הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
רשות המסים
צילום: רשות המסים

רופא ורואה החשבון המייצג אותו חשודים בהתחמקות מתשלום מס

החשש - התחמקות ממס של מיליוני שקלים; מה האחריות של רואי החשבון ולמה הם הפכו לאחראים מול הרשויות?

הרצי אהרון | (10)
נושאים בכתבה רשות המסים רואי חשבון

רשות המסים מנהלת חקירה אשר במרכזה עומד רופא ממרכז הארץ, החשוד בהתחמקות מתשלום מס בסכום כולל של מיליוני שקלים. רואה החשבון המייצג אותו, חשוד כי סייע ללקוחו במודע להתחמק מתשלום מס.  החקירה מנוהלת על ידי פקיד שומה חקירות מרכז והיא נפתחה בעקבות ביקורת שנערכה במשרד פקיד שומה חולון. מהחקירה עולה כי כל הכנסותיו של הרופא דווחו כהכנסותיה של חברה הנמצאת בבעלותו ושולם בגינן מס חברות בשיעור של 23%. אולם, כמעט כל ההכנסות הללו נבעו מעבודות שביצע עבור קופת חולים אחת. 

 

מסיבה זו, לכאורה, מדובר בחברת ארנק והיה על הרופא ורואה החשבון לדווח על הכנסותיה כהכנסותיו האישיות של הרופא. במקרה כזה, היו הכנסות אלו ממוסות בשיעורי מס שולי, בהתאם להכנסתו הכוללת של הרופא, עד לשיעור של 47%. בנוסף, משיכת בעלים בסך של כ-4 מיליון שקל, שביצע הרופא מהחברה אחת שלו לחברה משפחתית, ואשר הייתה אמורה להתמסות על פי סעיף 3(ט1) לפקודה כדיבידנד או משכורת, לא דווחה שכזו.

 

ביום חמישי עברה החקירה לשלב הגלוי, כאשר החשודים הובאו לחקירות וחיפושים נערכו בבתיהם ובמשרדיהם. בהמשך היום שוחררו החשודים בתנאים מגבילים על ידי שופט בית המשפט השלום בתל-אביב, אשר אסר על פרסום שמם. החקירה נמשכת.


שינוי גישה ברשות המסים


הדיווח הזה מעיד על עליית מדרגה בהתייחסות של רשות המס לרואי החשבון ולסוגיית חברות הארנק. מדובר בחברות שהוקמו כדי לחמוק ממס ורשות המסים כבר בחקיקה לפני מספר שנים הכילה עליהן מיסוי גבוה תחת תנאים מסוימים. ממש לאחרונה האוצר העביר את חוק המס על רווחים כלואים שמרחיב את תחולת חברות הארנק ועלול אפילו ליצור מיסוי שלא בצדק - על עסקים תפעוליים שלא הוקמו במטרה למנוע מס, אך ישלמו מס לפי שיעור מס שולי. כמו כן, החוק מתייחס לרווחים הצבורים ודורש למסות אותם באופן מלא, אלא אם החברה תחלק דיבידנד של 6% מדי שנה (5% בשנה הראשונה).

על רקע הפסיקות והחוקים בשנים האחרונות האחריות של רואי החשבון עלתה מול הרשויות - הוא מחויב למשל לבדוק שאין מול רשות המסים תכנון מס אגרסיבי מדי ולהמחשה: הוא לא יכול להשאיר יתרת חוב גדולה של הנישום ברציפות משנה לשנה כהלוואה, אלא הוא נדרש לחלק יתרה זו כדיבידנד לנישום וכך הנישום ישלם מס. 

גם בחוק על חברות הארנק יש הרבה מקומות של פרשנויות ויש מקומות של קביעות ועל רואי החשבון אומנם לעזור ולהכין את הדוח הספי ולהפחית את המס באופן לגיטימי, אך אסור לו כמובן לעזור בהתחמקות מס ואסור לו לעבור על הוראות חוקי המס במיוחד עם רשות המסים הגדירה את הסעיפים המסוימים בהוראה מיוחדת ונתנה הנחיות ליישום.

   



תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אף אחד 05/02/2025 08:02
    הגב לתגובה זו
    חברות הארנק הם עשירים שמפעילים לחץ למניעת שינוי החוק שידרוש מהם לשלם מיסים כמו מסעודה משדרות.
  • 8.
    אנונימי 05/02/2025 07:02
    הגב לתגובה זו
    ואת השיניים בארץ ממש חזירית..
  • 7.
    עידו 04/02/2025 20:43
    הגב לתגובה זו
    היא יודעת טוב מאוד שאצל רופאים הנושא אינו חד משמעי שכן הקופה היא לא באמת הלקוחה הסוםית של השירות אלא המטופלים ומכאן שלא מדובר בחברות ארנק. נקווה שהשופט יזרוק אותם מכל המדרגות
  • 6.
    אנונימי 04/02/2025 16:51
    הגב לתגובה זו
    אין בכך שום בעיה.
  • 5.
    כלכלן 04/02/2025 16:46
    הגב לתגובה זו
    זו דרך מתוחכמת לחמוק מתשלום מס. שישלמו מס שולי כמו כל שכיר.
  • אנונימי 05/02/2025 06:01
    הגב לתגובה זו
    זה מכונה חברות ארנק כי זה השם לחברה בעמ שהלכה למעשה לא משמשת כחברה אלא כעובד שכיר שמתחמק מתשלום מס. מה יש לבטל בזה זו המהות של האכיפה
  • 4.
    ציון 04/02/2025 12:29
    הגב לתגובה זו
    מכיר את הנושא מקרוב רשות המסים להבנתי מחפשת כותרת
  • 3.
    מיקי 04/02/2025 12:22
    הגב לתגובה זו
    תשאלו את רוב רואי החשבון על המקרה הזה והם לא יבינו שיש בעיה חברות ארנק זה נושא אפור
  • 2.
    שפרה 04/02/2025 12:21
    הגב לתגובה זו
    כאשר כל כספי המס מממנים אברכים חרדים שמשתמטים משירות צבאי והתנחלויות מיותרות.
  • 1.
    אנונימי 04/02/2025 12:20
    הגב לתגובה זו
    רשות המסים מוציאה הוראות מעורפולות וחושבת שרואי החשבון יכולים להבין אותם
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

להמשך הכתבה לחץ כאן
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנימין נתניהו חנינה יצחק הרצוג

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".

להמשך הכתבה לחץ כאן