קצת נחת ללבייב: פרויקט האפת'ורפ במנהטן לא יבוטל, לפי דיווחים

15% מהדירות באפת'ורפ נמכרו 9 ימים לפני תאריך היעד של ה-15 בפטמבר, שנקבע על ידי מדינת ניו יורק. אם לא היו נמכרות הדירות בזמן, התכנית להסבת הבניין מדירות להשכרה לדירות למכירה היתה מתבטלת
עינת פז-פרנקל |

האפת'ורפ, פרויקט מגורי היוקרה השאפתני של היזם מוריס מאן ואפריקה ישראל, שבשליטת לב לבייב, כבר אינו בסכנת הכחדה, כך עולה מדיווחים חדשים בתקשורת האמריקנית.

הניו יורק פוסט דיווח במהלך סוף השבוע האחרון כי 25 דירות בפרויקט - המהוות 15% מהדירות בבניין היוקרתי - נמכרו. זאת, לפני תאריך היעד של ה-15 בפטמבר 2009, שנקבע על ידי התובע הכללי של מדינת ניו יורק. נזכיר כי, אם לא היו נמכרות הדירות במתחם בזמן, התכניות להסבת בניין הדירות מדירות להשכרה לדירות למכירה (condos) היו מתבטלות.

מחברת אפריקה ישראל טרם התקבל אישור לידיעה.

בבניין האפת'ורפ (Apthorp) דירות 2 חדרים (כולל סלון) ועד דירות ענק של 12 חדרי שינה, ומחירי הדירות בבניין נעו עד כה מ-1.57 מיליון דולרים ל-21.7 מיליון דולרים. האפת'ורפ ממוקם ב- West End Avenue במנהטן וכולל 163 יחידות דיור.

בבניין התגוררו בעבר סלבריטאים כגון השחקן אל פצ'ינו והבימאית נורה אפרון. לפני כחודשיים אף דווח שברוס וויליס, אנג'לינה ג'ולי, וכוכבים אחרים התעניינו בדירות ב-Apthorp. השחקנים אלק בולדווין ומאט דיימון מתעניינים כעת בדירות באפת'ורפ, על פי דיווחים חדשים, אך הם עוד לא רכשו דירות במתחם.

לאחר שחלק מהדירות במתחם נמכרו בהנחות של עד 50% בחודשים האחרונים () - זאת, ככל הנראה, על מנת להאיץ את קצב המכירות לקראת תאריך היעד שחל החודש - מחיריהן של דירות במתחם עומדות כעת על 1.8 מיליון דולרים לדירת 2 חדרים (כולל סלון); דירת 3 חדרים נמכרת בכ-4.5 מיליון דולרים; ודירת 4 חדרים ב-6 מיליון דולרים, כך מדווח הניו יורק פוסט.

נראה כי לבייב, שפועל לקראת הסדר פריסת חובות עם מחזיקי האג"ח של אפריקה (), לא יורד מהכותרות - לא בארץ ולא בחו"ל. בשבוע שעבר הוכתרה העסקה שלו למכירת "בלוק 42" במיאמי בהנחה של יותר מ-50%, כ"עסקת השבוע" של הוול סטריט ג'ורנל ().

בניין האפת'ורפ במנהטן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.