רופא ורואה החשבון המייצג אותו חשודים בהתחמקות מתשלום מס
החשש - התחמקות ממס של מיליוני שקלים; מה האחריות של רואי החשבון ולמה הם הפכו לאחראים מול הרשויות?
רשות המסים מנהלת חקירה אשר במרכזה עומד רופא ממרכז הארץ, החשוד בהתחמקות מתשלום מס בסכום כולל של מיליוני שקלים. רואה החשבון המייצג אותו, חשוד כי סייע ללקוחו במודע להתחמק מתשלום מס. החקירה מנוהלת על ידי פקיד שומה חקירות מרכז והיא נפתחה בעקבות ביקורת שנערכה במשרד פקיד שומה חולון. מהחקירה עולה כי כל הכנסותיו של הרופא דווחו כהכנסותיה של חברה הנמצאת בבעלותו ושולם בגינן מס חברות בשיעור של 23%. אולם, כמעט כל ההכנסות הללו נבעו מעבודות שביצע עבור קופת חולים אחת.
מסיבה זו, לכאורה, מדובר בחברת ארנק והיה על הרופא ורואה החשבון לדווח על הכנסותיה כהכנסותיו האישיות של הרופא. במקרה כזה, היו הכנסות אלו ממוסות בשיעורי מס שולי, בהתאם להכנסתו הכוללת של הרופא, עד לשיעור של 47%. בנוסף, משיכת בעלים בסך של כ-4 מיליון שקל, שביצע הרופא מהחברה אחת שלו לחברה משפחתית, ואשר הייתה אמורה להתמסות על פי סעיף 3(ט1) לפקודה כדיבידנד או משכורת, לא דווחה שכזו.
ביום חמישי עברה החקירה לשלב הגלוי, כאשר החשודים הובאו לחקירות וחיפושים נערכו בבתיהם ובמשרדיהם. בהמשך היום שוחררו החשודים בתנאים מגבילים על ידי שופט בית המשפט השלום בתל-אביב, אשר אסר על פרסום שמם. החקירה נמשכת.
שינוי גישה ברשות המסים
הדיווח הזה מעיד על עליית מדרגה בהתייחסות של רשות המס לרואי החשבון ולסוגיית חברות הארנק. מדובר בחברות שהוקמו כדי לחמוק ממס ורשות המסים כבר בחקיקה לפני מספר שנים הכילה עליהן מיסוי גבוה תחת תנאים מסוימים. ממש לאחרונה האוצר העביר את חוק המס על רווחים כלואים שמרחיב את תחולת חברות הארנק ועלול אפילו ליצור מיסוי שלא בצדק - על עסקים תפעוליים שלא הוקמו במטרה למנוע מס, אך ישלמו מס לפי שיעור מס שולי. כמו כן, החוק מתייחס לרווחים הצבורים ודורש למסות אותם באופן מלא, אלא אם החברה תחלק דיבידנד של 6% מדי שנה (5% בשנה הראשונה).
- הרחבת מודל "העסק הזעיר" עלולה לעלות למדינה מאות מיליונים ולפגוע בעצמאיים עצמם
- המספר היומי - איך 2.25 נקודות זכות משפיעות על המס שלך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על רקע הפסיקות והחוקים בשנים האחרונות האחריות של רואי החשבון עלתה מול הרשויות - הוא מחויב למשל לבדוק שאין מול רשות המסים תכנון מס אגרסיבי מדי ולהמחשה: הוא לא יכול להשאיר יתרת חוב גדולה של הנישום ברציפות משנה לשנה כהלוואה, אלא הוא נדרש לחלק יתרה זו כדיבידנד לנישום וכך הנישום ישלם מס.
גם בחוק על חברות הארנק יש הרבה מקומות של פרשנויות ויש מקומות של קביעות ועל רואי החשבון אומנם לעזור ולהכין את הדוח הספי ולהפחית את המס באופן לגיטימי, אך אסור לו כמובן לעזור בהתחמקות מס ואסור לו לעבור על הוראות חוקי המס במיוחד עם רשות המסים הגדירה את הסעיפים המסוימים בהוראה מיוחדת ונתנה הנחיות ליישום.
- 9.אף אחד 05/02/2025 08:02הגב לתגובה זוחברות הארנק הם עשירים שמפעילים לחץ למניעת שינוי החוק שידרוש מהם לשלם מיסים כמו מסעודה משדרות.
- 8.אנונימי 05/02/2025 07:02הגב לתגובה זוואת השיניים בארץ ממש חזירית..
- 7.עידו 04/02/2025 20:43הגב לתגובה זוהיא יודעת טוב מאוד שאצל רופאים הנושא אינו חד משמעי שכן הקופה היא לא באמת הלקוחה הסוםית של השירות אלא המטופלים ומכאן שלא מדובר בחברות ארנק. נקווה שהשופט יזרוק אותם מכל המדרגות
- 6.אנונימי 04/02/2025 16:51הגב לתגובה זואין בכך שום בעיה.
- 5.כלכלן 04/02/2025 16:46הגב לתגובה זוזו דרך מתוחכמת לחמוק מתשלום מס. שישלמו מס שולי כמו כל שכיר.
- אנונימי 05/02/2025 06:01הגב לתגובה זוזה מכונה חברות ארנק כי זה השם לחברה בעמ שהלכה למעשה לא משמשת כחברה אלא כעובד שכיר שמתחמק מתשלום מס. מה יש לבטל בזה זו המהות של האכיפה
- 4.ציון 04/02/2025 12:29הגב לתגובה זומכיר את הנושא מקרוב רשות המסים להבנתי מחפשת כותרת
- 3.מיקי 04/02/2025 12:22הגב לתגובה זותשאלו את רוב רואי החשבון על המקרה הזה והם לא יבינו שיש בעיה חברות ארנק זה נושא אפור
- 2.שפרה 04/02/2025 12:21הגב לתגובה זוכאשר כל כספי המס מממנים אברכים חרדים שמשתמטים משירות צבאי והתנחלויות מיותרות.
- 1.אנונימי 04/02/2025 12:20הגב לתגובה זורשות המסים מוציאה הוראות מעורפולות וחושבת שרואי החשבון יכולים להבין אותם
קק"ל (לע"מ)איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?
הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית
קק"ל אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול.
ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.
מי זאת קק"ל?
מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.
היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.
- עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש קרקעות עבור בעלי נכסים בעיר
- כך סיבכו רמ"י וקק"ל פרויקט תמ"א 38 בבניין מסוכן בבת ים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
רומן זדורוב התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
- רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.
