"משרד התקשורת יקח על עצמו סיכון תדמיתי אם יתן לבצלאל ארכה של שבוע"
בסוף השבוע האחרון חברת מרתון מובייל של חזי בצלאל, אחת משתי הזוכות במכרז התדרים הסלולרי שהתקיים לפני כחודש וחצי, לא הפקידה ערבות בסך 700 מיליון שקל בגובה הסכום שהציעה במכרז.
"משרד התקשורת עומד כרגע בפני דילמות משפטיות בנוגע לאישור הזוכים וקשה לנו להאמין כי בצלאל יקבל ארכה של שבוע בשל הסיכון של ביזוי אדיר של משרד התקשורת בעוד שבוע", כותב היום (א') ערן יעקובי, סמנכ"ל המחקר בדש ברוקראז'.
יעקובי תוקף את משרד התקשורת ומכנה את ההתנהלות כ"שלומיאלית ושגויה" לאור הסיכון הרב שהוטל על הזוכים. "גם אם במקרה הזה, לא ישתנה מתווה התחרות המיוחל של משרד התקשורת, יש בו מן המעט כדי ללמד על האופן בו מתקבלות החלטות ועל הלהיטות לרתום סוסים לפני עגלות".
מניות התקשורת ירדו חדות מתחילת השנה בצל הצעדים הרגולטורים שמבצע משרד התקשורת וחשש המשקיעים משחיקת הרווחיות לאור הגידול בתחרות: פרטנר צנחה ב-17%%, סלקום איבדה 9% ובזק ירדה 13%. הוט מנגד עלתה ב-6%.
- 9.שפיצר יעקב 30/05/2011 10:00הגב לתגובה זואיפה מנכ" ל מוטורולה שהתחייב שהחברה בסוף שנה תהיה שווה מיליארד דולר. מילים לא עולות כסף
- 8.יוסי בן עמי 29/05/2011 13:52הגב לתגובה זוכל המטרה שלו הייתה לקבל כותרות וקצת לגיטימציה לעסקיו. בדרך קיווה למכור את הזכיון ולעשות כמה גרושים. תקישו בגוגל בצלאל באנגלית ותקבלו ספורים אלף לילה ולילה מאפריקה שווה נסיון. אם רק 5 אחוז נכון... !!!!
- 7.שוקי 29/05/2011 13:33הגב לתגובה זוהנ" ל המליץ על מניות פרטנר סלקום ובזק בהיותפ בשערים הרבה יותר גבוהים דהיינו בזק ב 1080 המליץ ל11.5 ,סלקום ב 11500 המליץ ל 12800 ,פרטנר ב 7000 ל 9000 ראו מה קרה בפועל.
- 6.הזקן 29/05/2011 13:06הגב לתגובה זוחזי בצלאל הופיע בישראל משום מקום, סוחר נשק, חשוד שקנה ורוקן בנק באפריקה, הגיש הצעה ללא שנערכה עליו בדיקת נאותות מינימלית. קיבל פרסום בחינם... פשוט חובבנות. " גידמק" שרצה להלבין את עסקיו ומצא פריירים במשרד התקשורת האמריקאים
- 5.אולי דנקנר, בן-דב ואלוביץ' בוחשים ? (ל"ת)גם הבנקים בכיסם? 29/05/2011 12:50הגב לתגובה זו
- 4.איציק 29/05/2011 12:33הגב לתגובה זוזה מסוג הדברים שיכולים לקרות לכל מתמודד. מן הסתם מסמכי המכרז מתייחסים לסיטואציה ואם לא יעמיד ערבות- ייפסל. מה בדיוק הבעיה מר יעקובי שאתה תוקף את משרד האוצר ? האם עליו להיות אנליסט הקרביים של קבוצת מרתון לפני שהוא מאשר את מועמדותה ? אם כן- היית כותב אז שאי אפשר לעשות עסקים במדינה הזו בגלל הבירוקרטיה של הפקידות הממשלתית. בקיצור- תגובה נמהרת.
- בני 29/05/2011 12:46הגב לתגובה זומשרד התשקורת נכשל בבדיקת המועמדים ,מתברר שלנצח במכרז במחיר מוגזם זה לא מספיק.
- 3.אא 29/05/2011 12:32הגב לתגובה זולמה האנשים הללו שלא יודעים לנהל את העסק נמצאים שם? למה לתת להם להחזיק באוצר שלנו ולהתעלל בנו ? אנחנו רוצים להרוויח ממה שיש שם אבל סולטן נוחי ונימרודי רק גוזלים את כספנו - שנה!!!שנה!!!הם לא יודעים לנהל תעסק!!! לקחת להם את זה מהידים מייד!!!!!!!! ואם אפשר להכניס אותם לכלא גם לא יזיק מייד!!!! וגם אם מצאו שם גז כמו בלוויתן המון המון נפט עדיין אין קשר בין האוצר הגדול לבין התנהלות כושלת-להעיף אותם מייד!!!!!
- 2.מומחה לאנטנות 29/05/2011 12:30הגב לתגובה זולפני המכרז היו צריכים להסדיר את נושא התקנת אנטנות במתקני הגישה באופן חופשי תוך שמירה על הכלל כי המרחק המינימלי לבית סמוך יהיה לפחות 100 מטרים וכן שבדירת הגג תיפרס רשת מתכת צפופה ברצפה שתחסום את רמות הקרינה (פי 100 בערך ) לדירות שלמטה
- 1.זהירות מערן יעקבי - והמבין יבין!!! (ל"ת)אורית 29/05/2011 12:25הגב לתגובה זו

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
