לנגוצקי: "קשה לי להאמין שדווקא בשטח ההתקוטטות עם לבנון ימצאו מבני גז"

כך התבטא הבוקר הגיאולוג יוסי לנגוצקי בתכניתו של רזי ברקאי בגלי צה"ל. גיורא איילנד: "ישראל העבירה את עמדתה בנוגע לגבול כבר בשנת 2000, לא צריך לטעון שום דבר חדש"
לירן סהר | (10)

סוגיית מיקומו של הגבול הימי בין ישראל ללבנון והקו המפריד בין האזורים הכלכלים הבלעדיים של המדינות מגיעה לשולחן הממשלה לאחר שהממשל האמריקני אימץ את קו הגבול אותו הגישה לבנון לאו"ם הכולל שטחים העשויים להכיל מרבצי גז ונפט בשווי מיליארדים.

בתכניתו של רזי ברקאי בגלי צה"ל הבוקר אמר יוסי לנגוצקי, הגיאולוג האחראי על גילויי תמר ודלית: "הלבנונים לא טוענים להכנס לתוך תחום הים הישראלי, כל הרישיונות הישראלים נמצאים מדרום לקו. ירגע העם היושב בציון, הלבנונים לא דורשים אפילו מילימטר ממה שנמצא ביידי החברות הישראליות. הויכוח הוא על שטח ההפקר, בין הקו הצפוני של הרשיונות הישראליים, משפך שהולך ומתרחב כלפי מערב מראש הנקרה, מדובר במאות קילומטרים. קשה לי להאמין כי דווקא שם ימצאו מבנים שעליהם מתקוטטים היום. כשאני קורא בעיתון שהולכת עוד מעט לפרוץ מלחמה ושהאמריקנים נגדנו זה נשמע מוגזם. יש חוקים בעולם אם כי אני מסכים שמדובר בלבנונים, לך תדע מה שיקרה". ברקאי שאל את לנגוצקי בעקיצה אם גם הפעם יהיו גילויי גז באזור והוא יעזוב, לנגוצקי השיב: "צוחק זה שצוחק אחרון".

לנגוצקי הוסיף כי הויכוח מזכיר את הסיפור של המאגר הדרומי של ים המלח. "ברגע שהירדנים הקימו מפעל דומה לזה שבים המלח הישראלי נרגע האזור. ככל שיהיו ללבנונים תגליות הם יהיו מאויימים כפי שאנחנו מאויימים ואז הם יירגעו".

גיורא איילנד, היועץ הכלכלי של גבעות עולם, אמר כי כשישראל יצאה מלבנון באופן חד צדדי בשנת 2000 היא רצתה לקבוע גם את הגבול הימי, אך הלבנונים לא שיתפו פעולה. "ישראל טענה שהקו הנכון הוא הניצב לקו החוף לכיוון צפון מערב, העמדה הלבנונית אמרה שהגבול צריך להיות בקו ישר מערבה. שתי העמדות הן הגיוניות ושתיהן מקובלות. ישראל העבירה את עמדתה לאו"ם בשנת 2000 כך שלא צריך לטעון שום דבר חדש, ישראל למעשה כבר קבעה את הקו הזה. שני הדברים הגיוניים וכל צד טוען את מה שמתאים לו. פשרה באמצע היא הגיונית, מבחינה אסטרטגית יש לנו אינטרס, סוג של שיתוף פעולה ייצור יציבות".

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    לבארותיים-8 10/07/2011 14:28
    הגב לתגובה זו
    ...זה טוב....
  • 9.
    ברק 10/07/2011 13:22
    הגב לתגובה זו
    לנו גם בגבול עם לבנון?
  • 8.
    בארותיים 10/07/2011 13:19
    הגב לתגובה זו
    נביא הזעם..כך אמרת על גבעות יה- לוזר והרגע יוצאות משאיות עמוסות בנפט ולא במיץ תפוזים
  • 7.
    צופה שקט 10/07/2011 11:47
    הגב לתגובה זו
    המריבה. לנגוצקי גם חשב שאין נפט בגבעות.... האם אפשר בכלל להאמין ללנגוצקי שעד עכשיו החמיץ כל תגלית....
  • 6.
    גד 10/07/2011 10:32
    הגב לתגובה זו
    שיתכבד ויתן דעתו על חצי המגד הגולש אל אבו מאזן.
  • 5.
    עזבו אתכם שטויות המקדח של גלוב הגיע אתמול (ל"ת)
    וותיק בתחום 10/07/2011 10:18
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    השבוע רציו תבלוט (ל"ת)
    שי 10/07/2011 10:07
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מקס הזועם!!!!!!!!!!! 10/07/2011 10:06
    הגב לתגובה זו
    אם כך מתנהגת ידידה של ישראל.אז תסלחו לי זה יותר גרוע מאוייב מרושע שכל הזמןדו דואג לנשל אותנו.כך היה בסיני ועכשיו בלבנון.עם ידידים כאלה לא צריך אוייבים......
  • 2.
    זרח וגוליבר 10/07/2011 10:04
    הגב לתגובה זו
    נמצא קרוב לחוף עלות הפקת הגז כחמישית מהפקת הגז בדלית.במהלך ספטמבר תוכל גוליבר לאמת ולדווח את מה שנרמז למשקיעים
  • 1.
    הנביא 10/07/2011 10:03
    הגב לתגובה זו
    שזה שיך לאזרחי ישראל ששנסקי פתח תיבת פנדורה עד ששנסקי כולם ידעו שמי שהשקיע את הסיכון הוא זה שיקבל את התיגמול והמדינה תקבל מס כמו כל חברה אחרת ששנסקי הראה לעולם שישראל עושה הלאמה ולוקחת מעל 60 אחוז גם אם חברות זרות באות ומסתכנות בזה שהם שבאות להשקיע בחיפושי גז ונפט זה מה שהפיל ללבנונים את האסימון ההמשך יהיה גרוע יותר ממלחמה ישראל תצתער על היום שגילו בשטחה גז
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי