האם הדולר יכול לעבור את רף ארבעת השקלים?

החלטתו של בנק ישראל לרכוש מט"ח אך ורק לפי צרכי השוק הייתה צפויה ונכונה, אך בכל זאת מעוררת שאלות לגבי הדרך, התזמון ואפקטיביות המהלך
זיו פניני |

לפני מספר חודשים, הודיע נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, על שינוי במדיניות רכישת המט"ח של הבנק המרכזי. על פי המדיניות החדשה, בנק ישראל ירכוש דולרים כל אימת שיראה צורך בכך ולא באופן יומיומי.

החלטתו זו של פישר הייתה צפויה שכן אין הוא יכול - ואף אינו צריך - לקנות דולרים כל יום בהתחייבות וללא קשר למחיר הדולר.

כאשר החליט בנק ישראל לרכוש דולרים, בשער של 3.26 שקלים, היה מדובר ב"כשל שוק" והצעד היה זול ונכון. לעומת זאת, רכישת דולרים בשערים של מעל 4 שקלים - 4.1 ו-4.2 שקלים - ובפרט כאשר המטבע האמריקני הולך ונחלש בעולם, אלו הן כבר קניות יקרות היוצרות כשל שוק.

התנהלות זו מעלה מספר שאלות ובעיות וכן ברצוני להציע תסריט שונה מאלה שאני שומע לאחרונה. מהן אפוא השאלות?

1. האם בעיצומו של גל מכירות מסיבי באמת צריך לקנות מהספקולנטים מאות מיליוני דולרים ולתת להם נזילות? האם לחילופין לא עדיף לתת להם למכור (במחיר נמוך מן הסתם) ולקנות בפעם אחרת, סחירה פחות (כמו עכשיו), כאשר הדולר מתרומם בעולם ובכך להעצים את המגמה, בהרבה פחות כסף וגם "להעניש" את אותם ספקולנטים?

2. במידה ורצונו של בנק ישראל הוא להחליש את השקל ולקנות מט"ח, מדוע הוא קונה רק דולרים (או בעיקר דולרים)? למה להסתכן בהימור שהדולר יתחזק בעולם? האם הבנק מבצע Swap גם ליורו ולשטרלינג בכמות מספקת?

3. האם מדד ייחוס של בנק ישראל ("נומרר") להשקעות יתרות המט"ח האדירות הוא נכון? האם קביעת מדד הייחוס ע"י הבנק, שמירתו בסודיות והשוואת תשואת היתרות אליו אכן משקפת את סל הייצוא הישראלי? האם משקולות ההשקעה הם אופטימאליים? האם נוהל שינוי ה"נומרר" תקין?

4. האם עכשיו, כאשר ה"מלחמה" בספקולנטים בעיצומה (לא משנה אם הם זרים או מקומיים)ולא מחביאים אותה יותר, לא יותר פשוט למסות תנועות הון במט"ח לפרקי זמן קצרים?

אני, אגב, ממליץ לפי אותה לוגיקה לשקול הפחתת המס על אחזקה ארוכת טווח במניות - אבל זה כבר דיון אחר.

שאלות אלו ואחרות נשאלו כבר אך ישנם שני תסריטים אפשריים, שאולי לאחד מהם מצפה הנגיד:

1. שבירת המוסכמות, לפיהן הנגיד שולט ביד רמה בשער השקל. ביקורת על תפקודו מבעל סמכות עולמית תפתח פתח לביקורות רבות שקיימות כבר היום, אך נאמרות בחדרי-חדרים, והמטבע ירד רמה נוספת מטה.

2. שער הדולר בעולם מתחזק דרמטית, השורטיסטים מנסים להקטין פוזיציות, הנזילות יורדת במסחר של הדולר-שקל. הנגיד לא מוכר, היצואנים כבר מכרו לגידור, הספקולנטים מריחים דם ומנסים לקנות גם כן - בתרחיש זה הדולר יכול לעבור את רף ה-4.25 שקלים במהירות, תוך שורט סקוויז (Short Squeeze) גדול בטווח זמן קצר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ח"כ קטי שטרית בדיוני הועדה לזכויות הילד קרדיט: מתוך אתר הכנסתח"כ קטי שטרית בדיוני הועדה לזכויות הילד קרדיט: מתוך אתר הכנסת

"מצב חירום ממשי": 80% מהמטפלות במעונות היום לא קיבלו את השכר המגיע להן

לפני שנתיים סוכם כי המדינה תממן העלאת השכר למטפלות במעונות היום בעלות של כחצי מיליארד שקלים, אך בפועל 80% מהמטפלות לא קיבלו אותו ורק כעת נערכת בדיקה לאן נעלמו הכספים
הדס ברטל |
נושאים בכתבה חינוך כנסת

הבוקר קיימה הוועדה לזכויות הילד ישיבה הנוגעת למעונות היום וקיבלה לידיה את הנתונים המבהילים הבאים: על-פי הערכות של משרד העבודה והרווחה חסרות כיום כ-3,000 מטפלות במערכת, ובדוח של המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך לשנת 2024 נמסר כי למעלה מ־500 מעונות יום נסגרו ב-שנים האחרונות בשל מחסור בכוח אדם מקצועי. בישיבה דיווח נציג משרד האוצר כי בבדיקה שביצעו בשנת תשפ״ד נמצא כי יותר מ-80% מהמטפלות לא קיבלו את השכר שנקבע למקצוע. מי שהציג את הדברים היה נציג משרד האוצר, רום אריאב, נתונים שגרמו להפתעה בקרב חברי הכנסת ונציגי הארגונים. לדבריו, שיעור התחלופה של המטפלות זהה במעונות המפוקחים ("מעונות סמל") ובמעונות הפרטיים, מה שלדעתו מעיד כי ייתכן והבעיה איננה נובעת רק מגובה השכר אלא מפרמטרים נוספים כמו סביבת העבודה, תנאי העסקה, עומס, או חוסר בליווי מקצועי. 

אריאב הוסיף כי ביוני 2023 עודכן המחיר המפוקח למעונות בשל העלאה ניכרת בשכר המטפלות, ובאותה שנה הוחלט במשותף בין משרד החינוך למשרד האוצר כי המדינה תממן את מלוא העלאת התעריף סכום של יותר מחצי מיליארד שקלים. אולם, הבדיקה שנערכה בשנת תשפ״ד נמצא כי מעל 80% מהמטפלות לא קיבלו בפועל את השכר שנקבע, למרות שהכספים הועברו לארגונים המפעילים את המעונות. נציג האוצר הבהיר כי לפי שיטת התקצוב הנוכחית, הסבסוד במעונות ניתן להורים והארגונים מהווים רק צינור להעברת הכסף אך ציין כי בימים אלה נערכת בדיקה מעמיקה גם לשנת תשפ״ה כדי להבין לאן זרמו התקציבים.

דבריו של אריאב עוררו תגובה חריפה מצד יו״ר הוועדה, ח״כ קטי שטרית (ליכוד), שאמרה כי היא “נדהמת לשמוע שהכסף שיועד להעלאת שכר המטפלות לא הגיע ליעדו”. לדבריה, “לא ייתכן שהמדינה תקצה מאות מיליונים לשיפור תנאי העובדות אך בפועל הכסף יישאר בידי הארגונים. לפי הנתונים שעלו בוועדה, כמעט 80% מהמעונות לא העבירו את התוספת לשכר המטפלות. אני דורשת ממשרד האוצר לספק תשובות ברורות ולברר מי הגוף שאמור לפקח על עמידה בכללי הסבסוד. מדובר באזלת יד במקרה הטוב, ובעבירה של ממש במקרה הרע”. שטרית הדגישה כי הוועדה דורשת להצמיד את שכר המטפלות לשכר הסייעות בגני הילדים, ולבחון אפשרות להעביר את התשלומים ישירות דרך הרשויות המקומיות ולא דרך הארגונים המפעילים, כדי להבטיח שהכסף הציבורי יגיע ליעדו.

שטרית הוסיפה כי "האחריות והפיקוח על גילאי אפס עד 3 איננה רק עניין של חינוך,  זו משימה לאומית. לצערי, מערכת המעונות לגיל הרך מצויה כיום במצוקה קשה של כוח אדם, מדובר במצב חירום ממשי ”.


במסגרת הדיון הציעה שטרית לתעדף את ענף החינוך לגיל הרך מבין תחומי השירות הלאומי-אזרחי. מנכ״ל רשות השירות הלאומי‑אזרחי, ראובן פינסקי, השיב כי ישנם כ-20,000 צעירים המשרתים בשירות הלאומי כיום מתוכם רק עשרות בודדות משרתות במעונות והדגיש כי אין מאגר בלתי נדלה של מתנדבים שניתן להעביר באופן אוטומטי למעונות היום. גם ראש עיריית מעלה אדומים, גיא יפרח, הזהיר: “אם לא יקרה משהו משמעותי, בשנה הקרובה לא יהיה עוד מערך גיל הרך ואתם תראו הורים שלא הולכים לעבודה בגלל זה”. ח״כ סימון דוידסון (יש עתיד) אף הזהיר: “אנחנו רגע לפני להביא עובדים זרים שיטפלו בילדים שלנו.”