כאשר ישנן שתי חוות דעת סותרות בעניין הזכאות לגמלת שמירת הריון, יש להעדיף את חוות הדעת שהיא לטובת המבוטחת

העובדות ---------------- מרגלית בן סימון (להלן: "העובדת") הגישה תביעה לגמלת שמירת הריון למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") לתקופה מיום 1.4.08 ועד 1.10.08. המל"ל אישר רק את התקופה המתחילה מיום 16.6.08 ועד הלידה. העובדת תמכה את תביעתה לתקופה מיום 1.4.08 ועד 15.6.08 באישור רפואי של פרופ' לאופר. האישור הרפואי נושא תאריך 1.5.08 ולפיו "לאור הסיפור המיילדותי הקשה מומלץ על מנוחה בבית למשך כל ההריון". המחלוקת הנה האם זכאית העובדת לגמלת שמירת הריון לתקופה מיום 1.4.08 ועד ליום 15.6.08. פסק הדין ----------------- על-פי פסיקות בית הדין, האישור הרפואי בתביעה לתשלום גמלה לשמירת הריון יש לו מעמד כבד משקל בדומה לתעודת אי כושר בתאונת עבודה. האישור יוצר חזקה הניתנת אמנם לסתירה, של קיום התנאים המצדיקים שמירת הריון. המל"ל לא פנה לפרופ' לאופר בבקשה להבהרות ופרטים נוספים, אפשרות הקיימת לו בהתאם לתקנה ב' לתקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון) התשנ"א-1991, והצדדים הסכימו על מינוי מומחה רפואי. חוות דעתו של פרופ' כספי אשר מונה ע"י בית הדין, הגם שהיתה חד משמעית, לא הניחה את דעת בית הדין לאור העבר המיילדותי ולאור סוג העבודה אותה מבצעת העובדת שהינה עובדת כמטפלת בפעוטון, ולאור זאת עבודתה כרוכה בנשיאת תינוקות, התכופפות ופעולות ניקיון. לפיכך, כאמור, מונה מומחה נוסף ע"י בית הדין, הוא פרופ' פייזר, אשר הצטרף להמלצת פרופ' לאופר. במצב דברים זה עומדות בפני בית הדין שתי חוות דעת רפואיות של פרופ' כספי ושל פרופ' פייזר. לאור מעמדו המיוחד של האישור הרפואי ובהתחשב בכך כי יש שתי חוות דעת סותרות, האחת תומכת באישור הרפואי לשמירת הריון והאחת שוללת אותו, יש להעדיף את חוות הדעת שהיא לטובת העובדת והתומכת באישור לשמירת ההריון. במיוחד אמורים הדברים לאור העובדה, כי המל"ל עצמו אישר שמירת הריון לתקופה שמתחילה ביום 16.6.08. לפיכך נקבע, כי יש לאשר את תביעת העובדת לגמלת שמירת הריון על כל התקופה. (*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".