הקונים מוצאים בגוגל אופטימיות: מניית החברה קוטעת רצף של 3 ימי ירידות

( עדכון ) לאחר שמספר לא מבוטל של אנליסטים החליטו להגן על ענקית מנועי החיפוש. מניית חברת גוגל חתמה בעלייה של 1.87% למחיר של 472.86 דולר למניה.
אילן קליקה |

לאחר 3 ימים רצופים בטרטוריה האדומה, GOOGLE , זוכה לראות יום מסחר בו הקונים מאפילים על המוכרים. זאת, לאחר שמספר לא מבוטל של אנליסטים החליטו להגן על ענקית מנועי החיפוש, לאחר פרסום נתונים המציגים את עסקי הליבה של גוגל באור שלילי.

מניית חברת גוגל פתחה את שנת 2008 במחיר הקרוב לקו ה-700 דולר למניה, מאז איבדה מניית גוגל כשליש מערכה. די אם נציין, כי רק ביומיים האחרונים, לאחר פרסום נתוני הסקר שערך מכון הסקרים לסקטור הטכנולוגי, comScore, איבדה מניית גוגל כ-8% מערכה.

מתוצאות הסקר שערכה חברת comScore נובע כי "ההקלקות לתשלום", כלומר מספר הפעמים שהגולשים לחצו על המודעה, ירד ב-7% בחודש ינואר בהשוואה לחודש דצמבר. בנוסף, בהשוואה לשנה הקודמת, שיעור "ההקלקות" נותר ללא שינוי.

"אנו מודים כי צמיחתה של גוגל בתחום הפרסומי חייב להאט במשך הזמן, אך אנו לא מאמינים כי התנאים המאקרו-כלכלים כעת מחלישים את עסקיה של גוגל בתחום הפירסומי", ציין ג'ף לינדסאי, אנליסטי ב- Sanford Bernstein. נציין, כי לינדסאי נותן למניית גוגל המלצת "קנייה" עם מחיר יעד של 750 דולר למניה.

לינדסאי סבור כי ההסבר לסקר חברת comScore טמון בשיפורים הטכניים שעורכת חברת גוגל, על מנת לשפר את איכות הקישוריות למודעות. לינסדאי מסביר כי, יתכן ובטווח הקצר תיווצר ירידה בהכנסה, אך בטווח הארוך החברה תשפר את עסקיה. הסבר זה חופף לתשובת הנהלת גוגל בעניין הפסדי רווחיה מפרסום ברבעון הרביעי.

סטיב ווינסטין, אנליסט ב- Pacific Crest, הסביר כי הסקר של חברת comScore, הוא מדד לא מדוייק לביצועיה של החברה. וויסנטין ציין כי, חברות פרסום וחברות אופטימיזציה של מנועי חיפוש אינטרנטיים הודו בפניו כי הם מצאו שיעורי צמיחה גדולים יותר לחודש ינואר, בהשוואה לשיעורי צמיחה על פי חברת comScore לחודש ינואר.

"בעבור המשקיעים היכולים להביט אל מעבר לחצי הטווח הקצר, ניצול מחיר המנייה כעת יהיה מהלך חיובי", הסביר ווינסטין, אשר נותן למניית גוגל מחיר יעד של 675 דולר למניה.

מניית חברת גוגל נסחרת כעת בעלייה בעלייה של 1.87% למחיר של 472.86 דולר למניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".