שטייניץ החליט: פרופ' האוזר עובר מהאקדמיה לתפקיד יו"ר רשות ניירות ערך
לאחר תהליך בחירה שנמשך כמספר שבועות, שבמהלכם נפגש שר האוצר עם מספר מועמדים פוטנציאלים, החליט שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, לבחור בפרופ' שמואל האוזר ליו"ר הבא של הרשות לניירות ערך. שוני אלבק, היועץ המשפטי של הרשות שהתמודד אף הוא על תפקיד היו"ר, עשוי להודיע על פרשיתו בעקבות ההחלטה לבחור בפרופ' האוזר.
לדברי שר האוצר, "פרופ' האוזר משלב ניסיון מקצועי עשיר, כולל הכרות מעמיקה עם הרשות מתוקף כהונתו ככלכלן הראשי של הרשות בעבר, לצד יכולות אקדמיות ואינטלקטואליות מרשימות הנדרשות לראיה המאקרו כלכלית החיונית לתפקיד זה".
המינוי אושר בימים האחרונים על ידי ועדת הכשירות שהקים השר, בהרכבם של מר חיים שני מנכ"ל משרד האוצר, פרופ' יוג'ין קנדל ראש המועצה הלאומית לכלכלה, ומר משה טרי יו"ר הרשות לשעבר, ויובא לאישור הממשלה בכפוף לאישור ועדת שפניץ.
שטייניץ הודה במילים חמות ליו"ר היוצא של הרשות, פרופ' זוהר גושן, על תרומתו יוצאת הדופן לקידום הרשות לני"ע, להנהגת רפורמות כמו - בית המשפט הכלכלי ושדרוג סמכויות האכיפה - ועל הערך המוסף שהביא עמו בשכלו החריף לחשיבה הכלכלית הכוללת במדינת ישראל וההתמודדות המשבר הכלכלי בשנים 2008-2010.
- 6.z 03/05/2011 15:17הגב לתגובה זורק שידאג לזוגות הצעירים ויבנה דירות להשכרה.משר השיכון לא יוצא הרבה.
- 5.דני 03/05/2011 13:40הגב לתגובה זומעטים האנשים שמכירים את שוק ההון בישראל כמו שמוליק האוזר, הן מתוקף תפקידו ככלכלן הרשות במשך שנים רבות והן מתוקף מעמדו האקדמי. המחקרים שלו הם ברובם המכריע אמפיריים, ראייתו רחבה, וכוללת גם חשיפה לשוק ההון האמריקאי שם הוא לימד ומלמד שנים ארוכות. יש לו משנה סדורה והוא עמד בראש שתי ועדות חשובות שעסקו בשוק ההון, והוא יהיה יו" ר רשות מצויין, ולעניות דעתי גם טוב יותר מזוהר גושן שבא מהצד המשפטי ולא מהצד הכלכלי - מימוני.
- 4.תומס 03/05/2011 12:41הגב לתגובה זוהוא עובד בשתי בתי השקעות ,במגדל ובמיטב-ניגוד אינטרסים מובהק,אסור לאשר את המינוי.
- 3.שטייניץ הוא עלבון לאינטלגנציה תת רמה (ל"ת)אזרח מתבייש 03/05/2011 12:17הגב לתגובה זו
- 2.אריק / לא מבשר טוב 03/05/2011 11:30הגב לתגובה זולפי התנהלותשטייניץ בכלכלה שפוגיע בכל אזרחי ישראל כך גם המנוי הפוליטי של שטייניץ בבחירת שמואל האזור כיושב ראש הבורסה הדבר לא מריח טוב המשמעות שאנחנו הולכים לקבל גזרות נוספות על המשקעים בנירות ערך ובתוכניות חיסכון לציבור במדינה ישראל . מנויים פוליטים שנבחרים ע" י שרים בממשלה ולא ע" י הציבור או בחירה שנעשת בתוך מערכת הבורסה היא נועדה לכישלון ולתת שירות ומענה לטובת שטייניץ ולראש הממשלה ביבי נתניהו , וזה יכול להיות דבר שלילי למשקעים במניות והולכים לקבל גזרות חדשות ורעות מאוד למשקיעים זכרו את מה שאמרתי ותרשמו זאת ביומן האישי שלכם ! ! !
- z 03/05/2011 15:26הגב לתגובה זואני ארשום על הקרח מה שכתבת.
- לא רציני לכתוב מידע לא נכון (ל"ת)אריק אתה כותב שטויות 03/05/2011 13:49הגב לתגובה זו
- 1.יוסי 03/05/2011 11:29הגב לתגובה זומתי ימנו לתפקיד הזה מישהו שמכיר את שוק ההון מבפנים ולא מהמודלים? להתכונן לעוד תקנות, חוקים והוראות שיהיו מנותקים לגמרי מהמציאות היומיומית של השוק.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
