הפרסומת של עוף טוב - לפעמים אסטרטגיה מחפה על הפקה
במקרה של עוף טוב המעבר החד מסרטוני ה"הורה" שהתאמצו לספר את סיפור האוטנטיות של המוצר, לסרטון השניצל שהוא טוב מהשניצל של אמא, הוא מעבר אסטרטגי מבורך.
סרטוני ה'הורה' ניסו להעביר את מסר הטריות, סיפור שמזכיר את 'חומוס עושים באהבה או לא עושים בכלל' של חומוס צבר. במקרה של צבר - האהבה במפעל חלחלה לחומוס. במקרה של עוף טוב - עובדי מפעל שרוקדים הורה מנסים לומר לנו שקיבוצניקיות = טבעיות = טריות. ולכן, אם הוא עובר ישר מהמחבת למקפיא, אגב ריקוד הורה, דרך ארוכה ופתלתלה לכל הדעות, סימן שהוא, למעשה, טרי לחלוטין. מאולץ ולא מפוצח.
לעומת זאת, בסרטון האחרון - יש פיצוח.
כמו בכל מיצוב טוב- יש סיפור. וסיפור טוב נשען על מתח מסוים ותפנית לא צפויה. יעלי, הילדה הקטנה, מגיעה לפסיכולוגית בשיאו של משבר אמון עם הוריה. היא מרגישה שגידלו אותה על שקרים והיא מתחילה להתפכח מהם. החסידה כנראה לא מביאה ילדים לעולם. פיית השיניים היא לא זו שמחביאה לנו את המתנה תחת הכרית. באותו רוח סותמת יעלי את הגולל על הקלישאה שהאוכל של אימא הוא תמיד הכי טוב. וכשאומרים אוכל של אימא, מתכוונים לרוב לשניצל של אימא.
בעזרת יעלי הנבוכה קורא עוף טוב תגר על הדעה הרווחת בתרבות הישראלית שהאוכל של אימא הוא הכי טוב, ומציע תחליף טוב יותר ממנו.
הסיסמא הפרובוקטיבית 'עוף טוב, יש יותר טוב?' בנויה כשאלה רטורית שהתשובה החבויה בה היא כמובן "לא". או "לא - כשזה עוף טוב".
מבחינה הפקתית-קולנועית גם סרט הילדה וגם סרט הילד שסופר לאחור לקראת שיגור שניצל מהטוסטר (Houston, we have a Schnitzel) - הם סרטים שגרתיים. שניהם נראים כמו כל סרטי השניצל, הטבעול, הקטשופ, המרקים והגבינות: ילדים והורים במטבח, הורים וילדים בסלון, ילדים אוכלים, הורים מגישים, שולחן, צלחת, צילומי תקריב של מזון.
חווייתית או קריאטיבית יש פה פספוס כי האסטרטגיה חזקה והרעיון מצליח לנצח את השגרה הרעיונית של מזון קפוא. השגרה כלואה מזה שנים במשולש הבא: או שהמותג נותן לאימא העסוקה רשות לוותר לעצמה ולהמשיך להיות אימא טובה גם כשהיא מגישה מזון מוכן למשפחה שלה. או שהמותג יוצג ערכים של טבעיות ותזונה נכונה ומקטין בכך את נקיפות המצפון של ההורה, או שהמשפחה מעידה על טעם טוב של המוצר באופן כללי, כלומר ללא פאנצ'.
עוף טוב מפר את האיזון ומצליח לתת פייט לשניצל של אמא עד כדי משבר אמון של הילדה הקטנה שמביא אותה לספת הפסיכולוגית. חבל שהתסריט לא קורא תגר על תסריטי השניצל כמו הקונספציה שהולידה אותו.
הקונספציה 'שקרים שגדלנו עליהם' היא חזקה ואמיתית, ונכון לו לעוף טוב להמשיך ולחקור טריטוריה זו כציר מרכזי של כל מוצריו, עבור כל קהליו, במטרה להדיר ממנה את מתחריו ולבסס את מעמדו.
עוף טוב שניצל
עוף טוב שניצל קופץ
עוף טוב הורה
- 6.לכי לעבוד ודי לכתוב שטויות (ל"ת)מיכל 25/07/2011 08:56הגב לתגובה זו
- 5.קישקשתא 24/07/2011 17:15הגב לתגובה זוכי הכיוון של המשרד הוא להביא הרבה פרסי EFFI ולא קקטוסים. ובקשר לאסטרטגיה, שטויות. אמא שנמצאת בבית כדי לטגן שניצלים לא קונה אוכל מוכן. בטח לא שניצלים קפואים. הכל נעשה כדי לשדר לאמא העובדת, זאת שהילדים שלה יודעים להפשיר במיקרו כבר מגיל 3, שהשניצלים של עוף טוב טובים יותר מאלו של ממה עוף. זה הכל.
- 4.צביה בילר 24/07/2011 17:01הגב לתגובה זוכל כך נכון
- 3.הורה 24/07/2011 16:40הגב לתגובה זוגם אני בתור אמא נעלבת כשאומרים לי שהשניצל שלי לא טוב כמו השינצל הפושט שקונים בסופר ומי שמעליב אותי שוכח ממני.
- 2.הכל מזון מעובד, תעשו לבד בבית (ל"ת)תרצה מה ז"א איזה 24/07/2011 13:50הגב לתגובה זו
- 1.נמרוד גנצרסקי 24/07/2011 13:22הגב לתגובה זומסר שאוכל קפוא טוב יותר מהאוכל של אמא רק מרחיק הורים מהמוצר, כי זה כל כך ברור שזה לא נכון, שהשאלה: "על מי הם מנסים לעבוד?" קופצת לראש. דבר נוסף, הורים הם אלו שקונים את המוצר ולכן העלבה ישירה לאוכל של אמא זה לא נכון לדעתי, גם אם הוא נעשה בחן. להגיד "כמעט כמו" או "מתקרב ל", זה בסדר, אבל שהמסר יהיה ששניצל קפוא טוב יותר זה ממש פגיעה במוצר.
- הצרכנית הסבירה - שהם 24/07/2011 13:54הגב לתגובה זוכתבה ממש נכונה צריך היה צריך לשבת אצלנו בסלון בשביל לראות איך הילדים פתאום התמגנתו לפרסומת - בשביל לראות על מה היא מדברת החמודה הזאת וכן - בסופר בפעם האחרונה קנינו עוף טוב. אז זה עובד. באמת.
- גם את צודקת (ל"ת)תרצה מה זא איזה 24/07/2011 13:50הגב לתגובה זו
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
