אספן גרופ תרשום רווח בסך 10 מיליון ש' ממכירת חלקה בפרויקט כפר יונה

קבוצת אספן גרופ מוכרת את חלקה בחברת מגדלי דוד משה (22.5%), המחזיקה בקרקע בשטח של כ-250 דונם בכפר יונה
דסק נדל"ן |

קבוצת אספן גרופ, שבשליטת רוני צארום ובניהולו של אילן גיפמן, העוסקת בנדל"ן מניב בארץ ובחו"ל, מוכרת את חלקה בחברת מגדלי דוד משה (22.5%), המחזיקה בקרקע בשטח של כ-250 דונם בכפר יונה, לחברה פרטית הקשורה לרוני יצחקי.

תמורת חלקה בחברה תקבל אספן כ-16.5 מיליון שקל, המורכבים מתמורה בסך של כ-5 מיליון שקל לאספן ומפירעון הלוואת בעלים שניתנה לחברת הנכס על ידי אספן בסך של כ-11.5 מיליון שקל. העסקה תניב לאספן גרופ רווח הון של כ-10 מיליון שקל לפני מס ותזרים מזומנים - לאחר פירעון הלוואה בנקאית - בסכום של כ-10 מיליון שקל.

הקרקע בכפר יונה הינה חלק מפרויקט משותף שיזמו קבוצת אספן וקבוצת יצחקי, ושבעתיד אמור לכלול שכונת מגורים חדשה המונה 1,200 יחידות דיור, שטחי מסחר ומשרדים. האזור נחשב מבוקש למגורים. נציין כי עסקת המכירה כפופה לזכות סירוב ראשונה של בעלי המניות הנוספים המחזיקים בחברת הנכס. את אספן ייצג בעסקה משרד גולדמן, ארליך, גבר, אדלשטיין.

נתוני העסקה "משקפים תשואה של קרוב ל-100% על ההון העצמי, שהשקענו בחברה בעלת הפרויקט", מסר אילן גיפמן, מנכ"ל אספן גרופ. "המימוש הינו חלק מיישום האסטרטגיה של הקבוצה לבחון בכל עת הזדמנויות בשוק הנדל"ן הן למכירת נכסים קיימים והן לאיתור ורכישת נכסים חדשים בארץ ובחו"ל, וכן כניסה לתחומי פעילות חדשים".

המכירה הנוכחית מצטרפת למימוש נוסף אותו ביצעה החברה בחודש שעבר כתוצאה ממכירת קרקע בשטח של כ-32 דונם, עליה שני מבנים בשטח של כ-8,450 מ"ר, במתחם התעשייה הר יונה שבנצרת עילית בתמורה לכ-19 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.