יועץ לבנק המרכזי בסין: "האינפלציה הגיעה השנה לשיא של שלוש שנים"
סין, שהינה הכלכלה הגדולה בעולם אחרי ארה"ב, נאבקת כיום עם סוגיות של אינפלציה גוברת. נראה שהעובדה שסין נחשבת לאחד השווקים בעלי שיעורי הצמיחה הגבוהים בעולם, לא פותרת את הבעיה שצפויה להמשך על פני זמן.
"האינפלציה בסין הגיעה השנה לשיא של שלוש שנים", אמר פרופ' לי דאוקוי (Li Daokui) מאוניברסיטת צ'ינגוואה, המייעץ לבנק המרכזי של סין, בכנס שהתקיים בביג'ינג. "האינפלציה הופכת לבעיה כרונית ותשאר כזו בעשור הקרוב".
לדבריו, אף שהבנק המרכזי העלה את הריבית ארבע פעמים מאז אוקטובר, הוא חייב להעלות אותה שוב, כדי להיאבק בעליות המחירים. דאוקוי הוסיף, כי עליות המחירים נובעות מהגידול בעלויות המזון, הדלק והעבודה.
בשבוע שעבר אמר ראש ממשלת סין, וון ג'יאבאו (Wen Jiabao), כי יתכן שהממשלה לא תצליח להגיע השנה ליעד האינפלציה שלה, שעומד על 4%, גם אם רמת המחירים הכללית תרד באופן קבוע.
צ'אנג ג'יאן, (Chang Jian ), כלכלן מברקליס קאפיטל בהונג קונג, שבתפקידיו הקודמים עבד ככלכלן בבנק העולמי וברשות המוניטרית של סין אמר, כי "לחצים אינפלציוניים משמעותיים יהוו בעיה מבנית ארוכת טווח עבור סין. לחצים אלה נובעים בעיקר מעליית עלויות חומרי הגלם, בהם עליות שכר, ומחירי האנרגיה וחומרי גלם אחרים. בעשור הקרוב תצטרך סין להתמודד עם אינפלציה שתנוע סביב ה-4%-5% בשנה, בעוד שהכלכלה תצמח בשיעורים של 7%-8%".
להערכת בנקים מובילים במדינה, בהם צ'יינה אינטרנשיונל קאפיטל ומיזוהו סקיוריטיס אסיה (Mizuho Securities Asia), בחודש שעבר הואצה האינפלציה בסין והגיעה ל-5.5%. עוד מעריכים בנקים אלה, כי ביוני תגיע האינפלציה לששה אחוזים. שיעור הריבית הממוצע להלוואות עומד על כ-6.31% ושיעור הריבית הממוצע על פיקדונות עומד על 3.25%.
צ'אנג הוסיף, כי סין חייבת לתקן את שיעורי הריבית השליליים בנדל"ן. לשם כך יש צורך בשלוש-ארבע העלאות ריבית עד 2012. לדבריו, כבר יותר משנה נגררת הריבית בפיקדונות לשנה מאחורי מחירי מוצרי הצריכה.
הבנק המרכזי של סין הפסיק להעלות ריבית במשך 12 שבועות. זוהי ההפסקה הארוכה ביותר מאז החלו העלאות הריבית באוקטובר.
לדברי לי, האינפלציה תהיה בעיה ארוכת טווח עבור סין בגלל השינויים במבנה הכלכלה. שכר הפועלים המשיך לעלות, תוך שהוא דוחף מעלה את עלויות הייצור, ומחירי התוצרת החקלאית מטפסים, משום שחקלאים רבים עוברים להתגורר בערים.
הוא הוסיף, כי ערכן של רפורמות השוק ירד בעיני סינים רבים, כשאחד הגורמים לכך הוא אי השיוויון בהכנסות. על פני השטח מורגש בבירור הלחץ להאיץ את הרפורמות הפוליטיות ולהלחם בשחיתות.

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
