אינפלציה, נדל"ן ושאר כאבי ראש, המלכוד של פישר

אורי גלאי, מנכ"ל סיגמא בית השקעות, כותב על קצב עליית שיעור הריבית בישראל. האם טובה דרכו של הנגיד פישר?
אורי גלאי | (3)

נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, נמצא במלכוד בנוגע למדיניות הריבית בחודשים הקרובים. מצד אחד, האינפלציה גבוהה מיעד המחירים (3%) וריסונה אינו נראה באופק. גם צמיחת הכלכלה הישראלית טובה וחזקה עם ציפיות להמשך שיפור גם בשנת 2011. צמיחה זו צפויה לחזק עוד יותר את האינפלציה המקומית. מצד שני, השקל מתחזק מול הדולר כמגמה של חודשים רבים וצפוי להמשיך להתחזק גם בשנה הקרובה, המשקיעים חוששים מאוד מההתפתחויות בשווקים ואולי מעל הכל, הנגיד חושש מהתפתחות בועת נדל"ן ופיצוצה בחסות ריבית גבוהה כפי שקרה בארה"ב ב-2007.

על פניו מה שאמור לעמוד לנגד עיני הנגיד בהחלטת הריבית היא האינפלציה. כלומר, אם קיים חשש להתפרצות אינפלציונית על הנגיד לפעול להעלאת הריבית במטרה לצנן מעט את השוק ולהוריד מחירים. בפועל משמש הנגיד בשנים האחרונות גם כקובע המדיניות הכלכלית בישראל בחסות ריפיון של ראש הממשלה ושר האוצר. לכן, על הנגיד להתחשב במכלול שיקולים בטרם ייקבע את שיעור הריבית.

המלכוד של פישר מגיע משתי חזיתות עיקריות - הדולר והנדל"ן. מבחינת האינפלציה ברור שעל הנגיד להמשיך להעלות את הריבית, צמיחת המשק תומכת בהחלטה זו. המשק הישראלי הוא יצואן נטו כבר מספר שנים ולכן לשערי החליפין חשיבות רבה לכושר התחרותיות של חברות מקומיות בשוק הבינלאומי. במצב השווקים המובילים נראה שהעלאות ריבית יידחו בחודשים רבים וקצב העלייה יהיה מתון. כלומר, כל העלאת ריבית מקומית תפתח את פער הריביות ותחזק עוד יותר את השקל.

מחירי הנדל"ן ממשיכים להטריד את הנגיד החושש מהתפתחות בועה על רקע רמת ריביות נמוכה. לנגיד כלים מוגבלים לוויסות מחירי הנדל"ן וברובם הוא כבר השתמש בחודשים האחרונים. מטרתו של הנגיד היא להעלות את הריבית האפקטיבית, גם אם לא דרך העלאת הריבית במשק. המלכוד של הנגיד הוא בכך שהמשך העלאת הריבית עשויה בתרחיש קיצוני להוביל למשבר כלכלי במידה ולווי משכנתאות יתקשו להחזיר את ההלוואות שלקחו בריבית משתנה כשזו הייתה נמוכה במיוחד. כלומר, עליית הריבית עשויה לצנן את שוק הנדל"ן מצד אחד אך מהעבר השני לעורר משבר החזר חובות של לווי משכנתאות.

אדגיש כי בשלב זה איני מזהה בועה בשוק הנדל"ן ועדיין יש עודפי ביקוש על ההיצע שנפתחו בשנים האחרונות שיש לסגור. שנית חשוב להדגיש כי הריבית במשק עדיין נמוכה וכי אין מנוס מהמשך מגמת העלאת הריבית עד לרמות של כ-5%.

עד כה נהג הנגיד בצורה שקולה וטובה בהחלטותיו לאורך כל שנות כהונתו. העלאות מדודות לאורך זמן עדיפות על העלאה חד פעמית בשיעור משמעותי המשדרת פאניקה. שיעור הריבית במשק צפוי להגיע בתוך 12 חודשים לכ-4.5%. טוב יעשה הנגיד אם ימשיך להעלות את הריבית במינונים נמוכים וטוב תעשה הממשלה אם תוביל מהלכים תומכים לצינון הנדל"ן ולהמשך צמיחת הכלכלה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    איתי 05/06/2011 17:48
    הגב לתגובה זו
    איך פישר היה מסתדר בלעדיה ??
  • 2.
    ליאור 05/06/2011 14:11
    הגב לתגובה זו
    והנה אתה ממשיך לקשקש
  • 1.
    העיקר לקבל פרסים? 05/06/2011 11:18
    הגב לתגובה זו
    אז זה שיחליפו יעשה זאת. וחבל מאוד שהוא לא מסיים את מה שהתחיל,ומפיל את האחריות לביזיון שהוא יצר על מישהו אחר.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.