מניית חיפושי גז שכנראה נמצאת מתחת לראדר שלכם

רן קבין בטור על חברה לקידוחי גז שלא ממש שמעתם עליה
רן קבין |

חברת כהן פיתוח (שער סגירה אחרון 22/9/2009 - 19.07 שקל למניה) הינה חברה הנמצאת בשליטת משפחות כהן ותדמור. גדעון תדמור, אחד מבעלי העניין בחברה הוא גם מנכ"ל חברת דלק אנרגיה.

ההצלחה בקידוחי הגז בחודשים האחרונים מייצרת שוב תמריץ לאתר השקעות הקשורות בתחום דווקא בחברות הפחות מוכרות ואשר מחיר מניותיהן עדיין לא משקף את הפוטנציאל הגדול של תגליות הגז. כהן פיתוח היא חברה כזו. מדובר בחברה קטנה הנסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי של כ- 125 מליון ש"ח. אמנם המניה זינקה מתחילת השנה במאות אחוזים כדי להגיע לשווייה הנוכחי, אך נדמה כי לאור גודלה (הקטן יחסית) של החברה, רמת ההתעניינות בה נמוכה וכך גם רמת ההיכרות של השוק עמה.

כהן פיתוח מחזיקה במחצית מהון המניות של השותף הכללי בחברת אבנר והזכויות הנלוות אליו. שותפות אבנר משלמת תמלוגים לחברה באמצעות העסקה המשותפת ים תטיס המוכרת כיום גז טבעי משדה הגז "מרי" לחברת חשמל, לפז בתי זיקוק אשדוד ולחברות נוספות.

השותף הכללי מחזיק בכ- 1.81% מיחידות ההשתתפות של שותפות אבנר, כך שכהן פיתוח מחזיקה למעשה בשרשור בכ- 0.9% מאבנר הסחירה. השותף הכללי זכאי לקבל משותפות אבנר דמי ניהול בשיעור של 7.5% מפעולות חיפושי נפט וגז של השותפות אבנר על בסיס רבעוני ולא פחות מ- 40 אלף דולר בחודש. לפיכך נהנית כהן פיתוח ממחצית דמי הניהול הנ"ל, כלומר כ- 3.75% מפעילות זו.

כמו כן, נהנית החברה מתמלוגים בסך 2.75% מהכנסות שותפות אבנר מהנכסים הנוכחיים ו- 2.875% מן ההכנסות העתידיות. בשוק ההון מדברים על שווי של למעלה מ- 5 מיליארד דולר למאגרי תמר ודלית. אבנר זכאית לכ- 15.625% מכך ומכאן שחלקה של כהן פיתוח (לפי כ- 2.8%) אמור לעמוד על כ- 0.43% משווי המאגר שהם כ- 21 מליון דולר או קצת פחות מ- 80 מיליון שקל, אבל עבור כהן שווי הפרויקט גדול יותר, מאחר וכהן נהנית מהכנסות הפרויקט ולא משתתפת בהוצאות. לכן, בהערכה גסה הלוקחת בחשבון הוצאות פרויקט בסך כ- 2 מיליארד דולר, שווי המאגרים הללו עבור כהן מגיע לכ- 30 מיליון דולר או קצת יותר מ- 110 מליון שקל.

אם לסכם עד כאן, הרי שכהן פיתוח מחזיקה בכ- 0.9% מאבנר הסחירה (ששווים כ- 30 מליון שקל לפי שווי אבנר בבורסה), 0.43% משווי מאגרים תמר ודלית לפני הוצאות (שהם כ- 110 מליון שקל) וכן נהנית מהכנסות דמי ניהול של כ- 3.75% מהוצאות ההפקה בקידוחים. במקביל ממשיכה החברה ליהנות מתמלוגי מכירות ים תטיס.

במחצית הראשונה של שנת 2009, הציגה החברה רווח נקי של כ- 3.8 מיליון שקל, כאשר עיקר ההכנסות נבעו מניהול פעילות חיפושי נפט וגז והפקתו (כ- 5.7 מליון שקל) וכ- 3 מליון ש"ח מתמלוגים. משמעות הדבר היא שהחברה מייצרת רווח נקי שנתי של בין 6 ל- 8 מליון שקל גם ללא תמלוגי המאגרים החדשים שנתגלו (תמר ודלית) וזאת כאשר פעילות ניהול החיפושים וההפקה עדיין בשלבים מוקדמים. ניתן להניח שכאשר יתקדמו עבודות ההפקה, הכנסותיה של כהן פיתוח מניהול פעילות חיפושי נפט וגז והפקתם יגדלו גם הן.

בבעלות החברה אגב, 50% ממקרקעין בקריית אריה בפתח תקווה עליהם מוקם בניין D המתוכנן להיות בניין משרדים הכולל 10 קומות וחניון תת קרקעי. מן הדיווח הרבעוני עולה, כי החברה מעוניינת למכור את חלקה בפרויקט.

פוטנציאל נוסף, שמשותף למספר חברות חיפושי גז נוספות נובע מסיכוי לתגלית גז נוספת במאגר המכונה מבנה לוויתן, אשר אינדיקציות ראשונות לגביו צפויות להתקבל במהלך החודשים הקרובים. בשוק מדברים על מאגר בעל פוטנציאל גדול בדומה למאגר תמר ואולי אף מעבר לכך. בנוסף, בשבועות הקרובים צפוי להתחיל קידוח באזור רישיון "זרח" שבים המלח המהווה גם הוא פוטנציאל להכנסות נוספות לאבנר ולכהן פיתוח (ולשותפויות נוספות). הפרסומים בנושא זה עשויים לתמוך במניות הגז בימים הקרובים.

החיסרון הבולט בחברה הינו גודלה (הקטן) ורמות הסחירות בה שנמוכות משמעותית מהיקפי הסחירות בשותפויות הגז המוכרות לכולנו. חשוב לשים לב גם להון העצמי הנמוך של החברה שעומד על כ- 6.3 מליון שקל בלבד.

לסיכום

על פניו נראה שהפוטנציאל במניית כהן פיתוח גדול, בעיקר לאור העובדה שהחברה רווחית כבר היום וצפויה ליהנות מתגליות הגז הגדולות תמר ודלית ובהמשך, באם יימצא גז גם ממבנה לוויתן ומקידוחים באזור ים המלח. בנוסף, נהנית החברה מהכנסות מניהול פעילות חיפושי נפט וגז והפקתם, הכנסות שצפויות להערכתנו לגדול כשיתרחבו פעולות ההפקה במאגרים. היות שמדובר בחברה קטנה ובעלת אופי משפחתי ולמרות העליות החדות במניה מתחילת השנה, נראה שהמשקיעים אינם מביעים בה עניין רב כפי שמביעים בחברות הגדולות יותר. עם זאת, התפתחויות חיוביות נוספות בתחום תגליות הגז, עשויות להכניס את החברה בסופו של דבר גם לרדאר של הגופים הגדולים יותר, דבר שעשוי להשפיע מאד לחיוב על מחיר המניה.

מאת: רן קבין, מנכ"ל קבין בית השקעות בע"מ

*חברת קבין בית השקעות בע"מ מנהלת תיקי השקעות ללקוחות. ניירות ערך של חברות המוזכרות בדו"ח זה לרבות מניות של חברת כהן פיתוח, מוחזקים בחלק מן התיקים הנ"ל וקבין בית השקעות בע"מ עשויה לרכוש ו/או למכור את ניירות הערך האמורים ללא כל הודעה. הכותב הינו מנכ"ל ובעלים בחברת קבין בית השקעות בע"מ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".