ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר | (6)

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל


הורי הילדים שנפלו למרמה העבירו לנאשמות את הגמלה הרטרואקטיבית שקיבלו מהביטוח הלאומי, בסכום כולל של כ-2.6 מיליון שקל, ששימש אותן כשכר טרחה. הכספים, כך נטען, הולבנו והוסוו באמצעות פעילות בחשבונות החברות ובחשבונות פרטיים. במקרים אחרים דרשו הנאשמות תשלום במזומן או באמצעות חשבונות צד ג' כביכול לצורך אבחונים.

לפי כתב האישום, הנאשמות לא דיווחו על ההכנסות לרשות המסים והלבינו הון נוסף בהיקף של כ-13 מיליון שקל. החקירה מצביעה על דפוס פעולה עקבי ושיטתי של הצגת מצגי שווא והונאה רחבת היקף, שפגעה לא רק בקופת הציבור אלא גם באמון הציבורי במוסדות הרווחה.

קיראו עוד ב"בארץ"

הפרקליטות ביקשה לעצור את הנאשמים עד תום ההליכים, בטענה כי מדובר בעבירות חמורות שנמשכו לאורך זמן, יצרו רווחים אסורים משמעותיים והעידו על תחכום ותעוזה רבה.


תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    לסגור 01/10/2025 11:09
    הגב לתגובה זו
    ולפתחו מחדש עם מנכל נוסח בן גביר שיבנה מ 0
  • 5.
    אנונימי 19/09/2025 13:17
    הגב לתגובה זו
    חיים בברוקלין שנים ומקבלים קצבאות מהביטוח הלאומי אבל אלה מהאוכלוסיה שאסור לגעת בה
  • 4.
    ליאור 19/09/2025 12:35
    הגב לתגובה זו
    הוציאו 13 מיליון שקל במרמה קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקלוגםוהלבינו הון נוסף בהיקף של כ13 מיליון שקלאיך הלבינו בהיקף של 13 מיליון אם קיבלו רק 2.6
  • 3.
    אנונימי 19/09/2025 11:44
    הגב לתגובה זו
    לביטוח לאומי אין שום סכרון עם קופת חולים כך שאפשר לזייף מסמכים חופשיהכנסה לא רעה בכלל
  • 2.
    אנונימי 19/09/2025 11:41
    הגב לתגובה זו
    אדם חולה שגם כך ככה מאוד מיתקשה להכיון את כל המסמכים לביטוח לאומי. והם מאבדים מסמכים ומסרבים לקיצבה מורידים אוחזי נכות ברשעות. וככה האדם שגם ככה חולה מתייאש. ולזה הם חותרים וגם מצליחים. אז מידה כנגד מידה. מה שלא שילמו לחולה האמיתי שילמו בריבית דריבית לנוכלים. מצא מין את מינו. חג שמח
  • 1.
    נשים לא עושים להם כלום (ל"ת)
    אנונימי 19/09/2025 11:09
    הגב לתגובה זו
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.