סגירה מעורבת בתל אביב: אפריקה זינקה עוד 12.6%, כיל דווקא ירדה 3.2%
יום המסחר בבורסה בת"א הסתיים במגמה מעורבת. בבוקר עוד פתחו שני המדדים המרכזיים בעליות, אולם לאחר מכן חלה התנתקות ומדד ת"א 25 עבר לצד האדום, שם נשאר עד לסיום, בעוד ת"א 75 סוגר בעליה.
מספר מניות כבדות, כמו כיל, הבנקים ובזק, העיקו על מדד המעו"ף שסגר בירידה של 0.5% לרמה של 1,029 נקודות ומדד ת"א 75 מנגד סגר בעליה של 1.27%. עליות נרשמו גם במדדי נדל"ן 15 ויתר 50. המחזור הסתכם בכ-1.25 מיליארד שקל.
בשוק הקונצרני נרשמה מגמה מעורבת כאשר התל בונד 20 ירד 0.11% ואילו התל בונד 40 סגר בעליה של 0.2%.
ברקליס קפיטל: המעו"ף ישבור את ה-1250
כלכלני ברקליס קפיטל לא חוששים מתיקון חד למטה בשוק המניות בתל-אביב, לאור הראלי המרשים שביצע השוק מתחילת 2009. בברקליס פרסמו היום (א') את העדכון הטכני שלהם לגבי השווקים המתפתחים. בברקליס מעריכים כי הראלי העוצמתי בשוק המניות המקומי יימשך עמוק לתוך השנה הבאה.
מניות הטכנולוגיה בולטות
מניות הטכנולוגיה הישראליות, שהיו בין אלו שנחבטו מאוד במשבר האחרון, מצליחות להתרומם יותר בתקופה האחרונה, בעוד ההתאוששות הכלכלית הגלובלית רוקמת עור וגידים ובאה לידי ביטוי בהזמנות חדשות.
מדד התל טק 15 עלה אומנם בכ-75% מתחילת שנת 2009, אך מדובר בעלייה פחותה בהשוואה לזינוק של 124% במדד ת"א 75 ולעליות של 147% ו-130% במדדי היתר 50 ו-120, בהתאמה. עם זאת, ב-30 הימים האחרונים החל המדד לצבור תאוצה והוסיף כ-9.6%, זאת בהשוואה לעלייה בשיעור של 6%, 2.75% ו-0.9% במדד ת"א 75, היתר 50 והיתר 120, בהתאמה.
הבוקר, פתחו מניות טכנולוגיה ישראליות רבות את המסחר עם פערי ארביטראז' חיוביים, זאת בהמשך לשני ימי מסחר חיוביים בוול סטריט. כמו כן, ידיעות על מיזוגים ורכישות בתחום מעניקות כח לחברות. במרכז העליות עומדות מניות סרגון, נובה ואורכית. לסיפור המלא -
יום שני בוול סטריט - הבורסות פועלות כרגיל
ביום שני חל חג 'יום קולמבוס' (Columbus Day) בארה"ב אך בניגוד לחגים דומים, ביום זה הבורסות בארה"ב פועלות כרגיל, כך לפי הפרסומים באתרים הרשמיים של הנאסד"ק וה-NYSE. עם זאת, חלק גדול מהבנקים בארה"ב יהיו סגורים ביום שני ולכן סביר ונראה מסחר דליל בוול סטריט. כמו כן, לא יפורסמו באותו היום נתוני מאקרו משמעותיים. בין המדווחות הבולטות באותו היום, חברת Charles Schwab.
מדד ת"א-75 מבצע תיקון כלפי מעלה
ביום חמישי סגר מדד ת"א-75 בירידה של 0.4% זאת לעומת עלייה של 0.85% במעו"ף ולמרות שהמדד נכנס לשלב הנעילה בעלייה של 0.92%. הסיבה לנפילה במדד בדקות האחרונות הייתה התאמות שצריכות היו תעודות הסל לבצע לשינויים במשקלן של מספר מניות ובעיקר במניית אמות.
מניות במרכז
מניית כיל כאמור רשמה ירידה חדה, זאת בהמשך לתחזית פושרת של BPC לשוק האשלג לשנתיים הקרובות. תאגיד הדשנים מעריך כי מכירות האשלג יעמדו על טווח של 25-30 מיליון טונות ב-2009 ולא יעלו על 45 מיליון טונות ב-2010 (זאת לעומת 55 מיליון ב-2008).
כמו כן, פוטאש סיפקה ביום שישי סממן נוסף למצב הקשה בשוק הדשנים כאשר הודיעה על סבב נוסף של פיטורים שצפוי לשלוח הבייתה 700 מעובדי החברה הקנדית.
מניות הבנקים המשיכו לרכז עניין, זאת לאחר העליות החדות שנרשמו במניות הבנקים בשבוע החולף. לאומי, דיסקונט ומזרחי טפחות סגרו את היום בירידות בעוד מניית פועלים רשמה עליה.
אפריקה נסקה ב-12.6% במחזור גבוה. המנייה ממשיכה לרכז עניין על רקע הנסיונות של חברות הנציגות להגיע להסכמה בעניין תוכנית הפעולה מול אפריקה. ביום חמישי נודע כי הפגישה שאמורנה הייתה להתקיים עם אפריקה ביום שני נדחתה בשל חילוקי דעות בתוך הנציגות.
במקביל, גם המאבקים בין בעלי האג"ח להנהלת חברת צים, והחברה האם שלה - חברה לישראל, צוברים תאוצה לקראת גיבוש הסדר. נציגות בעלי האג"ח של צים, הכוללת את מגדל, הראל ועמיתים, דחתה את האולטימטום שהציבה ההנהלה החברה, לפיו עליה לקבל את הצעתה האחרונה עד היום (א') בשעה 14:00.
קבוצת שיכון ובינוי דיווחה היום על חתימת חוזה גדול בגואטמלה בהיקף של 230 מיליון דולר. על החוזה חתמה חברת הבת שיכון ובינוי- אס.בי.אי (SBI) תשתיות, חברה בבעלות מלאה של שיכון ובינוי והוא כולל תכנון, סלילה ותחזוקה של כביש באורך 300 ק"מ בצפון המדינה - כביש חוצה צפון גואטמלה.
חברת הביופרמצבטיקה קמהדע נכנסת לשלב הניסוי הקליני האחרון לפני רישום, שלב 2-3 בתרופת ה-AAT באינהלציה באירופה לטיפול בחולי אלפא 1. זהו ניסוי ראשון מסוגו בעולם במוצר אלפא 1 באינהלציה ובקמהדע מעריכים כי החולים הראשונים יתחילו טיפול ברבעון הרביעי של 2009. בחברה מעריכים כי אישורים נוספים מרשויות רגולטוריות נוספות, צפויים בקרוב.
ימים אחדים לפני הכנס הראשון למשקיעים ישראלים שייערך בתל אביב, טאואר דואגת לשריין לעצמה עוד 3 מיליון דולר מקרן יורקוויל זאת בתמורה להקצאת כ-3.4 מיליון מניות.
מניות כמיפל זינקו בשיעור חד בהמשך לפרסום ב-Bizportal כי חברת ניאופרם השקעות, שבשליטת דוד ומיכל פורר, הגדילה את השקעותיה בחברה הישראלית העוסקת בהפצת תרופות ואביזרים רפואיים. לסיפור המלא -

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

האיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?
נשיאת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, הודיעה בנאום "מצב האיחוד" כי תבקש לעצור חלק מהתשלומים הדו-צדדיים לישראל, להטיל סנקציות על שרים ומתנחלים אלימים ולהשעות את ההטבות המסחריות בהסכם האסוציאציה; סער הגיב: "אירופה מעבירה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר
הרדיקלי במזרח התיכון"
בנאומה בפרלמנט האירופי בשטרסבורג, הציגה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין שורה של צעדים מדיניים וכלכליים חריפים כלפי ישראל. בין ההצעות שהוצגו: השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה עם ישראל, המתמקד בהטבות מסחריות ובפרט במשטר הפטור ממכס על מוצרים ישראליים. עצירת תשלומים ותכניות שיתוף פעולה דו־צדדיות, למעט תמיכה בחברה האזרחית ובמוסדות ייחודיים כגון "יד ושם". דבר נוסף שהעלתה הוא הטלת סנקציות אישיות על "שרים קיצונים" ועל מתנחלים ביהודה ושומרון. עוד אמרה פון דר ליין כי תוקם קבוצת תורמים פלסטינית שתכלול מנגנון ייחודי לשיקום רצועת עזה.
לדברי פון דר ליין, מדובר בצורך מוסרי נוכח "רעב מעשה ידי אדם" ותשלום כבד שמוטל על האוכלוסייה הפלסטינית. עם זאת, היא הודתה כי "יהיה קשה למצוא רוב" למהלכים, שכן חלק מהמדינות החברות מתנגדות לקו תקיף מול ישראל. הנשיאה צייצה ברשת ה-X וכתבה, "מה שמתרחש בעזה טלטל את מצפונה של הקהילה הבינלאומית. רעב מעשה ידי אדם לעולם אינו יכול לשמש כנשק מלחמה. הדבר הזה חייב להיפסק. הסיוע של האיחוד האירופי לעזה עולה בהרבה על זה של כל שותף אחר. אבל ברור שאירופה צריכה לעשות יותר. הנה צעדים אפשריים להמשך הדרך:
1. השעיית התמיכה שלנו בישראל, מבלי לפגוע בחברה האזרחית או ביד ושם.
2. הצעות חדשות בנושא: סנקציות על שרים קיצוניים ומתנחלים אלימים. השעיה חלקית של הסכם השותפות בנושאים הקשורים לסחר.
3. הקמת קבוצת תורמים לפלסטין, כולל מנגנון ייעודי לשיקום עזה.
המשמעות הכלכלית והתגובה הישראלית
שר החוץ גדעון סער הגיב מיידית ואמר כי "דבריה של נשיאת הנציבות האירופית הבוקר - מצערים. חלקם גם נגוע בהדהוד תעמולת הכזב של חמאס ושותפיו. פעם נוספת מעבירה אירופה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר הרדיקלי במזרח התיכון. ישראל, המדינה היהודית היחידה בעולם והדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, נלחמת מלחמת קיום נגד אויבים קיצוניים הפועלים לחיסולה. הקהילה הבינ״ל צריכה לגבות את ישראל במאבקה זה".
- הלחץ המדיני על ישראל מתורגם לצעדים כלכליים; מה המשמעות?
- טראמפ לוחץ, האיחוד מתקפל: איום המכסים דוחף את אירופה לעסקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם נתח של כ-32% מהסחר הכולל בשנת 2024. במהלך 2024, הסתכם היקף היצוא של האיחוד לישראל בכ-26.7 מיליארד אירו , בעיקר בציוד מכני, כלי תחבורה וכימיקלים. לכן, כל פגיעה במשטר הפטור ממכס צפויה להיות בעלת השפעה משמעותית על הכלכלה הישראלית. עם זאת, כדי לבצע מהלך של השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה נדרש רוב מוסמך (Qualified Majority), כלומר, תמיכה של 55% מהמדינות המייצגות לפחות 60% מאוכלוסיית האיחוד.