות מהתפשטות של משבר החובות לעבר ספרד שלה הכלכלה הרביעית בגודלה בגוש האירו, ולעבר איטליה, שלה הכלכלה השלישית בגודלה. "הסיכונים לכלכלה התעצמו" אמר טרישה והוסיף כי הנתונים האחרונים מאירופה הראו כי יש האטה בצמיחה ביבשת.
- 3.סוחר ותיק 04/08/2011 19:04הגב לתגובה זוהקרנות הפרטיות המתמחות באג" ח מדינה תוקפות את האיחוד האירופי צעד לא לא היה יוצא לפועל ללא הסכמה של גרמניה . התוצאה של תקיפה כזו היינה שיתוק הכלכלות המתחרות לגרמניה . את מה שהנצים עשו בכוח הזרוע עושים עכשו הגרמנים בכוח הכלכלה
- 2.ezra 04/08/2011 18:50הגב לתגובה זושום מפולת שום דבר ,בסך הכול תיקון ,דעה אישת.
- 1.להדפיס כמה שיותר ולכרות את כל העצים. מפולת !! (ל"ת)מני 04/08/2011 18:11הגב לתגובה זו
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
