הישג לוועדת המדרוג - אתר וואלה ימדד: "לקח לנו זמן לקבל את ההחלטה"
הערב (א') הוסר אחד מהמכשולים העיקרי שעיכב את תחילת עבודתה של ועדת המדרוג. אילן ישועה, מנכ"ל אתר האינטרנט וואלה, המוביל בישראל, הודיע היום על נכונות האתר להשתתף במדידת האינטרנט של ועדת המדרוג.
הודעתו של ישועה משנה למעשה את כל תמונת כלי המדידה בישראל. הנתונים של ועדת המדרוג היו אמורים להתפרסם כבר לפני יותר משנה אך סירובם של שני האתרים המובילים בישראל וואלה ו-ynet להימדד הוציאה את ה'עוקץ' של המדידה והפכה אותה לצולעת. בנוסף בנו בוועדת המדרוג על הזרמת הכסף של וואלה ו-ynet לאופרציית המדידה, מה שהיה מכסה חלק נרחב מעלויות הפעילות.
הסיבה הכספית הייתה דווקא זו שמנעה מוואלה להיכנס למדידה שכן בוועדת המדרוג דרשו מהאתרים הנמדדים לשלם בהתאם לגודלם. מודל תשלום שוואלה לא ראו עין בעין עם ועדת המדרוג מתוך טענה שוואלה תישא בעלויות גבוהות שאינן מוצדקות.
יש לציין שעבור וואלה מדובר בעשרות אלפי שקלים מידי חודש ובמאות אלפי שקלים מידי שנה שיועברו לוועדת המדרוג. האתר הגיע להבנה עם הוועד לגבי הסכום שישולם וסעיף נוסף שריכך את התנגדותם המקורית היה הסכמה לגבי אבטחת המידע שתאסוף המדידה.
אילן ישועה אומר היום (א') לאייס: "השתכנענו שהפרסום סובל מכך שאין מדידה אחידה. השוק מתבגר וזורם אליו יותר ויותר כסף ומתוך כך חשובה המדידה האחידה והשקיפות. הדבר יאפשר בעצם לעוגת הפרסום לגדול ווואלה בתור מובילה תהיה זו שתיהנה הכי הרבה מכך".
ישועה מתייחס לזירת האינטרנט וכלי המדידה האחרים ואומר: "צריך להבין שלהבדיל ממדיה אחרת באינטרנט אם אתה רוצה או לא אתה נמדד בכל מקרה. כלי מדידה כמו גוגל טרנדס הוא מלא בעיות וחסר אמינות ולכן חשוב שתהיה מדידה אחידה ומקובלת על כולם שתשמש קנה מידה עבור כל הענף".
אתם לא חוששים מהתוצאות שיתקבלו. למה לכם להימדד אם ממילא אתם נחשבים לאתר המוביל בישראל שגורף גם את נתח הפרסום הגדול בארץ?
"אי אפשר להמשיך ולהישאר בפוזיציה מול כל הענף. אנחנו לא מונעים מפחד אלא מידיעה ברורה של הכוח והרייטינג החזק שלנו. התהליך של כניסה למדידה לקח לנו יותר זמן כי לנו להבדיל מאחרים יש מה להפסיד ואין לי שום בעיה להודות שחשבנו על הנושא לעומק ולקח לנו זמן לגבש דעה כלפי העניין".
האם המדידה היא מה שיגדיל את עוגת הפרסום באינטרנט?
"חד משמעית כן. נדרשת מדידה אחידה שתוכל לעמוד מול נתונים במדיות אחרות. מחירי הפרסום בטלוויזיה גבוהים מאוד וצריך לציין שהתפוקה השולית של 10% או 15% אחרונים של ההשקעה הכספית בקמפיינים היא אפסית, הן בטוטאל ריץ' והן באפקטיב ריץ'. אם תשים את אותם סכומי כסף באינטרנט תגיע להצלחה הרבה יותר גדולה".
בנוסף לכם היה את ynet שנמנע מלהשתתף במדידה. אתה חושב שההחלטה שלכם תוביל אותם פנימה?
"נשמח אם הם יצטרפו, זה יהיה טוב מאוד לענף וצעד מבורך".
האם זכייניות הטלוויזיה צריכות לפחד מאובדן נתחי פרסום לטובת האינטרנט?
"אני לא חושב שפחד זה הדבר הנכון לומר. הקרב בין המדיות הוא על הזמן מול הצרכן. במובן הזה האינטרנט מצליח גוזל מזמן הצרכן יותר ויותר ועדיין השעות שמוקדשות לטלוויזיה לא ירדו מכיוון שההשקעה של הקהל גדולה כולה הן באינטרנט והן בטלוויזיה. עם זאת יש קהלים צעירים במחקרים בינלאומיים הוכח כבר שהטלוויזיה לא מדברת אליהם כמו לדורות הקודמים. יותר ויותר מפרסמים הבינו את זה ולכן היה גם חשוב שוואלה תקפוץ למים כדי להגיע לשקיפות ועבודה משותפת".
לגבי לוחות הזמנים של פרסום התוצאות הראשונות אומר ישועה לאייס: "מדובר בעניין של כמה חודשים. אבל הכניסה שלנו לתהליך תאיץ אותו. אנחנו מתכוונים לקחת חלק חשוב במדידה כדי לשמור על הגוף שלא יהפוך לבעל אג'נדה".

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
האוצר דורש בצדק שאנשי משרד הביטחון יתייעלו פנימית, בפועל הוא מקבל עוד ועוד דרישות תקציביות; אם האוצר ייכנע לתוספות התקציב הביטחוניות זה יפגע בתשתית, ברווחה, בחינוך, זה ייקח את ישראל אחורה, וגם - רמז עבה למה שצפוי במניית ארית
תעשייה ביטחונית חזקה היא הכרח. היא מאפשרת את הקיום של המדינה וברור שהיא עולה הרבה כסף. תקציב הביטחון ענק והוא גדל כמובן בתקופת המלחמה. הבעיה עם תקציב ביטחון ענק היא שהמקורות מצומצמים ואם הוא גדל אזי לוקחים כסף מאיתנו (מסים) וחוסכים בהוצאות על חינוך, רווחה, תשתיות ועוד. ולכן, הדבר הכי אלמנטרי ומתבקש הוא כמו בפירמה פרטית - להתייעל. במשרד הביטחון כנראה שאין אחד שלא יודע זאת נשפכים כספים על ימין ועל שמאל.
יש חיילי מילואים שגוייסו למרות שלא היה צריך (דווקא בעורף), יש פנסיות תקציביות, יש עובדים מיותרים ויש שכבה גדולה של חיילים בסדיר ובקבע שעובדת חלקית מאוד. גם במשרד הביטחון עצמו. הבזבוזים נמשכים גם בהוצאות השוטפות, ובהצטיידות. לכן דרישה של משרד הביטחון לתוספת של 7 מיליארד שקל לא צריכה לקבל אישור אוטומטי - האם היה מכרז , האם אפשר להוזיל את העלות ובראש וראשונה - תביאו את הכסף מבפנים. תתייעלו פנימית ותחסכו מיליארדים רבים, אפילו עשרות.
אתמול היתה מלחמה בין האוצר למשרד הביטחון - מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון. משרד האוצר אחרי תקופה ארוכה של שקט, אמר - "עד כאן". משרד הביטחון אמר את מה שהוא יודע להגיד - זה יפגע בביטחון המדינה. הוא רוצה למצוא כבר את האשמים הבאים, אבל זה לא יעזור לו - הוא אשם. הכישלון התקציבי הוא הבסיס לכישלון של ה-7 באוקטובר. צבא שמעדיף את הפנסיה התקציבית על פני גיוס מילואימניקים ושמירה על הגבולות, הוא צבא עם אג'נדה של חברת החשמל - דור א' מובחר, דור ב' דפוק. זו מתכונת לבינוניות.
צריך צבא שיידע להעלות שכר לצעירים, שידע לתגמל בסדיר, אבל אסור שיהיו שווים יותר ושווים פחות. רבבות אנשי קבע שסחטו את המערכת עולים לכל המדינה בתקציבים נמוכים במשרדים אחרים. הסיבה שזה קרה היא שקשה לשר אוצר ובטח ובטח לחשב כללי להגיד לצבא לו. הדבר האחרון שהוא רוצה הוא שיאשימו אותו בחללים, נרצחים, פיגוע, טילים על ישראל. יהלי רוטנברג, החשב הכללי דווקא נלחם על התקציב. הוא נלחם כבר בינואר 2024 ועד היום. הגיבוי של השר היה חלקי, עכשיו, בסיום המלחמה, השר מתחבר אליו -( הרחבה מהמלחמה של החשב כבר בחילת 2024 - החשב הכללי למנכ"ל משרד הביטחון - אין לכם תקציב בלתי מוגבל).
- מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסוגייה הנפיצה והקשה הזו של המלחמה על "תקציב הביטחון" מתבטאת בעקיפין בדוחות הכספיים של החברות הביטחוניות. יש לנו תעשייה ביטחונית לתפארת, ותעשייה כזו שמצילה חיים, תורמת המון לצבא לנצח במלחמה. התעשייה הביטחונית לצד הצבא הם הגורמים שניצחו בכל החזיתות בשנתיים האחרונות.
