כאשר ישנן שתי חוות דעת סותרות בעניין הזכאות לגמלת שמירת הריון, יש להעדיף את חוות הדעת שהיא לטובת המבוטחת
העובדות
----------------
מרגלית בן סימון (להלן: "העובדת") הגישה תביעה לגמלת שמירת הריון למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") לתקופה מיום 1.4.08 ועד 1.10.08.
המל"ל אישר רק את התקופה המתחילה מיום 16.6.08 ועד הלידה.
העובדת תמכה את תביעתה לתקופה מיום 1.4.08 ועד 15.6.08 באישור רפואי של פרופ' לאופר. האישור הרפואי נושא תאריך 1.5.08 ולפיו "לאור הסיפור המיילדותי הקשה מומלץ על מנוחה בבית למשך כל ההריון".
המחלוקת הנה האם זכאית העובדת לגמלת שמירת הריון לתקופה מיום 1.4.08 ועד ליום 15.6.08.
פסק הדין
-----------------
על-פי פסיקות בית הדין, האישור הרפואי בתביעה לתשלום גמלה לשמירת הריון יש לו מעמד כבד משקל בדומה לתעודת אי כושר בתאונת עבודה. האישור יוצר חזקה הניתנת אמנם לסתירה, של קיום התנאים המצדיקים שמירת הריון.
המל"ל לא פנה לפרופ' לאופר בבקשה להבהרות ופרטים נוספים, אפשרות הקיימת לו בהתאם לתקנה ב' לתקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון) התשנ"א-1991, והצדדים הסכימו על מינוי מומחה רפואי.
חוות דעתו של פרופ' כספי אשר מונה ע"י בית הדין, הגם שהיתה חד משמעית, לא הניחה את דעת בית הדין לאור העבר המיילדותי ולאור סוג העבודה אותה מבצעת העובדת שהינה עובדת כמטפלת בפעוטון, ולאור זאת עבודתה כרוכה בנשיאת תינוקות, התכופפות ופעולות ניקיון. לפיכך, כאמור, מונה מומחה נוסף ע"י בית הדין, הוא פרופ' פייזר, אשר הצטרף להמלצת פרופ' לאופר.
במצב דברים זה עומדות בפני בית הדין שתי חוות דעת רפואיות של פרופ' כספי ושל פרופ' פייזר.
לאור מעמדו המיוחד של האישור הרפואי ובהתחשב בכך כי יש שתי חוות דעת סותרות, האחת תומכת באישור הרפואי לשמירת הריון והאחת שוללת אותו, יש להעדיף את חוות הדעת שהיא לטובת העובדת והתומכת באישור לשמירת ההריון. במיוחד אמורים הדברים לאור העובדה, כי המל"ל עצמו אישר שמירת הריון לתקופה שמתחילה ביום 16.6.08.
לפיכך נקבע, כי יש לאשר את תביעת העובדת לגמלת שמירת הריון על כל התקופה.
(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
