רשות האכיפה והגבייה
צילום: רשות האכיפה והגבייה

פרשת "העוקץ הניגרי": המדינה תובעת נכס יוקרה של עבריין מורשע לטובת פיצוי הקורבנות

תביעה תקדימית: המרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה והגבייה, הגיש תביעה הצהרתית כנגד עבריין מורשע בפרשת העוקץ הניגרי, במסגרתה נתבקש רישום שעבוד על נכס יוקרתי לטובת גביית חובותיו לקורבנות העבירה – קשישים אותם הונה בארה"ב במיליוני דולרים

אביחי טדסה | (3)

לאחרונה הגיש המרכז באמצעות היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות ועו"ד אסף שפירא, תביעה תקדימית לבית המשפט המחוזי בתל אביב, נגד חייב ובת זוגו, אשר נחשדו והורשעו בהונאה רחבת היקף בפרשת "העוקץ הניגרי". מדובר בעוקץ אשר גרם נזק כלכלי עצום לקורבנות קשישים בארה"ב וברחבי העולם. בכתב התביעה פורט כי החייב, אבי עייש, הוסגר לארצות הברית והורשע שם עם אחרים בהונאת קשישים ובמעשי מרמה בהיקף של עשרות מיליוני דולרים. בית המשפט במדינת ניו יורק גזר את עונשו וקבע כי ירצה 156 חודשי מאסר בפועל וכמו כן ישלם קנס ופיצויים לקורבנות העבירות שביצע בסך 8.2 מיליון דולר. 


החייב ריצה את עונש המאסר, תחילה בארה"ב ולאחר מכן בשנת 2015 הועבר לישראל להמשך ריצוי העונש. לבקשת היועץ המשפטי לממשלה ניתן על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים צו המורה כי הפיצוי שהוטל על החייב ועל אחרים, במסגרת גזר הדין של מדינת ניו יורק, ייגבה באופן בו נגבים פיצויים לנפגעי עבירה בישראל; בהתאם לכך הורה בית המשפט המחוזי בירושלים, כי הגבייה תיעשה באמצעות המרכז ברשות האכיפה והגבייה. בכתב התביעה מתואר עוד, כי המרכז נקט פעולות גבייה כנגד החייב, אולם אלה הביאו לגביית סכומים נמוכים ביחס לחובו הכולל. עם זאת, פעולות חקירתיות שביצע המרכז העלו כי החייב רכש נכס יוקרה ורשם אותו על שם בת זוגו. נכס זה שימש אותם בעבר למגוריהם וכיום הנכס מושכר, כאשר שוויו של הנכס עולה על 10 מיליון שקל. המרכז מבקש להצהיר כי החייב הוא בעל הזכויות בנכס היוקרה וכפועל יוצא מכך לאפשר לנפגעי העבירה להיפרע את פיצויי החייב אליהם מתוך נכס היוקרה. הנכס, על פי הנטען, נרכש מכספים שמקורם באותן עבירות פליליות ואולם כדי להרחיק את אפשרות הגבייה ממנו, נרשם על שם בת זוגו, עימה המרכז טוען כי קיים משק בית משותף. תביעה תקדימית זו, נועדה כאמור לאפשר הצהרה על בעלות בנכס היוקרה אותו ניסה החייב להסתיר ולאחר מכן יוכל הנכס לשמש מקור לגביית הפיצויים לקורבנות העבירה. 


מנהל רשות האכיפה והגבייה, מר אורי ולרשטיין: "מדובר במהלך משפטי חשוב ויזום בעשייה לטובת נפגעי עבירה. במסגרת יחסי חוץ וההסכמים המשפטיים עם ארה"ב, הכירו בתי המשפט בישראל בחשיבות גביית הפיצוי על ידנו, בין היתר בהיות העבריין ישראלי ועל אף כי קורבנות העבירות ברובם תושבי חוץ. פיצוי לנפגעים הינו צעד מהותי בעשיית צדק ועל כך אנו אמונים. אני תקווה שבית המשפט ימצא את התביעה צודקת ונכונה ונוכל לגבות מזכויות החייב בנכס את הפיצוי לזכאים לו, קורבנות העבירות עצמם".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דש 09/02/2025 19:56
    הגב לתגובה זו
    לפי דעתי הקשרים של עורכי הדין הבכירים אם הפרקליטות ובתי המשפט מורידים את גזר הדין למינימום והציבור סובל מהקשרים .מתי יבוא השינוי
  • 2.
    לקחת מנוכלים הכול רק כך יהיו פחות מהם (ל"ת)
    הנוכל מכת מדינה 09/02/2025 14:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 09/02/2025 14:34
    הגב לתגובה זו
    תתחילו בצדק לאזרחי המדינה אחכ תחפשו לעשות צדק עם שאר העולם.מעניין אם הייתה פסיקה דומה אם האזרחים הנפגעים היו מסרילנקה!!!!!!
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?

רן קידר |
נושאים בכתבה מילואימניקים

יש בסיפור הזה כמה תובנות מעניינות - כולנו עם המילואימניקים, מגיע להם הרבה על השמירה, הגנה ועל הניצחונות. אין לאף אחד ספק בכך. הם ראויים לכל תשלום שיקבלו. חלק מהם גם בזכות כל המענקים מסביב הגיעו למספרים מאוד גבוהים. ההכנסות שלהם היו מעל השכר באזרחות, ושוב - זה מוצדק. אבל מה קורה אם באזרחות הם חייבים הרבה כסף - האם השכר במילואים יכסה את החוב כפי שלכאורה צריך להיות? אחרי הכל, דמיינו שמילואימניק הקים עסק ונפל ובדרך אנשים שילמו ולא קיבלו את השירות, האם בזכות העובדה שהוא מילואימניק הוא יקבל הקלה בהחזרת החוב לאזרחים התמימים האלו? זו שאלה קשה. התשובה היא כן.

בית המשפט הכריע והקל על מילואימניק שהעסק שלו נפל חודשים לפני המלחמה כי הוא מילואימניק בית המשפט השלום בירושלים, בשבתו כבית משפט לענייני חדלות פירעון, קבע בימים אלה כי תגמולי ימי מילואים המשולמים לחייבים המשרתים שירות מילואים ממושך, מוגנים, ולא יועברו לקופת הנשייה. ההחלטה ניתנה בימים אלה על ידי השופט עופר יובל, בעקבות מחלוקת ממושכת בין מילואימניק לבין הנאמן שמונה לו, שבמהלכה ייחס הנאמן למילואימניק ולבא כוחו חוסר תום לב והסתרת הכנסות.

בעקבות כישלון החופשה, האיצה החשיפה השלילית ברשתות החברתיות את קריסת חברת התיירות וגררה את החייב לחובות כבדים. במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נאמדו חובותיו לנושיו בכ-3.42 מיליון שקלים. ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר ב-7 באוקטובר גויס החייב בצו 8 לשירות מילואים פעיל, ומאז הוא משרת ברציפות כרס״פ פלוגה בגדוד מילואים, כבר יותר מ-630 ימים ברציפות, לרבות שבתות וחגים. 

תמר
צילום: ניו מד

המו"מ התפרק: תמר לא תצטרף להסכם עם חברת החשמל

דירקטוריון תמר פטרוליום קבע כי ההצטרפות למזכר ההבנות שנחתם ביולי "לא מיטיב עם השותפות"; החוזה החדש עם חח"י לא יחתם - המחלוקת צפויה לעבור להליך בוררות בלונדון

מנדי הניג |

המו"מ על הארכת חוזה אספקת הגז בין מאגר תמר לחברת החשמל הגיע לסיומו. הבוקר הודיעה תמר פטרוליום, המחזיקה ב-16.75% ממאגר תמר, כי דירקטוריון החברה החליט שלא להצטרף למזכר ההבנות שנחתם בחודש יולי האחרון בין חלק מהשותפות לבין חברת החשמל. בכך מסתיים מהלך בן כמה חודשים שנועד לעדכן את הסכם הגז המקורי משנת 2012 ולהאריך את תוקפו עד לשנת 2036.

בהודעת החברה צוין כי “לאור כלל נסיבות העניין בעת הזאת, לא יהא זה לטובת החברה להצטרף למזכר ההבנות”. ההחלטה סוגרת סופית את האפשרות לחתימה על חוזה חדש, שכן הצטרפות של כל השותפות הייתה תנאי הכרחי לכניסת ההסכם לתוקף. המשמעות המעשית היא שהחוזה הקיים בין מאגר תמר לחברת החשמל נותר בתוקף עד לשנת 2030, לפי התנאים שנקבעו בעבר.

ההסכם החדש נועד להבטיח לחברת החשמל אספקת גז לטווח ארוך במחיר מופחת, שהיה עשוי להניב חיסכון של מאות מיליוני שקלים לצרכנים עד סוף העשור. מזכר ההבנות נחתם ביולי בין חברת החשמל לבין חלק מהשותפות במאגר, אך נותר בלתי מחייב עד לקבלת אישור מכלל בעלי הזכויות. בחודשים שחלפו התברר כי קיימות מחלוקות עמוקות בין השותפים, בעיקר סביב רמות המחיר והצמדות המדדיות, שבלעדיהן לא ניתן היה להתקדם לחתימה סופית.

כבר בתחילת ספטמבר דווח על קשיים במשא ומתן, וחברת החשמל האריכה את המועד להצטרפות למזכר ההבנות עד 23 לחודש הנוכחי. אבל גם לאחר הארכה לא הושגה הסכמה כוללת. לפני כחודש הודיעה ישראמקו, המחזיקה בכ-28.75% ממאגר תמר, כי לא תקדם את החתימה על ההסכם. כעת, עם החלטתה של תמר פטרוליום, מתברר כי גם יתר השותפות לא הגיעו להסכמות שיאפשרו את הארכת ההתקשרות.

בהתאם להוראות ההסכם המקורי, במקרה שבו הצדדים אינם מגיעים להסכמה על שיעור התאמת המחיר, רשאי כל צד לפנות להליך בוררות. על פי הנהוג בהסכמים מסוג זה, הבוררות צפויה להתקיים בלונדון, והיא תקבע את המחיר שבו תמשיך חברת החשמל לרכוש גז ממאגר תמר בשנים הקרובות.