פרסום ראשון

בעקבות התמודדות סמירה למשרת מפקד גל"צ: פניה ליו"ר וליועמ"ש של הרשות ה-2

חברת מועצה ביקשה לבחון האם ההתמודדות אינה פוגעת בתפקוד המועצה. מומחה לדיני תאגידים: ראוי שסמירה לא יעסוק בשלב זה בתחומי הרדיו ברשות
אלכסנדר כץ | (6)

לצד ברכות על התמודדותו לתפקיד מפקד גל"צ, זוכה מנכ"ל הרשות השנייה מנשה סמירה גם לביקורת על כך שעשה את המהלך מבלי לידע את חברי מועצת הרשות.

לאייס נודע כי חברת המועצה ד"ר מירב אלוש לברון פנתה ליו"ר המועצה ד"ר אילן אבישר וליועצת המשפטית של הרשות, עו"ד הילה שמיר, וביקשה לבדוק האם מועמדותו של סמירה לתפקיד מפקד גל"צ אינה פוגעת בעבודת המועצה. חברי המועצה טוענים כי עד הפרסום על ההתמודדותו של המנכ"ל, לא ידעו מכך דבר.

שלשום (יום ב') פורסם באייס כי שמו של סמירה נמצא ברשימת 25 המועמדים שעברו בשבוע שעבר את השלב הראשון של הוועדה לאיתור מפקד חדש לגל"צ במקומו של יצחק טוניק. גורמים במועצה הופתעו לגלות כי סמירה מתמודד על התפקיד, כאשר הוא הצליח לשמור זאת בדיסקרטיות. לאחרונה הודיע לשר התקשורת משה כחלון כי הוא מתכוון להתמודד על תפקידים כאלה ואחרים, אולם לא ציין ככל הנראה כי הוא יתמודד על משרת המפקד בגל"צ.

שמו של סמירה מצטרף לרשימת אישים דוגמת עורך 'מעריב' ו'זמן מעריב' לשעבר יואב צור; עורכת 'חדשות 10' לשעבר טלי בן עובדיה; עורך עיתון 'במחנה' יוני שיינפלד; ממלא מקום מנהל קול ישראל עד לפני כמה שבועות אריה שקד; הכתב לענייני חרדים של 'חדשות 10' אבישי בן חיים; היחצן אמנון שומרון; מגיש 'הכל דיבורים' והפרשן המדיני של קול ישראל ירון דקל; עורך 'אולפן שישי' בערוץ 2 ויומן הבוקר של גל"צ גולן יוכפז; מנכ"ל רדיו תל-אביב לשעבר שי בן מאור; הכתב הצבאי של ערוץ 1 אמיר בר שלום; ועוד.

סמירה (53) מונה למנכ"ל הרשות השנייה לפני יותר מ-4 שנים, וצפוי לסיים את תפקידו בעוד פחות משנה. במשך כשנה, מ-2006, היה סמירה מנכ"ל הוועדה הישראלית למדרוג, ועוד לפני כן, עד 2005, היה יו"ר מועצת הרשות השנייה.

על פניו, להחלטה של סמירה להתמודד למשרת מפקד גל"צ, עשויות להיות השלכות בתפקידו הנוכחי. לדברי פרופ' יוסי גרוס, מומחה לדיני תאגידים וממשל תאגידי באוניברסיטת תל אביב, מן הראוי היה שבתקופה הקרובה לא יעסוק סמירה בתחומי הרדיו האזורי שבמסגרת אחריותו כמנכ"ל הרשות השנייה. "אם אתה אחראי לרדיו אזורי, ומצד שני עשוי לעבור לגוף מתחרה", אומר פרופ' גרוס, "למען הסדר הטוב ראוי שלא תעסוק בנושאים שעשויים להוות תחרות בגל"צ, ולבטח בנושאים שגל"צ מהווה תחרות בתחנות האזוריות".

לדברי פרופ' גרוס, "ראוי היה שמנכ"ל הרשות השנייה היה מיידע את יו"ר הרשות לפני הגשת מועמדתו למשרת מפקד גל"צ, או בתוך כדי הגשת המועמדות. הרי מדובר בסופו של דבר ב-2 גופים מתחרים, הרשות השנייה שאחראית על התחנות האזוריות, וגל"צ".

יו"ר מועצת הרשות השנייה, ד"ר אילן אבישר, מסר כי עודכן בדבר במועד הגשת המועמדות: "בשלב זה אנו לא מוצאים סיבה לנקוט בצעד כלשהו. במידה ומנכ"ל הרשות יגיע לשלב המועמדים הסופיים ניתן על כך את הדעת".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אבי 20/07/2011 21:59
    הגב לתגובה זו
    מאיזו עוד מדינה בעולם יש לצבא תחנת רדיו ?
  • מיגל 21/07/2011 09:26
    הגב לתגובה זו
    ...כמו ארה"ב, למשל, יש רשת תחנות רדיו וטלויזיה צבאיות ועיתונים צבאיים ברשת הנקראת "כוכבים ופסים". גם לבריטניה הקטנה יש רשת דומה של תחנות הפועלת מחוץ לגבולות בריטניה. סתם חשבתי שתרצה לדעת.
  • 4.
    דודיק 20/07/2011 18:47
    הגב לתגובה זו
    לא ממש מבין במדיה
  • 3.
    הוא לא מתאים 20/07/2011 14:20
    הגב לתגובה זו
    הוא לא מתאים לתפקיד מפקד גלצ
  • 2.
    שירלי 20/07/2011 13:44
    הגב לתגובה זו
    אני חושבת שהוא אדם מתאים לתפקיד
  • 1.
    הקומבינטור הזה כבר יודע שגל"צ בידיו. (ל"ת)
    מיכאל 20/07/2011 12:54
    הגב לתגובה זו
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.