מוסדיים ל-Bizportal: "ייתכן שפשיטת רגל של צים היא לטובת בעלי המניות"
שלושה שבועות לאחר שהוצגה לראשונה תוכנית ההבראה של החברה לישראל לחברת הבת שלה צים, ספגה אמש החברה לישראל מפלה קשה לאחר שהאסיפה הכללית לא אישרה את הזרמת ההון שעמדה על 100 מיליון דולר.
לפי הגדרות הרשות לניירות ערך, קולותיהם של בנק לאומי ושל משפחת עופר לא נספרו בהצבעה בשל היותם נגועים "בעניין אישי". על כן, הגופים המוסדיים שהשתתפו בהצבעה הכריעו את הכף והתנגדתם להזרמת הכספים חסרת התוחלת לטענת בכירים שחלקו חלק בהצבעה.
מבין בעלי המניות שאינם נגועים בעניין אישי, רק 2.15% הצביעו בעד אישור הזרמת ההון ואילו 6.1% הצביעו נגד. כאשר מספר משקיעים מוסדיים שהצביעו בעד טוענים כי הם עדיין מנסים לברר כיצד בדיוק תוכנית ההבראה אמורה לשפר את מצבה של צים ומביעים חשש כי ההזרמה עלולה שלא להספיק.
"היה חשש אמיתי של משקיעים שזאת הולכת להיות הזרמה שלא תספיק ובסופו של דבר זה פשוט לא לטובת בעלי המניות של החברה", כך אמר היום בשיחה עם Bizportal גורם מוסדי שלקח חלק בהצבעה שהתקיימה אתמול. "התומחר של צים הוא למעשה לשווי שלילי - אולי כדאי לבעלי המניות שלא נגועים בעניין אישי שהחברה תלך להליך של פשיטת רגל", הוסיף.
גורם נוסף שהשתתף בהליך קבלת ההחלטות בהצבעה אמש טען כי "השאלה שיש לשאול ברמה האובייקטיבית היא האם להזרמה יש תוחלת כלכלית חיובית? במונחים מימוניים יש להציג נתוני ערך כלכלי נוכחי (NPV) לתוכנית ההבראה וגם אם ה-NPV חיובי זה ממש לא מספיק. בנוסף, יש גם לבדוק האם שיעור התשואה הפנימי (IRR) מהתוכנית, טוב מזה של פרויקטים אחרים בחברת האם".
לטענתו, לא ניתן שום כלי כלכלי וחישוב כמותי כדי שבעלי המניות שאינם נגועים "בעניין אישי" יוכלו לקבל החלטה, "אין פה שום דבר ברמה האישית, הצבענו נגד מכיוון שאנו מייצגים את האינטרס הציבורי של לקוחותינו. אנחנו בסך הכול רוצים להבין את מה שהתבקשנו לאשר ומשלא מקבלים מספיק מידע - ברירת המחדל בהצבעה הייתה להצביע נגד".
מה וטמן העתיד לחברת הספנות שנמצאת באחת מתקופות השפל הקשות ביותר אי פעם? זו השאלה אליהן נדרשים בעלי המניות אך משיחה עם אותו גורם מוסדי, עולה כי "עכשיו הדברים תלויים גם בכיצד יפעלו בחברה לישראל במטרה לשנות את ההתניות של הרשות לניירות ערך. הם לא צריכים את אישור בעלי המניות להוצאות משפטיות ואולי המאבק יעבור עכשיו לזירה המשפטית".
הגורם הוסיף, כי "אם הרשות לניירות ערך תעמוד על שלה - ההחלטה לא תתקבל, אך עם ברשות יחליטו לשנות את ההחלטה לספירת הקולות - אזי התוצאה הסופית ידועה לכולם".
אותו גורם מוסדי ציין כי מהלך העניינים נראה קצת כמו הסרט 'שיטת השקשוקה'. "לא נעים להגיד אבל אחרי שאנשים ראו את הסרט הם אולי מקבלים עוד כמה סיבות לנקוט בזהירות יתר עם החברה לישראל".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
