לא על הגז לבדו: ועדת הכלכלה דורשת לשחרר מיידית מכסות למערכות פוטו-וולטאיות
בעוד הגז יהיה זמין ליצור חשמל רק בעוד כ-10 שנים, המערכות הסולאריות כבר כאן. למרות זאת, מתנהל כיום מאבק מר בין האוצר למשרד התשתיות, בנוגע להגדלת המכסות של המערכות הסולאריות. מדובר במערכות פוטו-וולטאיות שניתן לפרוס אותן על גגות בתים, מוסדות, מבנים חקלאיים דוגמת רפתות ועוד, במטרה לספק אנרגיה נקייה. בעוד משרד התשתיות מעוניין לקדם את הנושא, באוצר מעדיפים להגביל את מספר המערכות שניתן לפרוס ולכן החליטו להקפיא את היקף המכסות.
על רקע מחלוקת זו התקיים אתמול דיון סוער בוועדת הכלכלה של הכנסת, בנוגע להפשרת מכסות והקצאת מכסות נוספות למערכות סולאריות. בתום הדיון דרשה הוועדה מהממשלה להפשיר את המכסות באופן מיידי. עוד דורשת הועדה לקדם שורה של החלטות בנושא הסולארי, בהן בחינה מחודשת של העלויות המובטחות ליזמים בתחום.
הדיון בוועדה התקיים בעקבות הצעת הפשרה שגובשה לאחרונה על ידי פרופ' יוג'ן קנדל, ראש המועצה הכלכלית. קנדל התבקש על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו לבדוק את הנושא.
דני דנן, מנכ"ל חברת אנרפוינט ישראל, חברה בת של אנרפוינט האיטלקית, שהינה ענקית מערכות סולאריות בעלת היקף מכירות של כרבע מיליארד אירו, ייצג בדיון את החברות הפועלות בתחום הסולארי. לדבריו, המשך הקפאת המכסות הסולאריות יביא לפיטורי מאות עובדים ויפגע בתושבי הפריפריה בדרום ובצפון. זאת משום שהתקנות המערכות מיועדות בעיקר לישובים אלה.
דנן פנה לוועדה בהצעה לפתרון המחלוקת על ידי תוכנית רב-שנתית שתכלול מכסה רציפה מעתה ועד למחצית הראשונה של 2014. לדבריו, בהתאם למתווה זה, יקבעו מראש מכסות כמותיות חצי שנתיות ידועות מראש, ויקבע מתווה היורד בחמישה אחוזים בכל חצי שנה של תעריף החשמל.
ח"כ רוברט אילטוב מסיעת ישראל ביתנו, שניהל את ישיבת ועדת הכלכלה (והחליף את יו"ר הוועדה ח"כ כרמל שאמה) אמר, כי הוא רואה בחומרה רבה את העובדה שראשי משרדי הממשלה לא הגיעו לדיון בוועדה והסתפקו בשליחת נציגיהם. בפנייה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, ביקש אילטוב לכנס את ועדת המנכ"לים הבין משרדית לתחום האנרגיה המתחדשת, כדי שזו תגיש לממשלה המלצות למדיניות כוללת למשק האנרגיה המתחדשת עד לשנת 2020, בתוך שלושה חודשים.
- 3.גיל לוי 23/06/2011 14:46הגב לתגובה זואיך אפשר להקפיא את הסולארי פשוט ביזיון זה העתיד חברי כנסת מושחתים נמאסתם
- 2.גו 23/06/2011 12:08הגב לתגובה זומה שתיניץ מה קרה חשמל מישמש ולקבור את המאגרים לנד או מה קרה מחקים לך לאישור המשך הקידוחים ליויטן שלוש והמשך לקידוח הנפט שבועים ליפני המטרה מה קרה לנדאו ספר על תיתביש מה עובדים עלינו כמו שתיניץ והשישינסכים למיניהם לנד או אתה אדם עגון תאשר את המשך הקידוחים אנחנו כמשקיעים מפסידים המון כסף לנ דאו אז בבקשה תאשר את התחלת הקידוח קרוב לשבועים עברו ואין עוד הודה מימכם מישרד התשתיות
- 1.עכשיו אני מבין למה אדומים טסה למעלה (ל"ת)Eyal 22/06/2011 11:39הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
