גבי גזית מככב בראש טבלת התלונות שהוגשו נגד אנשי תקשורת ב-2010

כ-630 תלונות התקבלו נגד אמצעי התקשרות השונים ובראשם: הרדיו האזורי וערוץ 2 - כך עולה מסיכום שנה של 'האגודה לזכות הציבור לדעת'
אלה ברייר |

מי אמר שהקהל פאסיבי? מסתבר שהמאזינים, הצופים והקוראים דווקא יודעים מה לעשות כשמישהו מרגיז אותם. זאת לפחות התמונה שעולה מ-630 תלונות שהתקבלו השנה נגד אמצעי התקשורת השונים.

מירב התלונות הוגשו בעקבות התבטאויות שונות של שדרנים ומגישי תוכניות אקטואליה וכללו טענות על חוסר איזון והבעת דעה אישית - כך מוסרים באגודה לזכות הציבור לדעת.

על פי הנתונים, הרדיו האזורי משך את מירב התלונות (למעלה מ- 150), כשחלק ניכר מהן הופנה כלפי השדרן הוותיק גבי גזית. נגד גזית הוגשו 124 תלונות, רובן בגין התבטאויות חריפות נגד הציבור החרדי ונגד המתנחלים שהשמיע בתוכניתו ב-'רדיו ללא הפסקה'.

במקום ה-2 במספר התלונות שהוגשו לאגודה, נמצא ערוץ 2 עם כ-100 תלונות. 16 מהן הוגשו כנגד הבדרן יובל סמו, בעקבות התבטאותו הנוגעת לאשתו של ג'ונתן פולארד אותה אמר בתוכנית 'מועדון לילה'. 9 תלונות התקבלו נגד הפרשן אמנון אברמוביץ, שבמהלך מהדורת החדשות המרכזית של הערוץ אמר כי: "לא נשאר בעולם הולך על שתיים שתומך בהתנחלויות", מה שכנראה עורר את חמתם של רבים.

למקום ה-3 במספר התלונות הגיעה רשת ב' עם 81 תלונות, למקום הרביעי גל"צ (65 תלונות), ערוץ 10 (54 תלונות) וערוץ 1 (תלונות 51).

מבין אתרי האינטרנט, מרבית התלונות (42) הוגשו נגד Ynet, נגד nrg הוגשו 9 תלונות ונגד walla התקבלו 7 תלונות. מבין העיתונים המודפסים, ידיעות אחרונות מוביל את מספר התלונות עם 17 ולאחריו מעריב עם 10 תלונות. נגד עיתון הארץ התקבלו 7 תלונות.

לדברי ישראל מידד ממלא מקום יו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת, ציבור צרכני התקשורת הופך לביקורתי יותר ויותר עם השנים ואינו מהסס להביע את דעתו ולהשקיע במשלוח תלונות כאשר הוא חש שהסיקור התקשורתי אינו אובייקטיבי או אינו מאוזן.

בתוך כך, אומר מידד, הביקורת האקטיבית של הציבור באה לידי ביטוי גם במספר הגדול של המשתתפים בהצבעה למועמדים ל"פרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ". האגודה לזכות הציבור לדעת אפשרה השנה, לראשונה, לציבור הרחב לבחור באחד משני הזוכים שבנוסף לפרס היוקרתי יזכה גם בסך של 5,000 דולר.

המועמדים לבחירת הציבור הם: חאלד אבו טועמה, ד"ר דרור אידר, ד"ר רון בריימן, אתר העין השביעית, אתר לאטמה, חני לוז, קלמן ליבסקינד ודבורית שרגל. עד כה הצביעו למעלה מ-4,000 איש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעהדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבע

אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום

ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה באר שבע

ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25%  ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.

מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.

האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."

טראמפ ונתניהו (X)טראמפ ונתניהו (X)

טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק

מאיפה יגיעו 100 מיליארד דולר לשיקום עזה, ומהם התנאים להזרמת הכסף?  

משה כסיף |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ עזה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע בנאום בפני הכנסת כי "מדינות ערביות ומוסלמיות" התחייבו להשקיע עשרות מיליארדי דולרים בשיקום רצועת עזה. טראמפ, שתיאר את הרצועה כ"אתר הריסות" שנחרב בעקבות שנתיים לחימה בין ישראל לחמאס, הביע תודה למדינות המפרץ על תמיכתן בתוכנית השלום שלו, שהובילה להסכם הפסקת אש ראשוני. "הן התחייבו לתמוך בשיקום בטוח של עזה ומעבר לה", אמר טראמפ, והוסיף כי ארה"ב תשתתף במאמץ באמצעות כוח בינלאומי שיפקח על התהליך.

אולם, מאחורי ההצהרות האופטימיות מסתתרת מציאות מורכבת: הערכות עלויות השיקום נעות בין בכ-100 מיליארד דולר, וההתחייבויות נתקלות באתגרים פוליטיים, כלכליים וגיאופוליטיים שמרחיקים את המימוש בפועל.


קריאה חשובה: מי ישלם את הנזק בעזה? והאם זה יכול להתגלגל לתקציב של ישראל?

על פי דוחות האו"ם והבנק העולמי, הנזק כולל הריסת 55 מיליון טון פסולת, פגיעה במערכות מים, חשמל וביוב, וצורך בשיקום כולל, הקמת נמל ימי, תחנות כוח ותשתיות תעשייתיות. הערכה ראשונית בפברואר 2025 עמדה על 53 מיליארד דולר, אך עדכונים מלפני מספר חודשים העלו אותה ל-70 מיליארד, ואף ל-100 מיליארד אם כוללים שיקום כלכלי ארוך ותמיכה באוכלוסייה.

טראמפ, הציג תוכנית "20 נקודות" לשלום בעזה, הכוללת פירוז חמאס, הקמת כוח ביטחון בינלאומי בהובלת ארה"ב (עם 200 חיילים אמריקאיים), ושיקום כלכלי שיימומן בעיקר על ידי מדינות המפרץ. התוכנית זכתה לתמיכה ראשונית ממדינות ערב, אך כפי הנראה,  ההתחייבויות הן בעיקר הצהרתיות, והמימוש תלוי בתנאים קשיחים.


תנאים פוליטיים וכלכליים מקשים על יישום