הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
רשות המסים
צילום: רשות המסים

רופא ורואה החשבון המייצג אותו חשודים בהתחמקות מתשלום מס

החשש - התחמקות ממס של מיליוני שקלים; מה האחריות של רואי החשבון ולמה הם הפכו לאחראים מול הרשויות?

הרצי אהרון | (10)
נושאים בכתבה רשות המסים רואי חשבון

רשות המסים מנהלת חקירה אשר במרכזה עומד רופא ממרכז הארץ, החשוד בהתחמקות מתשלום מס בסכום כולל של מיליוני שקלים. רואה החשבון המייצג אותו, חשוד כי סייע ללקוחו במודע להתחמק מתשלום מס.  החקירה מנוהלת על ידי פקיד שומה חקירות מרכז והיא נפתחה בעקבות ביקורת שנערכה במשרד פקיד שומה חולון. מהחקירה עולה כי כל הכנסותיו של הרופא דווחו כהכנסותיה של חברה הנמצאת בבעלותו ושולם בגינן מס חברות בשיעור של 23%. אולם, כמעט כל ההכנסות הללו נבעו מעבודות שביצע עבור קופת חולים אחת. 

 

מסיבה זו, לכאורה, מדובר בחברת ארנק והיה על הרופא ורואה החשבון לדווח על הכנסותיה כהכנסותיו האישיות של הרופא. במקרה כזה, היו הכנסות אלו ממוסות בשיעורי מס שולי, בהתאם להכנסתו הכוללת של הרופא, עד לשיעור של 47%. בנוסף, משיכת בעלים בסך של כ-4 מיליון שקל, שביצע הרופא מהחברה אחת שלו לחברה משפחתית, ואשר הייתה אמורה להתמסות על פי סעיף 3(ט1) לפקודה כדיבידנד או משכורת, לא דווחה שכזו.

 

ביום חמישי עברה החקירה לשלב הגלוי, כאשר החשודים הובאו לחקירות וחיפושים נערכו בבתיהם ובמשרדיהם. בהמשך היום שוחררו החשודים בתנאים מגבילים על ידי שופט בית המשפט השלום בתל-אביב, אשר אסר על פרסום שמם. החקירה נמשכת.


שינוי גישה ברשות המסים


הדיווח הזה מעיד על עליית מדרגה בהתייחסות של רשות המס לרואי החשבון ולסוגיית חברות הארנק. מדובר בחברות שהוקמו כדי לחמוק ממס ורשות המסים כבר בחקיקה לפני מספר שנים הכילה עליהן מיסוי גבוה תחת תנאים מסוימים. ממש לאחרונה האוצר העביר את חוק המס על רווחים כלואים שמרחיב את תחולת חברות הארנק ועלול אפילו ליצור מיסוי שלא בצדק - על עסקים תפעוליים שלא הוקמו במטרה למנוע מס, אך ישלמו מס לפי שיעור מס שולי. כמו כן, החוק מתייחס לרווחים הצבורים ודורש למסות אותם באופן מלא, אלא אם החברה תחלק דיבידנד של 6% מדי שנה (5% בשנה הראשונה).

על רקע הפסיקות והחוקים בשנים האחרונות האחריות של רואי החשבון עלתה מול הרשויות - הוא מחויב למשל לבדוק שאין מול רשות המסים תכנון מס אגרסיבי מדי ולהמחשה: הוא לא יכול להשאיר יתרת חוב גדולה של הנישום ברציפות משנה לשנה כהלוואה, אלא הוא נדרש לחלק יתרה זו כדיבידנד לנישום וכך הנישום ישלם מס. 

גם בחוק על חברות הארנק יש הרבה מקומות של פרשנויות ויש מקומות של קביעות ועל רואי החשבון אומנם לעזור ולהכין את הדוח הספי ולהפחית את המס באופן לגיטימי, אך אסור לו כמובן לעזור בהתחמקות מס ואסור לו לעבור על הוראות חוקי המס במיוחד עם רשות המסים הגדירה את הסעיפים המסוימים בהוראה מיוחדת ונתנה הנחיות ליישום.

   



תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אף אחד 05/02/2025 08:02
    הגב לתגובה זו
    חברות הארנק הם עשירים שמפעילים לחץ למניעת שינוי החוק שידרוש מהם לשלם מיסים כמו מסעודה משדרות.
  • 8.
    אנונימי 05/02/2025 07:02
    הגב לתגובה זו
    ואת השיניים בארץ ממש חזירית..
  • 7.
    עידו 04/02/2025 20:43
    הגב לתגובה זו
    היא יודעת טוב מאוד שאצל רופאים הנושא אינו חד משמעי שכן הקופה היא לא באמת הלקוחה הסוםית של השירות אלא המטופלים ומכאן שלא מדובר בחברות ארנק. נקווה שהשופט יזרוק אותם מכל המדרגות
  • 6.
    אנונימי 04/02/2025 16:51
    הגב לתגובה זו
    אין בכך שום בעיה.
  • 5.
    כלכלן 04/02/2025 16:46
    הגב לתגובה זו
    זו דרך מתוחכמת לחמוק מתשלום מס. שישלמו מס שולי כמו כל שכיר.
  • אנונימי 05/02/2025 06:01
    הגב לתגובה זו
    זה מכונה חברות ארנק כי זה השם לחברה בעמ שהלכה למעשה לא משמשת כחברה אלא כעובד שכיר שמתחמק מתשלום מס. מה יש לבטל בזה זו המהות של האכיפה
  • 4.
    ציון 04/02/2025 12:29
    הגב לתגובה זו
    מכיר את הנושא מקרוב רשות המסים להבנתי מחפשת כותרת
  • 3.
    מיקי 04/02/2025 12:22
    הגב לתגובה זו
    תשאלו את רוב רואי החשבון על המקרה הזה והם לא יבינו שיש בעיה חברות ארנק זה נושא אפור
  • 2.
    שפרה 04/02/2025 12:21
    הגב לתגובה זו
    כאשר כל כספי המס מממנים אברכים חרדים שמשתמטים משירות צבאי והתנחלויות מיותרות.
  • 1.
    אנונימי 04/02/2025 12:20
    הגב לתגובה זו
    רשות המסים מוציאה הוראות מעורפולות וחושבת שרואי החשבון יכולים להבין אותם
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל
בדיקת ביזפורטל

גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?

"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנק ישראל הפיקוח על הבנקים בנקים

אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף.  אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף. 

אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק. 

 :



דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית


בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה: 




להמשך הכתבה לחץ כאן