דו"ח חזק לבריטיש ישראל: גידול של 220% ברווח הנקי, דיווחה על חלוקת דיבידנד

בשורה התחתונה רשמה החברה במהלך רבעון השני של 2009 רווח נקי של 139.4 מיליון שקלים לעומת רווח נקי של 43.3 מיליון שקלים
נועם הוד |

חברת הנדל"ן בריטיש ישראל מסכמת את הרבעון השני והמחצית הראשונה של שנת 2009 עם גידול בהיקף פעילותה וברווחיה ומדיעה על חלוקת דיבידנד.

הכנסות החברה מהשכרה ניהול ואחזקה של נדל"ן להשקעה, המהווה את פעילות הליבה של החברה, צמחו ברבעון השני של שנת 2009 בכ-15.9% והסתכמו בכ-169.2 מיליון שקלים, בהשוואה לכ-146 מיליון שקל ברבעון השני בשנת 2008.

הגידול בסעיף זה נבע בעיקרו משיפור בהכנסות במרכזים מסחריים קיימים, וכן, כתוצאה מרכישת שני בנייני משרדים במסגרת עסקת טמרס נדל"ן, כל צוין בדו"ח הרבעוני.

בשורה התחתונה רשמה החברה ברבעון השני של 2009 זינוק של כ-222% ברווח נקי לסך של כ-139.4 מיליון שקלים, מתוכו מיוחס לבעלי המניות כ-138.3 מיליון שקלים, זאת לעומת רווח נקי של כ-43.3 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד, מתוכו מיוחס לבעלי המניות כ-43.6 מיליון שקל.

טל גינזבורג, סמנכ"ל הכספים של בריטיש ישראל אמר היום: "השלמנו במהלך הרבעון שתי עסקאות לרכישת נכסים בצורה של הקצאת מניות שהביאה הן לשיפור יחס החוב של החברה והן לשמירה על יתרות המזומנים. כמו כן, הצגנו שיפור בביצועים התפעולים של מרבית הנכסים, ושמרנו על יציבות בשיעורי התפוסה".

בתוך כך, הצמיחה בעסקי החברה כפי שמשתקף בפרמטר התפעוליים, ה-NOI (רווח תפעולי מהשכרת נכסים) של החברה, הסתכם ברבעון השני של שנת 2009 בכ-117 מיליון שקלים, גידול של כ-19.4% בהשוואה לכ-98 מיליון שקלים ברבעון השני של שנת 2008.

יצויין כי על מפירוט הדו"ח הרבעוני עולה כי ברבעון השני של 2009 רשמה החברה עלייה בשווי הנדל"ן להשקעה בסך של כ-48.1 מיליון שקלים, בהשוואה לעלייה של כ-116.6 מיליון שקלים ברבעון השני של 2008. לדברי החברה, הקיטון בעלייה בשווי הנדל"ן להשקעה נרשמה בין היתר בעקבות השקעות ושיפורים שביצעה החברה בחלק מהנכסים, שטרם תרמו לגידול ב-NOI ולכן לא נרשמה בגינם עליית ערך.

בקופתה של החברה מזומנים, שווי מזומנים, השקעות לזמן קצר, הלוואות ופיקדונות לזמן קצר בסך של כ-875.4 מיליון שקלים. תזרים המזומנים של החברה מפעילות שוטפת, הסתכם בכ-78.4 מיליון שקלים במחצית הראשונה של 2009. יתרת הנדל"ן להשקעה של החברה הסתכמה ב-30 ליוני 2009 בכ-6.9 מיליארד שקלים, בהשוואה ל-6.1 מיליארד שקלים ברבעון הראשון של 2009.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.