אלישע ינאי במפגש חרום: "הספקולנטים חוגגים עלינו, צריך להפעיל נשק לא קונוונציונלי"
כמה מבכירי היצואנים במשק כינסו היום מפגש חירום עם עיתונאים בתל-אביב, בנושא השפעת היחלשות הדולר מול השקל והשפעתו על הצמיחה והתעסוקה במשק.
אלישע ינאי, מנכ"ל ונשיא מוטורולה, אמר בכנס כי "יש לנו ידיעה ברורה שהשקל טיפס לאורך זמן הרבה מעבר למה שהוא היה אמור להתחזק. אבל נוצר הרושם, שהמלחמה, שהיא לא קונוונציונלית, מצריכה שימוש בנשק חדש."
לדבריו של ינאי, "בשער הדולר-שקל תלויות עשרות אלפי משרות. הפגיעה בתעשייה הישראלית וגם בהיי-טק היא חמורה ומשמעותית. אין ספק שהספקולנטים חוגגים עלינו. הנגיד עושה עבודה ברוכה אבל זה לא מספיק. אין שום סיבה שאדם אחד בארץ יפוטר בגלל הספקולנטים. מי שעובד בצורה ספקולטיבית שישלם על זה מס.
עוד אמר ינאי, כי "יש בעולם מדד עלויות מהנדס, כמו שיש מדד הביג מק. ישראל נמצאת במקום מאוד קרוב לארצות הברית ובאמצע הטבלה. אנחנו נמצאים בקרב מול כל העולם ואם לא כדאי לחברה לפתח בישראל היא יכולה לפתח ולפעול בכל העולם. שיפסיקו להציע לנו להוריד משכורות מכיוון שכל עובד שמרוויח 10 אלף שקלים יש לו עלויות גבוהות מאוד ואין סיבה שנוריד משכורות בגלל הפעולות של הספקולנטים.
יאיר שמיר, יו"ר התעשייה האווירית, אמר כי "אני רואה את עצמי מייצג את התעשייה הבטחונית וגם מייצג של קרנות ההון סיכון. אנחנו בתעשיה האווירית מפרנסים כ-50 אלף בתי אב. כל שינוי של 1% בדולר עולה לנו כ-13 מיליון דולר בשורה התחתונה. מה שמאפיין את התעשייה הבטחונית זה חוזים ארוכי טווח ובמחיר קבוע, פיקס. השפעת הדולר עלינו היא פנומנלית. ב-2008 השקענו במשק הישראלי כ-2 מיליארד דולר ואנחנו מתעקשים להמשיך להשקיע בישראל.
עוד אמר שמיר, כי "דבר נוסף שחשוב זה יציבות המחיר, שיהיה אפשר לתכנן. אם יש תנודתיות גבוהה זו בעיה אמיתית. קרנות ההון סיכון אחראיות על הדם שמוזרם לתעשיית ההיי-טק. הגופים האלה לוקחים דולרים ומשקיעים בחברות. אנחנו חייבים גם כאן שער דולר סביר, כלומר לא פחות מ-4 שקלים. אם יורדים מתחת אז מתחילים להפסיד. חד משמעית, אני חושב שפישר עשה עבודה מאוד רצינית אבל הוא צריך לקבל עזרה גם מהממשלה, צריך להמשיך הלאה. צו השעה לייצב את המטבע במקום סביר, ולתת אופק תכנוני. אני מסכים עם אלישע מילה במילה שמי שחוגג עלינו זה הספקולנטי."
יהודה זיסאפל מקבוצת רד בינת אמר במפגש כי "הדבר היחיד שיכול להחזיר אותנו לצמיחה ולתעסוקה זה ההיי-טק, שגם יוביל לגידול בתעסוקה. קובעי המדיניות צריכים לקבוע שער נכון, שלדעתינו צריך להיות 4.20 שקלים לדולר לפחות. התעשייה לא תתמוטט בשער של 3.50 שקלים אבל המשק יהיה במצב קטסטרופלי. עד לשער 4.20 שקלים לדולר, זו ההשקעה הטובה ביותר שיכול לבצע בנק ישראל, יותר מהערבויות ודברים אחרים. זה יחזק את המשק מכל בחינה".
חיים מר, מנכ"ל ח.מר תעשיות, אמר במפגש כי "בכל מקום כמעט בעולם מקבלים ביטוח והגנה למי שמייצר באותה מדינה. בארץ יוצא האוויר מהריאות עד שמקבלים עזרה בשיווק או ביטוח, או הגנה מסוג אחר. ואין לי ספק בכלל שאם המצב הנוכחי יימשך נאלץ לפטר עובדים וזה חבל".
בתשובה לשאלה האם יש לכם הנחיות יותר ספציפיות לגבי המלחמה בספקולנטים אמר ינאי כי "זה מאוד פשוט. בעבר ביצעו כבר מאבק מוצלח בספקולנטים עם הקפאה לששה חודשים של הפעילות. גם היום יש מדינות כמו סין או הודו ששם אין ליברליזציה והעולם סוחר איתם. יש תקלה במנגנון. מי שקורה לעצמו כלכלן או איש כספים צריך לחזור לשולחן השרטוט ולמודלים. יש כאן תקלה ברורה, המגמות שקרו נבעו מאפשרות לביצוע תנועות הון חופשיות. מי הוא אותו משקיע שאפשר להוריד את אנגליה לברכיים ? למה, על מה ולמה ? זה אבסורד וצריך להפסיק את זה".
"תראו מה קרה לאפריקה וללבייב שאפשרו לו לייצא כסף בלי הגבלה. תראו לאן זה הביא אותנו. יש תקלה וצריך לשנות את זה. לבייב לא יצליח לגייס שוב אג"חים אבל מה אם אותו ספקולנט שמצליח להוריד את הדולר מול השקל ב-2 אחוזים ואחר כך להקפיץ אותו ולעשות על גבינו סיבוב. למה ? כבר פעלו נגדם וצריך לשוב ולפעול".
יהודה זיסאפל: עוד אלפים יפוטרו בהיי-טק
יהודה זיסאפל אמר בתשובה לשאלה על המפוטרים כי "אני צופה פיטורים נוספים של אלפי עובדים, בעיקר בחברות סטארט אפ. בשער הנוכחי אני חושב שיהיו עוד כ-5,000 מפוטרים נוספים בהיי-טק שמשמעותם גידול של 20 אלף במספר המובטלים במשק. חושבים שאם יש חגיגות בנדל"ן או בבורסה זה ימשיך להתקיים. אם בהיי-טק לא יגייסו עובדים המשבר ימשיך ויעמיק והאבטלה תגדל.
ינאי: "יש הדברות שוטפת עם הממשלה אבל גם לתקשורת יש תפקיד מאוד חשוב להעלות את הנושא לקדמת הבמה. זה הנושא הכי קריטי. הממשלה לא יכולה לעזור לנו בתקציבה המוגבל, אבל הא יכולה לעזור לייצב את השער. עשו את זה בעבר בארץ, ועושים את זה גם במקומות אחרים בעולם. אפשר להבדיל בבירור בין סוחר מקצועי שפועל כמה פעמים ביום או כמעט כל יום לבין משקיע לטווח ארוך. אין בעיה עם הספקולנטים, זו לא מילה גסה. אבל הם חייבים לשלם מס גבוה ואפשר גם לעכב להם את הרווחים.
יאיר שמיר: "אנחנו לא דורשים כלום. חושבים שהכלכלה הישראלית חזקה אבל זה שטויות. אם השער לא ישתנה נצטרך להמשיך לפטר עובדים ואנחנו לא רוצים לעשות את זה. אני מחזיק עובדים בשיניים".
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית?
בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית.
על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.
ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.
- מתי הריבית תתחיל לרדת?
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע
אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים
מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".
