הרהורי החרטה של שוק ההון לקראת יום הכיפורים
העיתונים הכלכליים של סוף השבוע הציגו אוסף מרהיב של כל אלה שצריכים להתחרט או לבקש סליחה על מעשיהם בשנה החולפת. הדמויות הן אותן דמויות, החטאים כבר נעשו והכפרה במרבית המקרים תבוא על חשבונם של המשקיעים הפרטיים שזה אנחנו, משקי הבית. המשבר העמוק היה ברובו בשנה העברית הקודמת, שנת תשס"ח, שבטח תיזכר כשנה שכללה בתוכה את אחד המשברים הכלכליים העמוקים והיסודיים ביותר שידע העולם הכלכלי. שנת תשס"ט החלה בגילוי עוצמתו של המשבר והקפו הרחב אבל בהמשכה זרמה והתגלגלה להתאוששות פיננסית עם עליות שערים חדות שכמעט ומחקו כל זכר למשבר. אז למי ששכח ולמי שלא רוצה לזכור, הנה אוסף קצר של החטאים הפיננסים, חטאי תאוות הבצע ורדיפת הממון שבאו לידי ביטוי בשנה העברית החולפת.
שנת תשס"ט נפתחה עם גילויים שערורייתיים שנולדו עוד משאריות שנת תשס"ח, השנה העברית שחלפה לה, שנת הגאות של 2007, בה הנדל"ן בארה"ב עלה ותפח, הבנקאים האמריקאים פיזרו הלוואות לרכישת אותן דירות במחירי בועה, בלי לבדוק יכולות פיננסיות של הלווה ובלי הון עצמי. החטאים של בנקאי ההשקעות, שהמציאו מכשירים מתוחכמים, שמכרו סיכון וקנו סיכון ומינפו השקעות בלי לבדוק וגזרו בונוסים שמנים ומשכורות מדושנות. הניהול הכושל ותאוות הבצע של בכירי הבנקאים ובנקאי ההשקעות העולמיים, שהובילו להתמוטטותו של בית ההשקעות הענק "ליהמן ברדרס" שגרר אחריו עוד נפילות ענק והתרסקות של המוסדות הפיננסים הגדולים והידועים בעולם.
לא נשכח גם את חטאיהם של כל אותם נוכלים פיננסים, שבראשם עומד מיידוף, שניצלו את מעמדם הרם ואת תמימותם של המשקיעים וגנבו והונו ורימו ולקחו בהקפי ענק. מולם עומד יציב ובולט חטאם של התמימים, אותם אלו שהשקיעו אצל מיידוף ודומיו, שהתפתו לרווחים הגבוהים ולתשואות המרהיבות ולא בדקו וחקרו מספיק.
ולקראת סופה של תשס"ט, אחרי העליות הנאות בשווקים הפיננסים, הן במניות והן באגרות החוב ובעיקר באלו הקונצרניות, אנו שבים ונזכרים בחטאים המקומיים, שרובם כבר קרו בימי הגאות והיום אנחנו מגלים את תוצאותיהם. חטאי הטייקונים והקונצרנים הגדולים, שניצלו הזדמנות והנפיקו אגרות חוב בהקפי ענק, הרבה מעבר ליכולת ההחזר ולא בהכרח לפי הצורך, ואחר כך שרפו וביזבזו את הכסף בלי לחשוב על מועדי הפרעון. ועם האוכל בא התאבון וכך נולד החטא של המשקיעים המקומיים, פרטיים ומוסדיים, שנלחמו אחד עם השני בקרבות עזים רק כדי להשיג נתח מהסחורה החמה, ובמלחמתם הצליחו לעזור לצמצם עוד יותר את עלויות האשראי של החברות המנפיקות ולגרום להן לרצות ולהנפיק עוד ועוד.
וממש לסיום התגלה לנו חטאם של ליאורה מרידור וחברי הועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב, שחשבו שהם יודעים יותר מחברי ועדת ההשקעות שלהם והחליטו למכור בניגוד להמלצות וגרמו לנזקים ענקיים. ואליהם מצטרפים כל אותם משקי הבית, המשקיעים המהירים שלא שאלו את המלצות חברי ועדות ההשקעה שלהם, ומכרו נכסים ופדו קופות גמל ושינו מסלולי השקעה בתחילת שנת תשס"ט ומעשיהם אלו הפסידו את כל העליות שהיו במהלכה של השנה והנציחו את ההפסדים של השנה שקדמה לה.
יום הכיפורים הוא זמן להרהורי חרטה וסליחה בעיקר עם יקירנו וחברנו ופחות הרהורי חרטה פיננסים. אבל אחר כך, כשהימים הנוראים יחלפו להם, שימו את הרשימה הקצרה הזו במקום שבו תוכלו לשלוף אותה מדי פעם ולהיזכר בחטאים שכבר חלפו ואולי אפילו להצליח לגלות מבעוד מועד את החטאים שעוד יגיעו.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
