איפה עושים יותר? משקיעים 100 אלף שקל למשך 10 שנים
מבחינת שוק ההשקעות לטווח ארוך, ניתן לקבוע כי החיסכון בקרן השתלמות משתלם יותר מהחיסכון בקרן נאמנות. הלכה למעשה: לעמית שהפקיד 100,000 ש"ח בקרן נאמנות - בסוף התקופה היו לו 140,000 ש"ח. לעומת זאת, אם היה מפקיד את החיסכון בקרן ההשתלמות היו לו 183,270 ש"ח.
לאור זאת מסקנתי היא כי התנהלות בלתי רציונאלית של משקיעים בטווח הקצר פוגעת בהם, במידה ויעד ההשקעה הינו לטווח ארוך.
מנהלי קרנות הנאמנות, מוכשרים ככל שיהיו, מנהלים את הכסף לטווח הקצר. משמעות הדבר היא שברגע שהם מגלים שיש להם פדיונות גדולים בתקופה של ירידות, הם נאלצים למכור "סחורה טובה" במחירים נמוכים, והפוך - בשוק עולה, ברגע שנכנס כסף רב לקופות, המזומן שוכב בקופה זמן יקר ומדלל את התשואה שהמשקיעים הוותיקים באותה הקרן מייצרים.
חסכון לטווח הארוך הוא עניין של אלוקציית החשיפות של החוסך ולא דווקא ניסיון להכות מדד זה או אחר. בקופות גמל וקרנות השתלמות מתכנסות אחת לשבועיים וועדות השקעה מקצועיות שחשופות לחומר מקצועי רב (ניתוח השווקים בארץ ובעולם, ניתוחי חברות, ניתוחים של וועדות אשראי ומודלי אשראי) במטרה למקסם את היכולת להשיג תשואות גבוהות ובסיכון נמוך ביחס לתוצאה.
בניהול תיק החיסכון של הציבור באמצעות קרנות נאמנות, את התמהיל בין הקרנות יוצר הציבור (באמצעות יועציו), והציבור מחליט מתי לעבור מקרן מסוג אחד לקרן מסוג אחר .
לכן, בטווח הארוך עלינו לבחון את ממוצע קרנות הנאמנות ולהשוותו לממוצע קופות הגמל לפחות ברובד הראשון של מבחן התוצאה , ורק לאחר מכן לבחון בפילוח לפי הסגמנטים השונים של הקרנות .
להלן הנתונים שסייעו בהסקת המסקנות:
* בחינת שוק קרנות הנאמנות (שהוא שוק משוכלל, תחרותי ונזיל) בטווח של 10 שנים אחורה - באמצעות אתר הגמל נט הביא למסקנה כי התשואה המצטברת של התקופה המדוברת, אפריל 1999 - אפריל 2009, הניבו קרנות הנאמנות (תוצאה משוקללת של כל סוגי הקרנות ) תשואה מצטברת של 50.24%. בדיקה של תקופה מקבילה מגלה שקרנות ההשתלמות באותה התקופה הניבו תשואה מצטברת של 97.77%.
* דמי ניהול בקרנות השתלמות - אל מול מיסוי הרווחים בקרנות הנאמנות - אם ננטרל מחד את השפעת דמי הניהול של קופות הגמל נקבל 83.27%, אך נזכיר כי כספים אלה מזכים את החוסכים בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות בפטור ממס על הרווחים הריאלים. מאידך, בקרנות הנאמנות, מחויבים העמיתים במס של 20% על הרווחים הריאלים כלומר מתשואה מצרפית של 50% נצטרך לשלם מס של 10% כך שהתשואה נטו לחוסך תהיה 40%.
* יש שיטענו שהתשואה המשוקללת של קרנות הנאמנות חוטאת - כדי לבחון את הטענה לקחתי לדוגמא את כל קרנות הנאמנות המנייתיות (חיפשתי כאלו שלא שינו בינתיים את מדיניות ההשקעה שלהן במהלך 10 שנים) ובדקנו את התשואה הממוצעת שלהן שהיא 48%, ולאחר קיזוז מס 38.4% . בדיקה דומה בצענו על הקרנות המשקיעות באג"ח (קונצרני ומדינה) תשואה לפני מס של 67%, ולאחר מס על הרווחים יזכה העמית לקבל 53%. עדיין תשואות נמוכות משמעותית מקופות הגמל.
כלומר, בשורה התחתונה, עדיף למשקיע שמעוניין בהשקעה לטווח ארוך להשקיע באפיק של קרנות ההשתלמות על ההשקעה באפיק של קרנות הנאמנות.
להלן גרף להמחשה:
מאת: גיל ויסמן, מנכ"ל גמל השקעות בישיר בית השקעות
אנבידיהקריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור
רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון. הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?
הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים. יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום.
אז מה כן יקרה? מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.
הקמפוס של אנבידיה ישתרע על 90 דונם, עם פוטנציאל לבניית 120,000 מ"ר של מבנים. המיקום, בגבול המערבי של קריית טבעון ליד מחלף שער העמקים בכביש 6. תחנת הרכבת בכפר יהושע, במרחק קצר. אנבידיה, שמתמקדת בפיתוח שבבי AI ומערכות גרפיקה, רואה בקמפוס זה חלק מהרחבת פעילותה בישראל. החברה כבר מפעילה מרכזי פיתוח בתל אביב ובאר שבע, וכעת היא מכוונת לצפון כדי לנצל כוח אדם מיומן באזור חיפה. ההקצאה בפטור ממכרז משקפת אסטרטגיה ממשלתית לעודד השקעות זרות בפריפריה, עם תמריצים כספיים שמפחיתים עלויות ראשוניות ומעודדים יצירת מקומות עבודה איכותיים. השאלה אם המדינה לא נותנת בחינם. נזכיר כי גם לאינטל נתנו הנחות ענקיות. בדיעבד לא בטוח שזה היה צעד חכם. עכשיו אנבידיה היא המלכה, אבל הגלגל מסתובב. את המתנות לחברות הגלובליות צריך לדעת לפזר, לא לשים את כל הבצים בסל אחד.
- קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון
- השאלה שעולה מדוח המבקר בנושא הארנונה: לאן נעלמו 10 מיליארד שקל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקמפוס החדש יאפשר פיתוח מוצרים כמו שבבי Blackwell, שמיועדים למרכזי נתונים. מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ציין בעבר כי ישראל היא "מרכז חדשנות מרכזי". ישראל מהווה כ-10% מכוח האדם של אנבידיה ובמו"פ כנראה שמדובר על סדר גודל של 15%. המרכזים בישראל והצמיחה כאן מאוד חשובים לאנבידיה שצפויה להשקיע 2 מיליארד דולר בקמפוס. אנבידיה כבר מעסיקה בישראל כ-5,000 עובדים עוד כ-3 שנים זה יוכפל.
.jpg "ביטוח לאומי")
קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?
ביטוח לאומי ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.
לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב.
אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.
מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל.
אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.
