מגזין ניו יורקי: י-ם ות"א בין הערים האטרקטיביות לתיירים במזה"ת ואפריקה
המגזין הניו יורקי Travel + Leisure, פרסם את רשימת ערי התיירות האטרקטיביות ביותר במזרח התיכון ואפריקה, על פי בחירות קוראי המגזין. מהנתונים עולה, כי ירושלים ממוקמת במקום השני אחרי קייפטאון, ותל אביב ממוקמת במקום השלישי. במקום הרביעי ממוקמת קהיר ובמקום החמישי דובאי.
לעומת זאת, בדירוג 10 הערים האטרקטיביות ביותר בעולם, לא מופיעות כלל ערים בישראל. בדירוג הכללי מופיעה בנגקוק במקום הראשון, פירנצה ממוקמת במקום השני ורומא במקום השלישי. ניו יורק דורגה במקום הרביעי, איסטנבול במקום החמישי, ופאריז, באופן מפתיע, נדחקה לתחתית הרשימה במקום ה-10.
סקר הקוראים השנתי, שעורך המגזין זה 16 שנים מדרג את בתי המלון, חברות התעופה, ערים, אתרי ספא, איים ועוד.
קטגוריית הערים מחולקת לשישה אזורים, בהם אפריקה והמזרח התיכון, אירופה, אסיה ועוד. הערין מודרגות על פי אתרים, תרבות ואומנות, מזון ומסעדות, קניות, מחיר הנסיעה ועוד.
טראוול אנד לז'ר נחשב לאחד המגזינים המובילים בעולם בתחום התיירות העולמית, ובפרט במדינות דוברות אנגלית. המגזין, שבסיסו בניו יורק, מתפרסם פעם בחודש ומגיע לכמעט מיליון קוראים.
שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב ציין, כי "בשנתיים האחרונות תגבר משרד התיירות את פעילות השיווק בעולם. ירושלים ממוצבת כמרכז ארץ הקודש, כאשר הערים אילת ותל אביב מקודמות בנישות נפרדות. מיצוב זה, מול קהלי יעד ממוקדים, הביא לגידול משמעותי בתיירות לישראל. שנת 2010 הסתיימה כשנת שיא בתיירות ובגידול החשיפה והביקוש לביקור בערי התיירות".
מנתוני משרד התיירות עולה, כי במחצית הראשונה של 2010 הגיעו לירושלים כ-76% מהתיירים שביקרו בישראל, בעיקר לכותל המערבי, לכנסיית הקבר, הויה דולורוזה, יד ושם והר הזיתים.
תל אביב, שהוצבה במקום השלישי, מושכת מדי שנה כ-54% מהתיירים, המבקרים ב'עיר הלבנה', שהוכתרה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית ב-2003. סך הלינות בעיר במהלך 2010 הגיע ל-2.3 מיליון, שהן כ-23% מכלל לינות התיירים ועלייה של 21% לעומת 2009.
- 3.תשעה קבין של יופי נטלה ירושלים (ל"ת)סתם אחת 18/07/2011 14:59הגב לתגובה זו
- 2.במקום לנצל את זה מתייחסים לתיירים פה כמו זבל (ל"ת)מדינה אטומה 18/07/2011 13:11הגב לתגובה זו
- ארומה אקספרס 18/07/2011 14:33הגב לתגובה זוהם מחפשים מקום אוטונטי ולא תיירותי. מה לעשות, אנחנו מתנהגים כמו ברברים ויש כאלה שזה מה שהם מחפשים ומוצאים את זה בקלות בישראל. בדיוק כמו אנשים שאוהבים סאדו-מאזוכיזם!
- 1.עוזי 18/07/2011 11:13הגב לתגובה זובגלל הבלאגן והלחץ של הצעירים בת" א עכשיו , אתם פוחדים מהבלון שעלול להתפוצץ לכם בפרצוף ולא תוכלו להמשיך לעשות מליונים על פרייארים אס אתם משחחרים ידיעה כזו לביזפורטל?! לכל ציבור הצרכנים לא לגעת בנדל" ן...
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
