גינקו תקדח בים המלח: היקף הרזרבות ברישיון 'שחר' עומד על 41 מיליון חביות
חברת גינקו מאשרת את הפרסום הבלעדי ב-Bizportal מלפני שבועיים על כוונתה לבצע קידוח באזור ים המלח ברישיון 'שחר'. הקידוח צפוי להתבצע ברבעון השני של 2011 הוא מיועד לעומק של כ-3,300 מטר ועלותו הכוללת נאמדת ב-7 מיליון דולר.
לצורך הקידוח שכרה גינקו את חברת היעוץ הבינלאומית סימקו אשר מעריכה את רזרבות הנפט בפרוספקט שחר הנמצא בשולי בקע ים המלח ב-41 מיליון חביות (הסתברות של 50%). בנוסף, מציינת החברה כי הטווח עשוי לנוע בין 9 מיליון חביות במינימום לבין 138 מיליון חביות במקסימום בהסתברות של 12%.
רשיון שחר משתרע על שטח של כ-389,000 דונם דרומית לצומת הערבה. מדובר ברישיון חיפוש הנפט הדרומי ביותר בשטח ישראל וממוקם כ-40-50 ק"מ דרומית מערבית לגבול התחתון של ים המלח. הרישיון מוחזק במלואו על ידי גינקו (100%), אך היא עשויה להציע נתח ממנו לשותפות זרח. הרישיון הוענק לגינקו ביולי 2005 ותוקפו הנוכחי עומד על סוף דצמבר 2011.
הפניה לקבלת חוות דעת של סימקו נעשתה במסגרת הערכות לביצוע הקידוח בשחר. חברת גינקו, בעלת הרשיון פנתה לשורת מומחים בינלאומיים ומקומיים כדי לסייע בהכנות לקידוח וללוות את ביצועו לאחר מכן.
חוות הדעת של סימקו פטרוליום מציינת כי בפרוספט שחר ישנן שתי מטרות: שכבת חצבה המורכבת בעיקר מאבן חול נקבובית ושכבת עמורה תחתון הנמצאת מעל החצבה, שאף היא מורכבת בעיקר מאבן חול נקבובית. טווח הרזרבות המוערך בשכבת עמורה תחתון בחציון עומד על 26 מיליון חביות, אך שיעור ההסתברות לכך הינו נמוך ועומד על 2% בלבד ולפיכך אינו ראוי לשמש כשכבת מטרה.
בעבר הרחוק של מדינת ישראל בוצעו בשטח הרישיון שלושה קידוחים אשר התבררו כקידוחים יבשים. בשנת 1956 בוצע קידוח לעומק של 72 מטר, בשנת 1959 בוצע קידוח לעומק של 2,737 מטר ובשנת 1982 בוצע קידוח לעומק של 207 מטר למטרות גז שנמצא יבש.
רישיונותיה של גינקו ושל זרח ממוקמים בעיקר באזור יום המלח. פרט לכך, מחזיקות גינקו וזרח את הזכויות בהיתר הימי גוליבר המשתרע לאורך רצועת החוף והמים הרדודים מת"א עד חיפה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
