דעה

הפרסומת של עוף טוב - לפעמים אסטרטגיה מחפה על הפקה

עטרה בילר, אסטרטגית של מיתוג, מתייחסת לפרסומת החדשה של 'עוף טוב'. כשהאסטרטגיה עוברת מ"טריות" סטנדרטי לפיצוח אמיתי
עטרה בילר | (8)

במקרה של עוף טוב המעבר החד מסרטוני ה"הורה" שהתאמצו לספר את סיפור האוטנטיות של המוצר, לסרטון השניצל שהוא טוב מהשניצל של אמא, הוא מעבר אסטרטגי מבורך.

סרטוני ה'הורה' ניסו להעביר את מסר הטריות, סיפור שמזכיר את 'חומוס עושים באהבה או לא עושים בכלל' של חומוס צבר. במקרה של צבר - האהבה במפעל חלחלה לחומוס. במקרה של עוף טוב - עובדי מפעל שרוקדים הורה מנסים לומר לנו שקיבוצניקיות = טבעיות = טריות. ולכן, אם הוא עובר ישר מהמחבת למקפיא, אגב ריקוד הורה, דרך ארוכה ופתלתלה לכל הדעות, סימן שהוא, למעשה, טרי לחלוטין. מאולץ ולא מפוצח.

לעומת זאת, בסרטון האחרון - יש פיצוח.

כמו בכל מיצוב טוב- יש סיפור. וסיפור טוב נשען על מתח מסוים ותפנית לא צפויה. יעלי, הילדה הקטנה, מגיעה לפסיכולוגית בשיאו של משבר אמון עם הוריה. היא מרגישה שגידלו אותה על שקרים והיא מתחילה להתפכח מהם. החסידה כנראה לא מביאה ילדים לעולם. פיית השיניים היא לא זו שמחביאה לנו את המתנה תחת הכרית. באותו רוח סותמת יעלי את הגולל על הקלישאה שהאוכל של אימא הוא תמיד הכי טוב. וכשאומרים אוכל של אימא, מתכוונים לרוב לשניצל של אימא.

בעזרת יעלי הנבוכה קורא עוף טוב תגר על הדעה הרווחת בתרבות הישראלית שהאוכל של אימא הוא הכי טוב, ומציע תחליף טוב יותר ממנו.

הסיסמא הפרובוקטיבית 'עוף טוב, יש יותר טוב?' בנויה כשאלה רטורית שהתשובה החבויה בה היא כמובן "לא". או "לא - כשזה עוף טוב".

מבחינה הפקתית-קולנועית גם סרט הילדה וגם סרט הילד שסופר לאחור לקראת שיגור שניצל מהטוסטר (Houston, we have a Schnitzel) - הם סרטים שגרתיים. שניהם נראים כמו כל סרטי השניצל, הטבעול, הקטשופ, המרקים והגבינות: ילדים והורים במטבח, הורים וילדים בסלון, ילדים אוכלים, הורים מגישים, שולחן, צלחת, צילומי תקריב של מזון.

חווייתית או קריאטיבית יש פה פספוס כי האסטרטגיה חזקה והרעיון מצליח לנצח את השגרה הרעיונית של מזון קפוא. השגרה כלואה מזה שנים במשולש הבא: או שהמותג נותן לאימא העסוקה רשות לוותר לעצמה ולהמשיך להיות אימא טובה גם כשהיא מגישה מזון מוכן למשפחה שלה. או שהמותג יוצג ערכים של טבעיות ותזונה נכונה ומקטין בכך את נקיפות המצפון של ההורה, או שהמשפחה מעידה על טעם טוב של המוצר באופן כללי, כלומר ללא פאנצ'.

עוף טוב מפר את האיזון ומצליח לתת פייט לשניצל של אמא עד כדי משבר אמון של הילדה הקטנה שמביא אותה לספת הפסיכולוגית. חבל שהתסריט לא קורא תגר על תסריטי השניצל כמו הקונספציה שהולידה אותו.

הקונספציה 'שקרים שגדלנו עליהם' היא חזקה ואמיתית, ונכון לו לעוף טוב להמשיך ולחקור טריטוריה זו כציר מרכזי של כל מוצריו, עבור כל קהליו, במטרה להדיר ממנה את מתחריו ולבסס את מעמדו.

עוף טוב שניצל

עוף טוב שניצל קופץ

עוף טוב הורה

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    לכי לעבוד ודי לכתוב שטויות (ל"ת)
    מיכל 25/07/2011 08:56
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קישקשתא 24/07/2011 17:15
    הגב לתגובה זו
    כי הכיוון של המשרד הוא להביא הרבה פרסי EFFI ולא קקטוסים. ובקשר לאסטרטגיה, שטויות. אמא שנמצאת בבית כדי לטגן שניצלים לא קונה אוכל מוכן. בטח לא שניצלים קפואים. הכל נעשה כדי לשדר לאמא העובדת, זאת שהילדים שלה יודעים להפשיר במיקרו כבר מגיל 3, שהשניצלים של עוף טוב טובים יותר מאלו של ממה עוף. זה הכל.
  • 4.
    צביה בילר 24/07/2011 17:01
    הגב לתגובה זו
    כל כך נכון
  • 3.
    הורה 24/07/2011 16:40
    הגב לתגובה זו
    גם אני בתור אמא נעלבת כשאומרים לי שהשניצל שלי לא טוב כמו השינצל הפושט שקונים בסופר ומי שמעליב אותי שוכח ממני.
  • 2.
    הכל מזון מעובד, תעשו לבד בבית (ל"ת)
    תרצה מה ז"א איזה 24/07/2011 13:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נמרוד גנצרסקי 24/07/2011 13:22
    הגב לתגובה זו
    מסר שאוכל קפוא טוב יותר מהאוכל של אמא רק מרחיק הורים מהמוצר, כי זה כל כך ברור שזה לא נכון, שהשאלה: "על מי הם מנסים לעבוד?" קופצת לראש. דבר נוסף, הורים הם אלו שקונים את המוצר ולכן העלבה ישירה לאוכל של אמא זה לא נכון לדעתי, גם אם הוא נעשה בחן. להגיד "כמעט כמו" או "מתקרב ל", זה בסדר, אבל שהמסר יהיה ששניצל קפוא טוב יותר זה ממש פגיעה במוצר.
  • הצרכנית הסבירה - שהם 24/07/2011 13:54
    הגב לתגובה זו
    כתבה ממש נכונה צריך היה צריך לשבת אצלנו בסלון בשביל לראות איך הילדים פתאום התמגנתו לפרסומת - בשביל לראות על מה היא מדברת החמודה הזאת וכן - בסופר בפעם האחרונה קנינו עוף טוב. אז זה עובד. באמת.
  • גם את צודקת (ל"ת)
    תרצה מה זא איזה 24/07/2011 13:50
    הגב לתגובה זו
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.