מסתבר שלא ידעתם: כמה עולה לכם "העברת השיחה" במוקד 144 וכמה בזק מרוויחה מזה?
לא פעם חייגתם ל-144 ובחרתם להישתמש בשירות המקשר אתכם ישירות למספר ללא חיוג נוסף, לפי סקר של גיאוקרטוגרפיה, הציבור ברובו לא מודע לכך שלהעברת השיחה יש עלות נוספת, מעבר לעלות ההתקשרות לשירות 144.
מסקר שערכה המועצה הישראלית לצרכנות באמצעות מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה בחודש אוקטובר 2009, עלה כי 80% מהצרכנים המשתמשים בשירות 144 לאיתור מספר טלפון, משתמשים גם בשירות הכוכבית - המקשר ישירות למספר הטלפון המבוקש, ולא יודעים כי השירות כרוך בעלות נוספת, על עלות השיחה. מדובר בסכום של 60.32 אגורות, הנוספות ל-1.72 שקל שנגבים עבור שימוש בשירות 144. (וכמובן למחיר עבור פעימות המונה הנגבה בנוסף). עוד עלה מהסקר כי 70% מהצרכנים שעשו שימוש בשירות שיחת המשך היה מוותר על שירות זה אם היו יודעים מה עלותו.
המועצה לצרכנות מעריכה כי צרכנים שאינם מודעים לעלות שיחת ההמשך במוקד 144 כוכבית, גורמים להכנסות לחברת בזק בסכום שבין 8.2 ל- 9.7 מיליון שקל בשנה, סכום שהיה נחסך מהצרכנים לו בזק הייתה מיידעת אותם בדבר עלות השירות באמצעות ההודעה המוקלטת המציעה שירות זה.
המועצה לצרכנות פנתה כבר לפני שנתיים לחברת 'בזק' בבקשה ליידע בדבר מחיר השירות של חיוג אוטומטי למספר המבוקש בהודעה המוקלטת המציעה את השירות, כפי שנדרש על פי חוק הגנת הצרכן, המחייב עוסק המציע רכישת נכס שירות בשיווק מרחוק לגלות לצרכן בין היתר את עלותו . עד היום החברה טרם עשתה זאת, והיא ממשיכה בהתנהלותה.
המועצה לצרכנות בקריאה לצרכנים דרך אתר האינטרנט שלה, ובפניה ישירה לחברי המערך הארצי שלה (מאמ"ץ), לפנות למנכ"ל בזק אבי גבאי בדרישה להפסיק את המחדל המתמשך וליידע את הציבור כי השימוש בשירות הכוכבית כרוך בתשלום בתקליט המציע את השירות. מייד עם פרסום הקריאה הגיעו מאות פניות של אזרחים למנכ"ל בזק.
במסגרת המאבק של המועצה לצרכנות, שליח המועצה לצרכנות הגיע ללשכתו של מנכ"ל בזק, מר אבי גבאי ומסר לו קלסר המכיל מאות מהפניות שהגיעו במהלך הימים האחרונים.
לדברי מנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, "ההיענות ההמונית והמיידית של הציבור לקריאת המועצה לצרכנות, מעידה כי התופעה המתוארת לעיל מרגיזה ופוגעת בציבור גדול של צרכנים, המוכן להתגייס לשינוי התנהלות בלתי הוגנת ופוגענית של גופים עסקיים גדולים".
עוד מוסיף פלג, כי "גילוי נאות הוא חובה בסיסית של עסק כלפי צרכן, ללא כיבוד חובה זו על-ידי העסקים לא יהיו בידי הצרכן הנתונים הדרושים לביצוע החלטת קנייה נבונה, ובכך ייפגע חופש הבחירה שלו".
נציין כי בפברואר 2006 הודיעה חברת בזק כי השימוש בכוכבית הינו בעלות ואף הודיעה ללקוחות על השינוי הצפוי בחשבונות הטלפון ששלחה באחרונה.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
