אור לגויים: "כלכלת ישראל תצמח ב-5.3% ב-2011, האבטלה תרד ל-6%"
מחלקת מאקרו כלכלה ואנליזה בנקאית של החטיבה הפיננסית בבנק דיסקונט פירסמה את התחזית שלה לכלכלת ישראל בשנה הקרובה, כאשר ניכרת אופטימיות רבה בכל הנוגע למשק הישראלי אך גם לא חסרים גורמי סיכון.
להערכתם של כלכלני דיסקונט שנת 2011 עומדת להירשם כשנה של צמיחה מהירה - גידול של 5.3% בתוצר המקומי הגולמי ו-6.1% בתוצר העסקי. "הצמיחה המהירה תיתמך בהשפעת קצה גבוהה של סוף 2010, וצמיחה מואצת בחודשים הראשונים של שנת 2011". נזכיר, כי שיעור צמיחה גבוה מעין זה נרשם בפעם האחרונה בשנת 2007, טרם המשבר הפיננסי.
מרבית האינדיקאטורים לפעילות המשק בחודשים האחרונים שיקפו צמיחה מהירה, כהמשך למגמה ברבעונים האחרונים, שהגיעה לשיאה ברבעון האחרון אשתקד, עם צמיחה שנתית של 7.8%. המדד המשולב עלה בחודש מרץ ב-0.5%, בהמשך לעלייה בשיעור דומה בפברואר ו-0.6% מדי חודש בינואר ובדצמבר.
עוד עולה כי מבין רכיבי המדד, נרשמה ברבעון הראשון עלייה חדה במיוחד בייבוא תשומות לייצור, עובדה שיש בה בכדי להצביע על אופטימיות באשר לצמיחה העתידית.
העליות במחירי הדיור יימשכו?
בדיסקונט מציינים כי לאחונה נבלמה מגמת הגידול בביקוש לדירות חדשות, שאפיינה את המחצית השנייה של 2010. בנוסף, נמשכה המגמה של ירידה במספר עסקאות, תוך יציבות ברמה יחסית נמוכה במשקל המשקיעים בשוק. עם זאת, לאור התוכנית הממשלתית לבניית דירות ועל רקע המשך הגידול במשקי בית, אנו מעריכים, שההשקעות בבנייה למגורים ימשיכו להתרחב השנה בקצב נאה (כ-9%), אם כי איטי בהשוואה לאשתקד (כ-12%).
הריבית לאן?
לטענתם של כלכלני מחלקת המחקר בבנק דיסקונט הצמיחה המהירה בישראל, צפויה להעצים את הלחצים האינפלציוניים במשק. כתוצאה מכך, אפשר ובנק ישראל יגביר את קצב העלאת הריבית (התחזית הנוכחית שלנו עומדת על 4.25% בעוד שנה). בנוסף, ייתכן ובמטרה להתמודד עם התחזקות השקל, יטיל בנק ישראל הגבלות או הנחיות נוספות שמטרתן להחליש את הספקולנטים.
לא חסרים לנו גורמי סיכון
בבנק דיסקונט מציינים מספר גורמי סיכון היכולים לפגוע בצמיחה הכלכלית: "המשך עליית המחירים וכן ירידה אפשרית בתחושת הביטחון של הצרכנים, עלולים לפגוע בצמיחה המקומית. השלכות רעידת האדמה ביפן על הצמיחה הגלובלית גם הן עדיין לא לגמרי ברורות".
בנוסף, "החרפה במשבר החובות באירופה או במצבן של הרשויות המקומיות בארה"ב הכורעות תחת נטל חובות גם הן מהוות גורם סיכון- תרחישים אלו יכולים לגרום לריסון ממשלתי באירופה ו/או ארה"ב ולמתן את הביקושים ליצוא הישראלי".
המשך התחזקות השקל עלול להחליש עוד יותר את כושר התחרות של הייצוא וכן להקשות על היצרנים לשוק המקומי להתחרות מול הייבוא.
גישה חיובית
- 15.טל מתל אביב 20/04/2011 03:38הגב לתגובה זוזה לא חוכמה!... שיגידו את האמת. מעמד הביניים נמחק והמשפחות העשירות במשק מתחזקות ונהיות עוד יותר עשירות... המדינה הזו הולכת פייפן זה בטוח. ואני עוד אחד ששייך למעמד הביניים הגבוה.
- 14.אולג 20/04/2011 01:00הגב לתגובה זו" אור לגויים" . איזה ביטוי מתנשא וגזעני. שלא לדבר על כך שבפועל המצב הוא בכלל לא כזה ואם כבר, אנחנו די חושך. כן, אולי ה" כלכלה" תצמח ואולי הבנקים הישראלים במצב טוב. אבל איפה האוכלוסיה? איפה המעמד הנמוך ומעמד הביניים? נרמסים על ידי החברות הענקיות, התאגידים, על ידי משרדי ממשלה ועל ידי הפרלמנט שלה.
- 13.הבנק נכנס לקבוצת סיכון לפי מודיס,הבנק שוקע, מ (ל"ת)בנק דיסקונט 19/04/2011 18:47הגב לתגובה זו
- 12.שושו 19/04/2011 16:20הגב לתגובה זוקרטייה !!
- 11.הנגיד חי בסרט העם נרמס צריך הפיכה (ל"ת)תומס 19/04/2011 12:56הגב לתגובה זו
- 10.הילד 19/04/2011 12:34הגב לתגובה זוסליחה אבל זה לא הבנק שפרסם לפני חודש את האמירה הזו מפי הגאונים שלו ומיד לאחר מכן השוק קרס בחמישים נקודות?
- 9.שוכמכר 19/04/2011 12:25הגב לתגובה זוכל המחקר של מומחי דיסקונט מלא בדברים רעים שצפויים להתרחש. אין אפילו דבר אחד מעודד. אז איך אפשר לצאת עם כותרת אופטימית כזאת. אלו נביאי שקר, מאחזי עיניים בקיצור, מומחים דלשמאטע. שיאוששו קודם לכל את ביצועי הבנק שלהם שהורידו לו את הדירוג לאחרונה. היחידי מכל הבנקים !
- 8.צריך להפסיק לעבוד כי השכר לא ראוי (ל"ת)שביתה כללית 19/04/2011 11:38הגב לתגובה זו
- 7.בושה לגויים מדינה שרומסת אזרחיה (ל"ת)שכר צריך להיות 5000 19/04/2011 11:37הגב לתגובה זו
- 6.אור לעשירים בלבד,שאר העם לא יהנה מצמיחה (ל"ת)אם בכלל תהיה 19/04/2011 11:29הגב לתגובה זו
- 5.לאחר המיני תיקון צפוי גל עליות אגרסיבי (ל"ת)קליפת השום 19/04/2011 11:29הגב לתגובה זו
- 4.יורם 19/04/2011 11:27הגב לתגובה זוכל עוד כל בוקר כביש אחד פקוק במכוניות עם נוסע אחד בלבד - יש עוד מקום לסבול את מחיר הדלק כל עוד צריך לעמוד בתור לכל מסעדה בסוף שבוע - יש עוד מקום למיסים נוספים כל עוד נמל בן גוריון מוציא 300 טיסות ביום - יש עוד מקום להעלאת מחירים לזה קוראים כלכלת ריוב בוכים ונוסעים בוכים וטסים בוכחם וקונים דירת 4 חדרים בשני מליון ש" ח חבל על כל טיפה - לא של מים של דמעות
- חובה להגיב 19/04/2011 16:58הגב לתגובה זוהעם שלנו מטבעו הוא יללן. הע העם שלנו מטבעו הוא יללן, כשאין בוכים וגם כשיש עוד יותר בוכים ה מ ש ך ב י ל ו י נ ע י ם
- x 19/04/2011 13:22הגב לתגובה זוהאמת שכולם בוכים אבל יש הרבה כסף לאנשים בארץ ועובדה שכל הזמן מבזבזים וכל עסקי הפנאי והמותרות עמוסים בלקוחות.
- תותח!כמה אתה צודק (ל"ת)מתי 19/04/2011 13:14הגב לתגובה זו
- 3.חפי 19/04/2011 10:49הגב לתגובה זוולאנשים אין מה לאכול , מפמפמים לכולם סטטיסטיקות כמו שמפמפמים לכולם את " כוכב נולד" " נולד לרקוד" " נולד נולד" ואין לי מושג מה עוד , הכל בשביל להרדים אותם מהמצב הכל כך גרוע, קצב העלאות הריבית עומד להביא פה גל של קריסה בשכבת אוכלוסיה רחבה , עוד אנשים יבכו על היום שקנו דירה , ואז נראה אותכם מדברים צמיחה- הציבור הוא עדר מטומטם ולכן הציבור ישלם .
- 2.תוהה 19/04/2011 10:37הגב לתגובה זולפני שדיסקונט נותנים תחזיות למשק מן הראוי שיתנו תחזיות לרווחיות הבנק וגם יעמדו בהם.
- 1.גיא 19/04/2011 10:34הגב לתגובה זוהאבטלה כפולה רק לא בסטטיסטיקה הכלכלה תיצמח עקב גילויי נפט וגז ולא עקב פיתוח תעשיה /היטק מה שישאיר רק בקופת המדינה כסף שלא יגיע לשום מקום כמו העודף התקציבי היום של 12 מיליארד ש" ח שאף עני או זקן או מוסד אקדמאי ורפואי לא נהנה ממנו.
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
