מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 

המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

שדרוג האכיפה, ואיך מתמודדים בעולם עם הבעיה?

ברשות המסים מבינים שכדי להתמודד עם תופעת העובדים הפיקטיביים ורישום הוצאות השכר הכוזבות, יש צורך בהידוק הפיקוח ושדרוג כלי האכיפה. בשנים הקרובות צפויה הרשות להרחיב את השימוש במערכות בינה מלאכותית ובאלגוריתמים מתקדמים לזיהוי חריגות בשכר ובנתוני דיווח, תוך הצלבת מידע בין מאגרי המידע שלה לבין ביטוח לאומי, רשם החברות וגופים פיננסיים - זאת בנוסף לבדיקות הקיימות כיום. בנוסף, מתוכנן חיזוק שיתופי הפעולה עם יחידות כלכליות במשטרה, לרבות חקירות משותפות בעבירות שיש בהן גם היבטי מרמה והלבנת הון.

טענות לאפליה בין חברות. החוק חל בעיקר על חברות מעטים (משלח יד, נותני שירותים) עם מחזור נמוך יחסית, בעוד חברות ציבוריות, תאגידים גדולים ומונופולים פטורים, מה שיוצר אפליה. היבט נוסף שעולה בעתירה נוגע לאופן שבו החוק מבחין בין סוגי חברות. לפי העותרים, החוק חל בעיקר על חברות מעטים ועל נותני שירותים עצמאיים שהתאגדו במסגרת חברות משלח יד, בעוד שחברות גדולות, תאגידים ומונופולים אינם נכללים בהסדר. לטענתם, הבחנה זו יוצרת אפליה בין נישומים שונים ופוגעת בעיקרון השוויון. בנוסף, אי הוודאות בהנחיות רשות המסים מקשה על היערכות, כפי שמעידים כנסים של איגוד לשכות המסחר. 

קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה. 

בנוסף נטען כי היעדר הוראות ברורות מצד רשות המסים יוצר אי ודאות באשר לאופן היישום, דבר שמקשה על בעלי עסקים להיערך כראוי. עם זאת, משרד האוצר מציין כי כבר נרשמה גבייה משמעותית מהחוק בשנה הראשונה ליישומו, לרבות יותר מעשרה מיליארד שקל מהקדמת חלוקות דיבידנד. הגבייה הזו תומכת בתקציב 2025, אך מבקרים טוענים שהיא קצרת טווח ומזיקה לטווח ארוך. 

חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק. 

• רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
• העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.