רופא ורואה החשבון המייצג אותו חשודים בהתחמקות מתשלום מס
החשש - התחמקות ממס של מיליוני שקלים; מה האחריות של רואי החשבון ולמה הם הפכו לאחראים מול הרשויות?
רשות המסים מנהלת חקירה אשר במרכזה עומד רופא ממרכז הארץ, החשוד בהתחמקות מתשלום מס בסכום כולל של מיליוני שקלים. רואה החשבון המייצג אותו, חשוד כי סייע ללקוחו במודע להתחמק מתשלום מס. החקירה מנוהלת על ידי פקיד שומה חקירות מרכז והיא נפתחה בעקבות ביקורת שנערכה במשרד פקיד שומה חולון. מהחקירה עולה כי כל הכנסותיו של הרופא דווחו כהכנסותיה של חברה הנמצאת בבעלותו ושולם בגינן מס חברות בשיעור של 23%. אולם, כמעט כל ההכנסות הללו נבעו מעבודות שביצע עבור קופת חולים אחת.
מסיבה זו, לכאורה, מדובר בחברת ארנק והיה על הרופא ורואה החשבון לדווח על הכנסותיה כהכנסותיו האישיות של הרופא. במקרה כזה, היו הכנסות אלו ממוסות בשיעורי מס שולי, בהתאם להכנסתו הכוללת של הרופא, עד לשיעור של 47%. בנוסף, משיכת בעלים בסך של כ-4 מיליון שקל, שביצע הרופא מהחברה אחת שלו לחברה משפחתית, ואשר הייתה אמורה להתמסות על פי סעיף 3(ט1) לפקודה כדיבידנד או משכורת, לא דווחה שכזו.
ביום חמישי עברה החקירה לשלב הגלוי, כאשר החשודים הובאו לחקירות וחיפושים נערכו בבתיהם ובמשרדיהם. בהמשך היום שוחררו החשודים בתנאים מגבילים על ידי שופט בית המשפט השלום בתל-אביב, אשר אסר על פרסום שמם. החקירה נמשכת.
שינוי גישה ברשות המסים
הדיווח הזה מעיד על עליית מדרגה בהתייחסות של רשות המס לרואי החשבון ולסוגיית חברות הארנק. מדובר בחברות שהוקמו כדי לחמוק ממס ורשות המסים כבר בחקיקה לפני מספר שנים הכילה עליהן מיסוי גבוה תחת תנאים מסוימים. ממש לאחרונה האוצר העביר את חוק המס על רווחים כלואים שמרחיב את תחולת חברות הארנק ועלול אפילו ליצור מיסוי שלא בצדק - על עסקים תפעוליים שלא הוקמו במטרה למנוע מס, אך ישלמו מס לפי שיעור מס שולי. כמו כן, החוק מתייחס לרווחים הצבורים ודורש למסות אותם באופן מלא, אלא אם החברה תחלק דיבידנד של 6% מדי שנה (5% בשנה הראשונה).
- בני 60 ומעלה - כך תחסכו אלפי שקלים במס
- המסמכים הכריעו: נדחתה בקשה למס שבח היסטורי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על רקע הפסיקות והחוקים בשנים האחרונות האחריות של רואי החשבון עלתה מול הרשויות - הוא מחויב למשל לבדוק שאין מול רשות המסים תכנון מס אגרסיבי מדי ולהמחשה: הוא לא יכול להשאיר יתרת חוב גדולה של הנישום ברציפות משנה לשנה כהלוואה, אלא הוא נדרש לחלק יתרה זו כדיבידנד לנישום וכך הנישום ישלם מס.
גם בחוק על חברות הארנק יש הרבה מקומות של פרשנויות ויש מקומות של קביעות ועל רואי החשבון אומנם לעזור ולהכין את הדוח הספי ולהפחית את המס באופן לגיטימי, אך אסור לו כמובן לעזור בהתחמקות מס ואסור לו לעבור על הוראות חוקי המס במיוחד עם רשות המסים הגדירה את הסעיפים המסוימים בהוראה מיוחדת ונתנה הנחיות ליישום.
- 9.אף אחד 05/02/2025 08:02הגב לתגובה זוחברות הארנק הם עשירים שמפעילים לחץ למניעת שינוי החוק שידרוש מהם לשלם מיסים כמו מסעודה משדרות.
- 8.אנונימי 05/02/2025 07:02הגב לתגובה זוואת השיניים בארץ ממש חזירית..
- 7.עידו 04/02/2025 20:43הגב לתגובה זוהיא יודעת טוב מאוד שאצל רופאים הנושא אינו חד משמעי שכן הקופה היא לא באמת הלקוחה הסוםית של השירות אלא המטופלים ומכאן שלא מדובר בחברות ארנק. נקווה שהשופט יזרוק אותם מכל המדרגות
- 6.אנונימי 04/02/2025 16:51הגב לתגובה זואין בכך שום בעיה.
- 5.כלכלן 04/02/2025 16:46הגב לתגובה זוזו דרך מתוחכמת לחמוק מתשלום מס. שישלמו מס שולי כמו כל שכיר.
- אנונימי 05/02/2025 06:01הגב לתגובה זוזה מכונה חברות ארנק כי זה השם לחברה בעמ שהלכה למעשה לא משמשת כחברה אלא כעובד שכיר שמתחמק מתשלום מס. מה יש לבטל בזה זו המהות של האכיפה
- 4.ציון 04/02/2025 12:29הגב לתגובה זומכיר את הנושא מקרוב רשות המסים להבנתי מחפשת כותרת
- 3.מיקי 04/02/2025 12:22הגב לתגובה זותשאלו את רוב רואי החשבון על המקרה הזה והם לא יבינו שיש בעיה חברות ארנק זה נושא אפור
- 2.שפרה 04/02/2025 12:21הגב לתגובה זוכאשר כל כספי המס מממנים אברכים חרדים שמשתמטים משירות צבאי והתנחלויות מיותרות.
- 1.אנונימי 04/02/2025 12:20הגב לתגובה זורשות המסים מוציאה הוראות מעורפולות וחושבת שרואי החשבון יכולים להבין אותם
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
