על הקורלציה שבין איגרות החוב למניות - מי מושך את מי?
ניתוח טכני בין שווקי כולל השוואה בין ארבעה שווקים שונים: מניות, איגרות חוב, מטבעות וסחורות. הקשרים שבין השווקים הללו ידועים וגלויים אך לעיתים מזומנות מבט קצת יותר מחטוף, יכול לרמוז על רמות הסיכון הקיימות ועל הסבירות לעלייה או ירידה. מתוך כך בחרתי בהשוואה מתבקשת בין מדד S&p 500 לבין איגרות החוב ל-10 שנים.
1. בגרף ההשוואתי המצורף אפשר לראות את חמש השנים האחרונות. מדד S&p 500 מיוצג על ידי העקומה האדומה ואילו איגרות החוב מיוצגות על ידי העקומה הכחולה.
2. אם נחזור למפולת 2008 נוכל לראות כיצד החלה החולשה בשוק איגרות החוב להשפיע על שוק המניות. אפשר לראות זאת על ידי מבט על נקודות השיא של שני המדדים. נקודות השיא בגרף איגרות החוב החלו לסגת טרם עשה זאת מדד המניות. המפולת לא איחרה לבוא.
3. גם היפוך המגמה כלפי מעלה החל בשוק איגרות החוב. אפשר לראות זאת על ידי השוואה בין נקודות השפל. נקודות אלה סודרו במבנה עולה לפני שמדד המניות עשה כן. היפוך המגמה לא איחר להגיע.
מה קורה היום?
שימו לב למדד S&p 500 הנטוע בעקשנות במגמת העלייה. שימו לב לשתי נקודות השיא שנרשמו ב-2011. השנייה גבוהה מקודמתה. לעומת זאת, נקודות השיא באיגרות החוב מסודרות במבנה יורד. לא רק נקודות השיא אלא גם נקודות השפל. כלומר, מדובר במגמת ירידה ברורה ובתופעה מחזורית החוזרת על עצמה בשלבי היפוך.
מה המסקנה?
רמת הסיכון עקב כך עלתה משמעותית בשבועות האחרונים. דומני שכתבתי לא מעט אודות העלייה ברמת הסיכון הן בשוק המקומי והן בשוק האמריקאי. מעבר להיבטים הטכניים הקיימים בגרף המדד, אפשר לראות את ההקשרים הלא מעודדים שבין שוק המניות לשוק איגרות החוב. כפי שכתבתי לא אחת אודות שוק המניות המקומי, רכישה של מניות חדשות אינה מומלצת והמעוניין לעשות כן חייב לקחת בחשבון את רמות הסיכון שמציע השוק. אותה מסקנה תקפה לגבי שוק המניות האמריקאי. החולשה בהתנהגות המדדים מקבלת משנה תוקף מהתנהגות שוק איגרות החוב.
*הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ
**כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
- 6.סטטיסטיקן עירום 05/06/2011 14:37הגב לתגובה זואבוי למי שכותב מאמר כזה שזו כותרתו " על הקורלציה שבין איגרות החוב למניות - מי מושך את מי?" קורלציה לא מסבירה אף פעם מי הסיבה ומי המסובב (תוצאה) רואים שהכותב לא עבר אפילו קורס בסיס בסטטיסטיקה אם זו כותרתו. "
- 5.ליאור 03/06/2011 14:59הגב לתגובה זואייל, אני מבין את הקשר שאתה מדבר עליו אבל אתה חייב להיות יותר מדויק. כשהתשואה יורדת על האג" ח זה לא חולשה של אגרות החוב אלא דווקא עליית מחיר, כלומר עוצמה.
- 4.ר 01/06/2011 18:20הגב לתגובה זואפשר להציג לך הרבה גרפים השוואתיים שיסתרו את מה שכתבת. מה דעתך לצאת לחופש?
- 3.tamir 01/06/2011 12:54הגב לתגובה זוהמניות ואז תבין למה זה כל כך חלקי מה שכתבת
- 2.טבעלוג 01/06/2011 08:51הגב לתגובה זולפני כחודש פרסמתה סקירה פסימית ביותר עבור טבע,אם כי ציינתה שמעבר שלה מעבר ל47-48 במחזורים גבוהים יחייב בחינה מחדש של הנחות העבודה.בנתיים אנחנו כבר ב51 דולר,האם יש שינוי בהנחת העבודה.אגב משקיע ששמה בקולך ובכל האנליסת גלעד הלפר ממיטב הפסיד 15 % בחודש מאי
- 1.כתבה מאירת עניים!תודה (ל"ת)קליפת השום 31/05/2011 20:49הגב לתגובה זו
התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
ברית ששווה הרבה יותר מכסף: ישראל לא רק מקבלת סיוע - היא נכס אסטרטגי שמייצר לארה"ב חיסכון של מיליארדי דולרים מדי שנה, בזכות מודיעין, טכנולוגיה וניסיון קרבי שהופכים אותה למעבדה צבאית וכלכלית ייחודית בעולם
ישראל מספקת לארה"ב את הנכס הגיאו-אסטרטגי החשוב והיציב ביותר שלה במזרח התיכון ההפכפך, את שדה הניסויים הצבאיים הגדול והטוב בעולם לטכנולוגיות אמריקניות חדשות ב"אש חיה" ומידע מודיעיני רציף שלא יסולא בפז. כל אלו חוסכים לארה"ב מיליארדי דולרים כל שנה ולהערכת האמריקנים עצמם ברוב השנים התרומה הזו, גדולה לאין ערוך מהעלות של המימון והעזרה הכספית שארה"ב נותנת לישראל.
מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, הגנרל אלכסנדר הייג, אמר פעם ש"ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם שאינה ניתנת להטבעה". בישראל יש לאמריקנים בסיס צבאי מאויש יחיד קטן מאד להתרעה מפני טילים בעוד שבשאר העולם ארה"ב מוציאה 70 מיליארדי דולרים כל שנה על תחזוקת כוחות הצבא שלה - שכוללים כ-50 אלף חיילים ב-800 בסיסים ב-80 מדינות, מהם לפחות 19 בסיסים במזרח התיכון.
הגנרל ג'ורג' פ. קיגן ראש המודיעין לשעבר של חיל האוויר האמריקאי מצוטט בהרחבה כאומר שארה"ב תצטרך ליצור "חמש סוכנויות CIA" כדי להתחרות במודיעין שישראל מספקת לה. גורמים בפנטגון כמו גם בתעשיות הביטחוניות האמריקניות נפעמים כל פעם מחדש מהחידושים הישראליים שנעשים על פלטפורמות אמריקניות שתוצאתם חיסכון כספי אדיר וחיסכון זמן אדיר במציאת ופתרון תקלות שמתרחשות באמל"ח שארה"ב מעבירה אלינו, בדגש על מטוסי ה-F15, ה-F16 וה-F35.
היכולת של התעשיות הביטחוניות האמריקניות לציין שאמלח וטכנולוגיות נבדקו בשדה הקרב הישראלי תורם להן באופן ניכר בתהליך המכירה. העובדות הנ"ל מדגישות את תפקידה של ישראל כבעלת ברית ייחודית בעלת ערך מוסף, בנוסף לכך שישראל משמשת כמרכז חדשנות מוביל עבור מגזר ההייטק האמריקני, מעבדה בדוקה של הכוחות המזוינים של ארה"ב ותעשיות הביטחון והחלל האמריקניות (חסכון של מיליארדי דולרים במו"פ, הגדלת היצוא והרחבת התעסוקה בארה"ב). ישראל במובן זה היא "אולם תצוגה" המדגים את היתרון של מערכות צבאיות אמריקניות על פני מתחרות עולמיות, מקור מודיעין פורץ דרך ובסיס צבאי גדול ביותר ללא צורך בחיילים אמריקניים.
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
- פיירפליי מזנקת 8% לאחר התרחבות לסקטור הביטחון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכן, החששות מפני אמברגו נשק אמריקני עתידי, אם וכאשר יעלו הדמוקרטים שוב לשלטון בארה"ב, הם חששות מופרזים מאד, כי ישראל שותפה נאמנה לארה"ב ואינטרס אמריקני אדיר. התרומה והתמורה הישראלית עבור האמלח האמריקני שווים לאמריקנים מיליארדי דולרים רבים כל שנה כמו גם העזרה הישראלית המודיעינית שלא תסולא בפז ועוגן יציב ויחיד במזרח תיכון מוסלמי הפכפך.
סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).
סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי. בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת".
סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות.
סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.
- להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
- "מחירי הדירות יעלו ב-6% בשנה הבאה" - על מה מתבסס מנכ"ל אאורה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.
