קשים חייהם של המשקיעים בימים אלו

מיכה צ'רניאק, מנכ"ל להבה ניהול תיקי השקעות, בטור על המשקיעים בשוק האג"ח.
מיכה צרניאק |

הפשטות והנוחות שהיו נחלתו של משקיע אג"ח מתחילת השנה נעשות היום קשות יותר ויותר. פשוט כמעט כל מה שרכשת בתחילת השנה היה פגיעה בינגו וזאת מהסיבה שהמחירים שיקפו קטסטרופה נוראה, אבל כיום אין מה לעשות, צריך להתחיל להתרגל לכך שאין יותר מציאות והתשואות שהתרגלת להשקיע בהן נעלמו.

חלק מתהליך הגמילה מתשואות גבוהות מצריך ביצוע שינויים בתיק ההשקעות, למכור אג"ח שנסחרות בתשואות נמוכות מדי ביחס לסיכון הנובע מהשקעה באג"ח אלו ולחפש רווחי הון בשוק הראשוני (הנפקות), גם זה דבר שהופך לקשה יותר ויותר בימים האחרונים (ראו הנפקת דלק אנרגיה בשבוע שעבר).

לחלק מהמשקיעים קשה מאוד להתנתק מההרגל לתשואות הגבוהות, לפעמים אני רואה שישנם משקיעים החושבים שאג"ח יכולה להיסחר בכל מחיר (כמו מניה) ורוכשים אג"ח בתשואות מצחיקות אפסיות או קרובות לכך.

העוצמה של שוק האג"ח נובעת מזרימת כספים אדירה של "כסף טיפש", אותו כסף שישב עד עכשיו בקרנות כספיות או פק"מ ואשר התייאש מהעדר התשואות באפיק זה ולכן הוא מבקש להנות ממשהו בשוק האג"ח. מה שהמשקיעים הללו אינם מבינים זה שכספם מושקע חזרה באג"ח המניב תשואות נמוכות עד אפסיות, וזאת מכיוון שכספם מנווט דרך הבנקים אל אג"ח ממשלתי ומדדי התל-בונד שההרכב שלהם הוא כזה שאת התשואה העודפת שבהן מקבלים דרך אג"ח בסיכון גבוה יחסית, ואילו רוב ליבת מדדי התל-בונד/ קרנות שקל +/קרנות ממשלתי + מושקעת באג"ח ארוכות מדי המניבות תשואה נמוכה מדי.

מדוע זה קורה? מדוע המשקיעים שסבלו בשנתיים האחרונות מתנודות כה עזות בשוק האג"ח והיו אמורים ללמוד מטעויות העבר שוגים שוב?

אחד הגורמים אשר דוחף את המשקיעים לטעות נוספת ניתן למצוא בפרסום של רשות ני"ע אתמול בו נכתב שכ 20% מהחברות שאמורות לשלם עד סוף שנת 2009 יתקלו בקשיים. משקיע מהשורה שקורא נתון שכזה נבהל ומעדיף לבחור מכשירים יציבים גם אם זה בא על חשבון התשואה, הכל עדיף לפי גישה זו על פני הסתבכות עם אי תשלום.

אני, כפי שאתם כבר יודעים, מעדיף לבדוק. בעזרת הטבלה הבאה אנסה לברר מיהם האג"ח הצפויות לבעיות בתשלום עד לסוף 2009:

כפי שניתן לראות, בדיקה של הנתונים היבשים מראה שהרשות צודקת ואכן ליותר מ 20% מהחברות יש בעיה אמיתית ומדווחת בתשלום הקרוב. המצחיק בכל העניין הוא שמדובר בבעיה שאינה חדשה, כלומר, רוב החברות אשר "יתקשו" לעמוד בתשלום האג"ח עד סוף 2009 הן חברות אשר נמצאות בתהליך של הסדר או תהליך אחר הנובע מקשיים תזרימים בחברות, אבל זהו תהליך אשר כבר נמשך חודשים אחדים ואין כל חדש בהודעה שאין בה מאומה מלבד זריעת פחד. אולי עדיף שרשות ני"ע תשקיע את מאמציה בכיוון פרודוקטיבי יותר כגון מעקב אחרי ההסדרים וסיוע לנציגות האג"ח אשר במו"מ עם החברות. אין כל ערך במתן הצהרות על נושאים שהינם ידועים וברורים מאליהם. זה מזכיר לי מאוד את שינוי הדירוג של חברות הדירוג. משהו מסגנון של מעט מדי, מאוחר מדי ורוב הזמן בדיעבד.

לסיום הייתי רוצה להתייחס לעניין אשר אני בטוח שאני הולך להישאל לגביו ולכן אקדים את המאוחר. כוונתי היא להתפטרות של מנכ"ל דלק נדל"ן, ירום אורן.

בפשטות אומר כי זו הודעה שלילית לחברה, שלילית מאוד לבעלי המניות ושלילית (אם כי מעט פחות) לבעלי האג"ח. לא משנה מה הספינים שידחפו לכם כאן, מנכ"ל שמגיע לחברה ואחרי זמן קצר "מבין" כי מנכ"ל בחברת נדל"ן צריך להבין מעט בעסקי נדל"ן והוא "נעדר ידע כזה" ולכן הוא פורש, זה ממש לא רציני. הפרשנות שלי היא שהוא הגיע, ראה שהבור בחברה לא קטן, העבודה הדרושה היא קשה ולא פשוטה ומנגד הפיצוי בדמות שכר עבודה + אופציות למניות אינו מצדיק את הסיכון שלו ואת ההשקעה, ולכן העדיף לחתוך.

אבל בניגוד לבעלי המניות, לבעלי האג"ח עדיין יש תקווה כי "מעז יצא מתוק", מדוע אתם שואלים? ובכן עם כניסת מנכ"ל חדש אני מאמין כי בעל השליטה והמנכ"ל החדש יבצעו הנפקת זכויות אשר תזרים כסף לחברה. כסף זה צפוי, להערכתי, לסייע לה לעמוד בתשלומי האג"ח בשנה הקרובה. כלומר, צרת בעלי המניות ומהדילול הגדול שהם צפויים לעבור בזכויות יהוו הזרמת חמצן לבעלי האג"ח.

מאת: מיכה צ'רניאק, מנכ"ל להבה ניהול תיקי השקעות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.