בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

• נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
• דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

בשנים האחרונות הפכה התופעה של הונאות פיננסיות ברשת למכת מדינה של ממש. פושעי סייבר וגורמים עברייניים מנצלים את התלות הגוברת של הציבור בשירותים דיגיטליים, ובמיוחד את חולשותיהם של אנשים במצבי לחץ או חוסר ידע טכנולוגי. יש כמה סוגים של הונאות כשחשוב להדגיש שהן "תוקפות" את כולם. הן מופנות יותר לאוכלוסיות שפחות מסתדרות עם הדיגיטל לרבות אוכלוסייה של מבוגרים, עולים חדשים, אבל הן מגיעות לכולם והקצב רק הולך ועולה. 

יש מספר דרכים לנסות להתמודד עם זה, מוזמנים להרחיב כאן: ההונאות הפיננסיות מתחכמות וזה רק יחמיר; איך להגן על עצמכם מהונאות?, אבל מהם סוגי ההונאות ומה מנסה בנק ישראל להורות לבנקים כדי לצמצם את הנזק מההונאות הפיננסיות ברשת? 

הונאות שהולכות ומתרבות   

אחת ההונאות המוכרות ו"הפופולארית" ביותר היא הונאות פישינג. מדובר בעיקר במיילים מזויפים שנראים כאילו נשלחו ישירות מהבנק שלכם (או גופים פיננסים אחרים), עם לוגו מושלם וכתובת דומה להפליא. ההודעה מודיעה על "פעילות חשודה בחשבון" ומבקשת ללחוץ על קישור כדי "לאמת את הזהות". ברגע שתלחצו, תגיעו לאתר מזויף שנראה בדיוק כמו אתר הבנק, שם תתבקשו להזין סיסמה ופרטים אישיים. זה לא רק בנקים וזה לא רק מיילים - הודעות לנייד ובכל דרך שאפשר לתקשר איתכם, יש אפילו שיחות שהם עושים, ולאחרונה גם שיחות AI. הכל כדי שתקישו על הלינק ותתפסו ברשת. איך זה עובד? נוכלים מתקשרים בטלפון, מציגים עצמם כנציגי הבנק או אפילו כחוקרי משטרה, ומשכנעים את הקורבן ש"זוהתה פריצה לחשבון". הם יוצרים תחושת דחיפות ופאניקה, ומנחים את הקורבן להעביר כספים ל"חשבון מאובטח" או למסור קודים שנשלחים ב-SMS. במקרים מתוחכמים במיוחד, הנוכלים אף משתמשים בטכנולוגיית זיוף מספר טלפון (Spoofing) כך שנראה שהשיחה אכן מגיעה מהבנק.

בנוסף יש גם תרמיות השקעות מזויפות שפורחות מאוד ברשתות החברתיות - פרסומות לכאורה של אנשי עסקים מוכרים או ידוענים שמבטיחות רווחים אסטרונומיים. הקורבנות מועברים לאתרי השקעות מזויפים, רואים "רווחים" וירטואליים במערכת, ומשקיעים עוד ועוד כסף - עד שמגלים שאין דרך למשוך את הכספים חזרה.

• בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות
• הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

היקף הנזק מוערך במאות מיליוני שקלים בשנה, כאשר הנזק הממוצע להונאה בודדת יכול להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים. במקרים רבים, לקוחות גילו רק בדיעבד שכספם נמשך מחשבון הבנק שלהם, ולא היה להם מענה מהיר לעצור את האירוע. הדפוס חוזר על עצמו: מתקפה שמתרחשת בשעות הלילה המאוחרות, בסופי שבוע או בחגים, כשהמוקדים הבנקאיים סגורים והלקוח מוצא את עצמו חסר אונים לחלוטין.