ההפסד של מירלנד מעמיק: ההכנסות צנחו ב-19%, ההפסד הסתכם ב-13 מ' ד' ברבעון השני
חברת מירלנד פיתוח, זרוע הנדל"ן של קבוצת אליעזר פישמן ברוסיה, מדווחת היום (יום ד') על תוצאותיה הכספיות לרבעון השני.
החברה מדווחת על הפסד של 13 מיליון דולרים ברבעון השני של 2009, בהשוואה להפסד של 1.5 מיליון דולרים ברבעון המקביל אשתקד. סך הכנסות החברה עמד על 4.3 מיליון דולרים ברבעון השני של 2009, בהשוואה ל-5.3 מיליון דולרים ברבעון השני של 2008, קיטון של כ-19%.
מהחברה נמסר כי ההפסד בסך 18.1 מיליון דולר במחצית הראשונה של שנת 2009 "אינו תזרימי ונובע משינויים בשער החליפין ומירידת שווי נדל"ן להשקעה בהקמה".
משה מורג, מנכ"ל מירלנד, מסביר כי במהלך המחצית הראשונה של שנת 2009 נקטה החברה בצעדים "המתחייבים מהאקלים הכלכלי והסביבה העסקית בהם היא פועלת. החברה פעלה להשלמת פרויקטים הנמצאים בשלבי בניה מתקדמים וצמצום בהיקף ההשקעה בפרויקטים אחרים, כל זאת בצד פעילות השכרה ושימור לקוחות ושוכרים, אשר תרמה להתייצבות בהכנסות שנשארו ברמה זהה לזו של הרבעון הראשון. כמו כן, מהלכים להתייעלות וחיסכון הביאו לצמצום ניכר בהוצאות תפעוליות וכלליות של החברה. תזרים המזומנים החזוי של החברה מאפשר לה לעמוד בביצוע תוכניות ההשקעה הצפויות, כאשר 58% מהמאזן ממומן ע"י הון עצמי".
הערכת שווי נכסי החברה שבוצעה על ידי מעריך שווי חיצוני (Cushman & Wakefield) הסתכמה לכ- 631.8 מיליון דולר (חלקה של מירלנד) תוך שמירה על יציבות בהשוואה ליום 31 בדצמבר 2008 (631.7 מיליון דולר).
סך המאזן של החברה ליום 30 ביוני 2009 הסתכם ב- 551 מיליון דולר, לעומת כ- 530 מיליון דולר ליום 31 בדצמבר 2008. ההון העצמי של החברה ליום 30 ביוני 2009 הסתכם בכ 316.9 מיליון דולר ומהווה כ 58% מהמאזן של החברה.
החברה מדווחת על ההתקדמות בהשכרת שטחי המסחר במרכז המסחרי בסראטוב, אשר את בנייתו צופה החברה לסיים בסוף שנת 2009 וכן על התקדמות בבניית השלב הראשון של פרויקט Western Residence בפאתי מוסקבה. בנוסף, מדווחת החברה על קבלת 13.7 מיליון דולר למימון המרכז המסחרי בסראטוב במסגרת הסכם הלוואה על סך של 48.5 מיליון דולר שנחתם עם בנק EBRD.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
