1.2 מיליון מ"ר קניונים יוקמו בשנים הקרובות; "השחקנים הקטנים יתקשו להתמודד"
שנת 2010 הטיבה עם השחקנים בענף מרכזי המסחר. השיפור במצב הכלכלי ובצריכה הפרטית הביא לגידול במספר מבקרים במרכזי המסחר ולעלייה לפדיונותיהם. כתוצאה מכך מרבית החברות הציגו שיפור נאה בתוצאות העסקיות.
דוחות מ.א.ן נכסים לשנת 2010, מצביעים על מגמת עלייה במחירי השכירות ושיעורי התפוסה במרכזי המסחר. עיקר השיפור ניכר באזור ת"א בעוד שבאזורים אחרים השיפור היה מתון יחסית.
ברורית פיין, אנליסטית נדל"ן בדש ברוקראז', אומרת כי עם השלמת עסקת בריטיש, הפכה מליסרון לקבוצת הקניונים הגדולה בישראל הן מבחינת היקף ההכנסות והן מבחינת היקף נכסים. "במציאות החדשה נותרו שני ענקים חזקים השולטים בענף הקניונים הישראלי: עזריאלי עם 12 קניונים (ועוד שניים שהקמתם צפויה להסתיים עד סוף השנה) ומליסרון עם 23 קניונים (כולל שלושת הקניונים המועמדים למכירה).
לדברי פיין התחרות בתחום מרכזי הקניות לא תהפוך אגרסיבית במיוחד וכי מצבה של קבוצת עזריאלי עשוי אף להשתפר בעקבות עסקת בריטיש/מליסרון. "מליסרון תהיה עסוקה מאד בתקופה הקרובה בניהול המיזוג ובניסיון השבחת נכסיה, ואילו עזריאלי, עם קופת המזומנים השמנה, תוכל לנצל את התקופה הקרובה ותנסה להגדיל את אחזקותיה בענף".
פיין סבורה כי הגידול המתוכנן בשטחי המסחר יחליש בעיקר את השחקנים הקטנים בשוק. בישראל יש כ- 300 מרכזי מסחר המשתרעים על פני כ- 7.5 מיליון מ"ר של שטחי מסחר. לפי מחקר שנעשה ע"י צ'מנסקי את שחר, ישראל נמצאת בין המדינות הראשונות בעולם בשטחי מסחר קמעונאי לנפש.
בשנים הקרובות, צפויים להיפתח ברחבי הארץ עשרות מרכזי מסחר בשטח כולל של 1.2 מיליון מ"ר, (כ-300 אלף בשנה), מתוכם כ- 360,000 מ"ר עד סוף שנת 2012. למעלה מ- 70% מהשטחים המתוכננים במרכזים עולים על 10,000 מ"ר, ולמעלה מ- 40% בשטחים הגדולים מ- 20,000 מ"ר. כוח הקנייה החודשי בישראל לצריכת מוצרים קמעונאים מוערך בכ- 7.1 מיליארד שקל וצפוי לגדול בכ- 1.1 מיליארד שקל נוספים עד לסוף שנת 2015. ההערכה היא שתוספת זו תוכל לתמוך בכניסה של כ- 200 אלף מ"ר שטחי מסחר בשנה, כך שעלול להיווצר עודף היצע בשטחי מסחר בשנים הקרובות. להערכת פיין, בסופו של דבר לא כל הפרויקטים המתוכננים ייבנו בפועל, והיזמים יאלצו להתאים את עצמם לצורכי השוק.
אזור השרון, הצפון ובאר שבע נהנו בשנים האחרונות וצפויים ליהנות גם בתקופה הקרובה מתנופת פיתוח אדירה ומגידול בשטחי המסחר. ריבוי שטחי המסחר צפוי להגביר את התחרות ויביא מטבע הדברים ללחץ על מחירי הנכסים באזורים אלו. מנגד, באזורים אחרים כגון תל אביב וירושלים, לא קיים עודף היצע בשטחי המסחר כך שיתכן ונמשיך לראות את המחירים זוחלים כלפי מעלה באזורים אלו.
- 3.מאיר 15/06/2011 16:16הגב לתגובה זוומצד שני לאלפי משפחות ובשרשור לעשרות או מאות אלפי משפחות יהיה פחות אוכל...לחם...ולמי שלא שם לב בעלי עסקים ברחובות אין יכולת לעבור להייטק
- 2.מאיר 15/06/2011 16:07הגב לתגובה זוזה פשוט לייצור בכח הכסף והקשרים את המונופול הכי גדול ומשפיע ומייאש שיש הם לא מוכרים רק משכירים וכך יוצרים עבדים עד סוף הדורות....חייבים לעצור אותם...לאנשים רגילים אין מושג כמה נזק עושים הקניונים....הם הורגים הכי הרבה את מעמד הבינים הסחורים...וזה גלגל שמשפיע כמעט על כל משפחה בעם ישראל...הם ממש אויבים של מרבית ההעם...והכי גרוע שהם מונעים מאנשי המסחר להיות בעלים...וגובים שכירות רצחנית הממשלה חייבת להתערב
- 1.מיכאל 15/06/2011 13:26הגב לתגובה זויותר קניונים = יותר רשתות = פחות עסקים קטנים = יותר פערים בחברה יותר קניונים = פחות מסחר ברחוב = פחות אנשים ברחוב = יותר פשע יותר קניונים = יותר שימוש במכוניות = יותר פקקים וזיהום אוויר
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
