בלעדי

שוק הרכב מתחמם: קבוצת צ'מפיון מוטורס תוציא אחד ממותגי הרכב שלה למכרז

ככל הנראה מדובר באאודי המטופל מזה 6 שנים באדלר חומסקי. בקרב העשירייה הראשונה בענף נותרו רק זרמון גולדמן ו-JWT ללא תקציבי רכב
משה בנימין | (12)

תקציב הפרסום של מותג הרכב אאודי מקבוצת צ'מפיון מוטורס מסיים כנראה את דרכו במשרד הפרסום אדלר חומסקי המטפל בו ב-6 השנים האחרונות - כך נודע לאייס.

במקביל לעזיבת תקציב הרכב של סיטרואן את משרד הפרסום זרמון גולדמן לאחר תקופה ארוכה כך גם בצ'מפיון מוטורס החליטו לרענן את הפעילות הפרסומית של אחד ממותגי הרכב שלה המטופלים באדלר חומסקי. המדובר הוא בתקציב הפרסום של אאודי שיסיים את דרכו במשרד. בימים אלו החלו בצ'מפיון מוטורס באיתור משרד פרסום חדש. אאודי וסיטרואן מתחילים, כך נראה, סבב של תזוזות בקרב תקציבי הפרסום של שוק הרכב בישראל.

בשלב זה טרם ידוע מי המשרדים שנמצאים בתמונת התקציב אך בכל הקשור לעשירייה הראשונה בישראל המצב די צפוף. ראובני פרידן שהיה עד לפני שבוע אחד האחרונים שלא טיפל בתקציב פרסום אינו פנוי. לאייס נודע כי ראובני פרידן היו אחת האופציות המועדפות של אנשי אאודי אך המשרד בחר שלא להמתין הרבה כאשר התגלגלה לפתחו הצעה אטרקטיבית מכיוון סיטרואן. כרגע, כפי שזה נראה זרמון גולדמן ו-JWT שאיבדו את סיטרואן וסובארו (בהתאמה) עשויים להפוך למועמדים הטבעיים המובילים.

האתגר של איתור משרד פנוי ללא תקציב רכב לא הופך לפשוט יותר בעשירייה השנייה של משרדי הפרסום שכן גם שם רוב המשרדים כבר מטפלים במותגי רכב: דרורי שלומי עם אלפא רומיאו, ברוקנר נטע יער עם פיג'ו, ענבר מרחב שקד עם ניסאן, רגב קויצקי עם קיה ועוד. ייתכן ואחד מהם יבחר לפזול לכיוון אאודי ולוותר על תקציב קיים. במידה ואכן יתפתחו כך הדברים זה יוביל בהכרח לניסיונות של משרדים נוספים לשפר עמדות בתחום תקציבי הפרסום בקטגוריית הרכבים.

תקציב הפרסום של אאודי הוא מהמובילים בקרב מותגי צ'מפיון מוטורס. בשנת 2010 עמד התקציב על כ-6.7 מיליון דולר במחירי מחירון על פי יפעת בקרת פרסום. במחצית הראשונה של 2011 עמד תקציב הפרסום של אאודי על כ-3 מיליון דולר במחירי מחירון.

צ'מפיון מוטורס הוא אחד מתקציבי הפרסום הבולטים באדלר חומסקי ורוב ההיקף הכספי של הפעילות יישאר בידיו. מותגי רכב נוספים של הקבוצה המוחזקים במשרד הם סיאט, סקודה ופולקסווגן שעבר אליו בתחילת 2010 לאחר שטופל על ידי משרד הפרסום פוגל אוגילבי. במחצית הראשונה של 2011 עמד תקציב הפרסום של פולקסוואגן על כ-5.5 מיליון דולר במחירי מחירון. תקציב הפרסום של סיאט עמד אותה התקופה על כ-1.8 מיליון דולר במחירי מחירון ותקציב הפרסום של סקודה עמד על 2 מיליון דולר, במחירי מחירון, על פי יפעת בקרת פרסום.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מכיר 16/06/2011 11:04
    הגב לתגובה זו
    כאיש קראייטיב שעבד לא מעט על קמפיינים לרכב אף פעם לא הבנתי בשביל מה הם משלמים מאות אלפי דולרים למשרדי הפרסום. בענף הרכב 90% מהקמפיינים זו תמונה יפה של הרכב מתוך הקטלוג מלווה בשורה רלוונטית לאסטרטגיה. שום קראייטיב. קופי+ ארט+ איש מדיה פרילאנס יכולים לעשות קמפיין כזה ביום וחצי בלי צורך במערכת המסורבלת והיקרה של משרדי הפרסום.
  • מבין 16/06/2011 13:01
    הגב לתגובה זו
    אבל אין לך מושג ירוק איך הענף עובד
  • אשמח אם תסביר לי בקצרה (ל"ת)
    מכיר 16/06/2011 13:34
  • 8.
    הקטנונית 16/06/2011 08:50
    הגב לתגובה זו
    למה קשה לכם לבדוק את הדברים?? זרמון ו JWT לא רואים את העשירייה גם עם טלסקופ החלל האוול
  • 7.
    יובל 15/06/2011 20:07
    הגב לתגובה זו
    רק משרד רענן ינער את המותג ויוביל אותו חזרה לדרך הנכונה. עושה רושם שהמשרד הזה צריך לבוא מהעשירייה השלישית ולעשות לכולם בית ספר. כל הדרורי שלומי והג'יי דבל-יו טי כבר עייפים, וכבר ראינו מה עשו לסובארו...
  • 6.
    מדיה 15/06/2011 17:38
    הגב לתגובה זו
    מתחילת השנה עזבו ביטוח ישיר, פסגות, דלק ועכשיו אאודי. מה יהיה? האם אדלר בדרך להתרסקות?
  • 5.
    (ל"ת)
    טעות 15/06/2011 17:19
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    (ל"ת)
    טעות 15/06/2011 17:18
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לא קרה כלום 15/06/2011 17:16
    הגב לתגובה זו
    רוב הכסף נשאר עדיין באדלר. למי הם יעברו בעשירייה השנייה, למי?
  • 2.
    לא נורא 15/06/2011 17:04
    הגב לתגובה זו
    קשה מאוד להחזיק 4 מותגים של אותה הקבוצה במשרד אחד. החלטה נבונה מצד צ'מפיון מוטורס
  • 1.
    מביאים אחד מפסידים שניים. זה הענף הזה (ל"ת)
    וואקה וואקה 15/06/2011 17:03
    הגב לתגובה זו
  • גדולה (ל"ת)
    טעות 15/06/2011 17:17
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם
ניתוח

המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

האוצר דורש בצדק שאנשי משרד הביטחון יתייעלו פנימית, בפועל הוא מקבל עוד ועוד דרישות תקציביות; אם האוצר ייכנע לתוספות התקציב הביטחוניות זה יפגע בתשתית, ברווחה, בחינוך, זה ייקח את ישראל אחורה, וגם - רמז עבה למה שצפוי במניית ארית

מנדי הניג |

תעשייה ביטחונית חזקה היא הכרח. היא מאפשרת את הקיום של המדינה  וברור שהיא עולה הרבה כסף. תקציב הביטחון ענק והוא גדל כמובן בתקופת המלחמה. הבעיה עם תקציב ביטחון ענק היא שהמקורות מצומצמים ואם הוא גדל אזי לוקחים כסף מאיתנו (מסים) וחוסכים בהוצאות על חינוך, רווחה, תשתיות ועוד. ולכן, הדבר הכי אלמנטרי ומתבקש הוא כמו בפירמה פרטית - להתייעל. במשרד הביטחון כנראה שאין אחד שלא יודע זאת נשפכים כספים על ימין ועל שמאל. 

יש חיילי מילואים שגוייסו למרות שלא היה צריך (דווקא בעורף), יש פנסיות תקציביות, יש עובדים מיותרים ויש שכבה גדולה של חיילים בסדיר ובקבע שעובדת חלקית מאוד. גם במשרד הביטחון עצמו. הבזבוזים נמשכים גם בהוצאות השוטפות, ובהצטיידות. לכן דרישה של משרד הביטחון לתוספת של 7 מיליארד שקל לא צריכה לקבל אישור אוטומטי - האם היה מכרז , האם אפשר להוזיל את העלות ובראש וראשונה - תביאו את הכסף מבפנים. תתייעלו פנימית ותחסכו מיליארדים רבים, אפילו עשרות. 

אתמול היתה מלחמה בין האוצר למשרד הביטחון - מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון. משרד האוצר אחרי תקופה ארוכה של שקט, אמר - "עד כאן". משרד הביטחון אמר את מה שהוא יודע להגיד - זה יפגע בביטחון המדינה. הוא רוצה למצוא כבר את האשמים הבאים, אבל זה לא יעזור לו - הוא אשם. הכישלון התקציבי הוא הבסיס לכישלון של ה-7 באוקטובר. צבא שמעדיף את הפנסיה התקציבית על פני גיוס מילואימניקים ושמירה על הגבולות, הוא צבא עם אג'נדה של חברת החשמל - דור א' מובחר, דור ב' דפוק. זו מתכונת לבינוניות. 

צריך צבא שיידע להעלות שכר לצעירים, שידע לתגמל בסדיר, אבל אסור שיהיו שווים יותר ושווים פחות. רבבות אנשי קבע שסחטו את המערכת עולים לכל המדינה בתקציבים נמוכים במשרדים אחרים. הסיבה שזה קרה היא שקשה לשר אוצר ובטח ובטח לחשב כללי להגיד לצבא לו. הדבר האחרון שהוא רוצה הוא שיאשימו אותו בחללים, נרצחים, פיגוע, טילים על ישראל. יהלי רוטנברג, החשב הכללי דווקא נלחם על התקציב. הוא נלחם כבר בינואר 2024 ועד היום. הגיבוי של השר היה חלקי, עכשיו, בסיום המלחמה, השר מתחבר אליו -( הרחבה מהמלחמה של החשב כבר בחילת 2024 -  החשב הכללי למנכ"ל משרד הביטחון - אין לכם תקציב בלתי מוגבל).

הסוגייה הנפיצה והקשה הזו של המלחמה על "תקציב הביטחון" מתבטאת בעקיפין בדוחות הכספיים של החברות הביטחוניות. יש לנו תעשייה ביטחונית לתפארת, ותעשייה כזו שמצילה חיים, תורמת המון לצבא לנצח במלחמה. התעשייה הביטחונית לצד הצבא הם הגורמים שניצחו בכל החזיתות בשנתיים האחרונות.