רופא ורואה החשבון המייצג אותו חשודים בהתחמקות מתשלום מס
החשש - התחמקות ממס של מיליוני שקלים; מה האחריות של רואי החשבון ולמה הם הפכו לאחראים מול הרשויות?
רשות המסים מנהלת חקירה אשר במרכזה עומד רופא ממרכז הארץ, החשוד בהתחמקות מתשלום מס בסכום כולל של מיליוני שקלים. רואה החשבון המייצג אותו, חשוד כי סייע ללקוחו במודע להתחמק מתשלום מס. החקירה מנוהלת על ידי פקיד שומה חקירות מרכז והיא נפתחה בעקבות ביקורת שנערכה במשרד פקיד שומה חולון. מהחקירה עולה כי כל הכנסותיו של הרופא דווחו כהכנסותיה של חברה הנמצאת בבעלותו ושולם בגינן מס חברות בשיעור של 23%. אולם, כמעט כל ההכנסות הללו נבעו מעבודות שביצע עבור קופת חולים אחת.
מסיבה זו, לכאורה, מדובר בחברת ארנק והיה על הרופא ורואה החשבון לדווח על הכנסותיה כהכנסותיו האישיות של הרופא. במקרה כזה, היו הכנסות אלו ממוסות בשיעורי מס שולי, בהתאם להכנסתו הכוללת של הרופא, עד לשיעור של 47%. בנוסף, משיכת בעלים בסך של כ-4 מיליון שקל, שביצע הרופא מהחברה אחת שלו לחברה משפחתית, ואשר הייתה אמורה להתמסות על פי סעיף 3(ט1) לפקודה כדיבידנד או משכורת, לא דווחה שכזו.
ביום חמישי עברה החקירה לשלב הגלוי, כאשר החשודים הובאו לחקירות וחיפושים נערכו בבתיהם ובמשרדיהם. בהמשך היום שוחררו החשודים בתנאים מגבילים על ידי שופט בית המשפט השלום בתל-אביב, אשר אסר על פרסום שמם. החקירה נמשכת.
שינוי גישה ברשות המסים
הדיווח הזה מעיד על עליית מדרגה בהתייחסות של רשות המס לרואי החשבון ולסוגיית חברות הארנק. מדובר בחברות שהוקמו כדי לחמוק ממס ורשות המסים כבר בחקיקה לפני מספר שנים הכילה עליהן מיסוי גבוה תחת תנאים מסוימים. ממש לאחרונה האוצר העביר את חוק המס על רווחים כלואים שמרחיב את תחולת חברות הארנק ועלול אפילו ליצור מיסוי שלא בצדק - על עסקים תפעוליים שלא הוקמו במטרה למנוע מס, אך ישלמו מס לפי שיעור מס שולי. כמו כן, החוק מתייחס לרווחים הצבורים ודורש למסות אותם באופן מלא, אלא אם החברה תחלק דיבידנד של 6% מדי שנה (5% בשנה הראשונה).
- יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס- יצא ל"שרת" בעזה מהבית
- חשד נגד בכירים להונאת משקיעים בעשרות מיליונים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על רקע הפסיקות והחוקים בשנים האחרונות האחריות של רואי החשבון עלתה מול הרשויות - הוא מחויב למשל לבדוק שאין מול רשות המסים תכנון מס אגרסיבי מדי ולהמחשה: הוא לא יכול להשאיר יתרת חוב גדולה של הנישום ברציפות משנה לשנה כהלוואה, אלא הוא נדרש לחלק יתרה זו כדיבידנד לנישום וכך הנישום ישלם מס.
גם בחוק על חברות הארנק יש הרבה מקומות של פרשנויות ויש מקומות של קביעות ועל רואי החשבון אומנם לעזור ולהכין את הדוח הספי ולהפחית את המס באופן לגיטימי, אך אסור לו כמובן לעזור בהתחמקות מס ואסור לו לעבור על הוראות חוקי המס במיוחד עם רשות המסים הגדירה את הסעיפים המסוימים בהוראה מיוחדת ונתנה הנחיות ליישום.
- 9.אף אחד 05/02/2025 08:02הגב לתגובה זוחברות הארנק הם עשירים שמפעילים לחץ למניעת שינוי החוק שידרוש מהם לשלם מיסים כמו מסעודה משדרות.
- 8.אנונימי 05/02/2025 07:02הגב לתגובה זוואת השיניים בארץ ממש חזירית..
- 7.עידו 04/02/2025 20:43הגב לתגובה זוהיא יודעת טוב מאוד שאצל רופאים הנושא אינו חד משמעי שכן הקופה היא לא באמת הלקוחה הסוםית של השירות אלא המטופלים ומכאן שלא מדובר בחברות ארנק. נקווה שהשופט יזרוק אותם מכל המדרגות
- 6.אנונימי 04/02/2025 16:51הגב לתגובה זואין בכך שום בעיה.
- 5.כלכלן 04/02/2025 16:46הגב לתגובה זוזו דרך מתוחכמת לחמוק מתשלום מס. שישלמו מס שולי כמו כל שכיר.
- אנונימי 05/02/2025 06:01הגב לתגובה זוזה מכונה חברות ארנק כי זה השם לחברה בעמ שהלכה למעשה לא משמשת כחברה אלא כעובד שכיר שמתחמק מתשלום מס. מה יש לבטל בזה זו המהות של האכיפה
- 4.ציון 04/02/2025 12:29הגב לתגובה זומכיר את הנושא מקרוב רשות המסים להבנתי מחפשת כותרת
- 3.מיקי 04/02/2025 12:22הגב לתגובה זותשאלו את רוב רואי החשבון על המקרה הזה והם לא יבינו שיש בעיה חברות ארנק זה נושא אפור
- 2.שפרה 04/02/2025 12:21הגב לתגובה זוכאשר כל כספי המס מממנים אברכים חרדים שמשתמטים משירות צבאי והתנחלויות מיותרות.
- 1.אנונימי 04/02/2025 12:20הגב לתגובה זורשות המסים מוציאה הוראות מעורפולות וחושבת שרואי החשבון יכולים להבין אותם
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה
הסתדרות בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".
בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.
בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.
בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.
- כל השמות בפרשת "יד לוחצת יד"
- אף אחד לא הופתע כשסוכן הביטוח המוכר נחשד בשוחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.
