מפעיל הסלולר החמישי יוצא לדרך: גולן טלקום זכתה במכרז, סלקט נפסלה
קיץ חם בשוק הסלולר. קבוצת גולן טלקום, שהצעת המחיר שלה במכרז הסלולר היתה הרביעית בגודלה, זכתה במכרז הסלולר ותהיה מפעילת הסלולר החמישית בישראל.
אחרי שתי פסילות, של שתי קבוצות תקשורת שלא הצליחו לעמוד בתנאי המכרז של משרד התקשורת ולגייס ערבויות בנקאיות להצעות המחיר שהן עצמן הגישו, החליטה ועדת המכרזים להעביר את הזכייה לגולן טלקום, שהציעה מחיר של 360 מיליון שקל. בכך תחליף גולן טלקום את קבוצת סלקט שבעצמה החליפה את קבוצת מרתון.
בראש קבוצת גולן טלקום עומד מיכאל גולן, היזם והמנכ"ל, המחזיק בכ-50% מהמיזם. גזבייה ניאל, שהינו בעל השליטה בחברת התקשורת הצרפתית איליאד פרי, מחברות התקשורת הגדולות בצרפת מחזיק בכ-30% מהמיזם, והאחים פריינטה, הבעלים לשעבר של מותג האופנה נפנף מחזיקים בכ-20%. אורן מוסט הוא הנשיא הקבוצה ומנהל התפעול הראשי.
כזכור, בסוף השבוע שעבר הגישה קבוצת סלקט לועדת המכרזים צ'ק דחוי בצד הבטחה של בנק ההשקעות גולדמן זאקס לספק ערבות בנקאית. אלא שתנאי המכרז דיברו בפירוש על ערבות בנקאית מבנק ישראל.
באותה עת אמרו גורמים בשוק ההון ל-Bizportal: "זה הזוי. יש תנאי מכרז וצריך לעמוד בהם. כל אופציה אחרת תגרור תביעות משפטיות". גורמים אלה העריכו כי קבוצת גולן טלקום תצליח לעמוד בתנאי המכרז ולגייס ערבות בנקאית מבנק ישראלי, משום שבניגוד לשני המתמודדים הקודמים, שהתחייבו ל-700 מיליון שקל, גולן טלקום הגישה הצעת מחיר של 360 מיליון שקל בלבד.
בין שני המפעילים החדשים לא צפויה לשרור ידידות רבה. נזכיר, כי חברת מירס, שהיתה החברה הראשונה שזכתה במכרז, הפכה למפעיל הרביעי, לאחר שהצליחה לגייס ערבות בנקאית של 705 מיליון שקל. לסכום זה יש להוסיף עוד כ-1-1.5 מיליארד שקל עבור פריסת התשתיות, השיווק וכו'.
בינתיים מירס כבר בחרה בנוקיה סימנס לספק את התשתיות והחלה להקים אתרים, מה שמספק לה יתרון בכל הקשור להשתלטות על נתח שוק. גולן טלקום, שנכנסת אחרונה לשוק, תאלץ להזדרז עם מכרז התשתיות ולהציע למשתמשים הצעה אטרקטיבית כדי לקחת נתחי שוק מהמפעילים הקיימים.
נציין, כי בהליך המכרז הסתייעה גולן טלקום בספקית תשתיות התקשורת נוקיה סימנס, שבימים אלה בונה את רשת הסלולר הרביעית בצרפת עבור מפעילת התקשורת הצרפתית איליאד. ניתן לשער שהיא גם תבנה עבור גולן טלקום את התשתיות בישראל. על פי לוח הזמנים המתוכנן, גולן טלקום תחל לשווק שירותים למשתמשים הסופיים ב-2012.
עתה נותר להמתין ולראות האם מירס תמחה על העובדה שהיא משלמת מחיר כפול מזה של גולן טלקום עבור הרישיון. אילו משרד התקשורת היה בודק היטב את המתמודדים שנגשו למכרז יתכן שהוא לא היה מאפשר לסלקט ולמרתון להשתתף ולהציע מחירים שאינם יכולים לעמוד בהם. במקרה כזה, מירס היתה יכולה לזכות עם הצעה של 365 מיליון שקל (5 מיליון שקל מעל ההצעה של גולן טלקום).
השאלה הגדולה כעת היא, האם מירס תגיש עתירה לבג"צ, במחאה על כך שהשתתפותם של שני המתמודדים שלא הצליחו לעמוד במחירים שהציעו, עלתה לה 350 מיליון שקל.
בתוך כך נזכיר כי, מירס ניסתה למנוע מגולן טלקום מלהשתתף במכרז ולפסול את מיכל גולן ואורן מוסט, במסגרת הליך משפטי, אולם סגן נשיא בית המשפט המחוזי, יהודה זפט, דחה את טענותיה.
כמו כן יש להמתין ולראות האם כניסת המתחרים החדשים אכן תגביר את התחרות. בעבר אמר ניאל כי מחירי הסלולר בישראל גבוהים מאד, והצהיר על כוונתו להציע למשתמשי הסלולר מחיר קבוע תמורת חבילת שירותים.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
השקל מתחזק - מי נפגע ומי מרוויח?
שקל חזק עוזר ליבואנים (מסוימים) ומקשה על יצואנים - מי נמצא בכל צד של המטבע ואיך זה קשור לעונת הדוחות
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.22% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי.
נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק מאוד, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
נכון לעכשיו, רובן המכריע של החברות מגודרות. מרבית היצואניות והחברות בענף ההייטק מציינות כי הגידור שביצעו מעניק להן שקט יחסי עד הרבעון הראשון או השני של 2026. אולם ככל שהמגמה מתארכת והשקל ממשיך להתחזק, ההגנות האלו עלולות להישחק. שער ממוצע של 3.6-3.7 שקל לדולר שנראה הגיוני בשעתו, כבר רחוק מהמציאות של 3.2, והמשמעות היא שעם הזמן ההשפעה השלילית תחלחל לדוחות. גם יתרות המט"ח שנצברו בתקופות קודמות הולכות ומתרוקנות, מה שמעמיק את החשיפה.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המרוויחים
וכמו בכל דבר יש את הצד השני של המטבע. בהכללה גסה היבואנים נהנים מירידה של עלויות הרכש, בגלל שרכישת סחורות וחומרי גלם מחו"ל הופכת זולה יותר. יש להם ״יותר שקלים״ לקנות את הסחורה. לפעמים הם מצליחים לאכול לבד את העוגה בלי לגלגל את זה למטה אבל במקרים אחרים וכשהמגמה מתארכת זה מגיע גם אלינו, הצרכנים. מוצרים מיובאים, מכשירי חשמל, טיסות ושופינג נהיה זול יותר. שקל חזק פירושו כוח קנייה גבוה יותר, לפחות בטווח הקצר. עם זאת כמו שאמרנו, היתרון הזה לא מוחלט. רשתות הדיסקאונט המקומיות, כמו זול סטוק וגם מקס סטוק שאמורות לכאורה להנות מהתחזקות של המטבע נפגעות מזה: השקל החזק הופך את הייבוא לזול יותר גם למתחרים שלהן, ומכריח אותן להוריד מחירים כדי לשמור על נתח שוק. התוצאה היא שחיקה ברווחיות, גם אם המחזור לא בהכרח נפגע. זה גם הוביל את הענף למעין קונסלידציה כשיוחננוף שהחזיקה בזול סטוק נפטרה מהרשת ומכרה ליזמים חרדיים.
