הקונים מוצאים בגוגל אופטימיות: מניית החברה קוטעת רצף של 3 ימי ירידות
לאחר 3 ימים רצופים בטרטוריה האדומה, GOOGLE , זוכה לראות יום מסחר בו הקונים מאפילים על המוכרים. זאת, לאחר שמספר לא מבוטל של אנליסטים החליטו להגן על ענקית מנועי החיפוש, לאחר פרסום נתונים המציגים את עסקי הליבה של גוגל באור שלילי.
מניית חברת גוגל פתחה את שנת 2008 במחיר הקרוב לקו ה-700 דולר למניה, מאז איבדה מניית גוגל כשליש מערכה. די אם נציין, כי רק ביומיים האחרונים, לאחר פרסום נתוני הסקר שערך מכון הסקרים לסקטור הטכנולוגי, comScore, איבדה מניית גוגל כ-8% מערכה.
מתוצאות הסקר שערכה חברת comScore נובע כי "ההקלקות לתשלום", כלומר מספר הפעמים שהגולשים לחצו על המודעה, ירד ב-7% בחודש ינואר בהשוואה לחודש דצמבר. בנוסף, בהשוואה לשנה הקודמת, שיעור "ההקלקות" נותר ללא שינוי.
"אנו מודים כי צמיחתה של גוגל בתחום הפרסומי חייב להאט במשך הזמן, אך אנו לא מאמינים כי התנאים המאקרו-כלכלים כעת מחלישים את עסקיה של גוגל בתחום הפירסומי", ציין ג'ף לינדסאי, אנליסטי ב- Sanford Bernstein. נציין, כי לינדסאי נותן למניית גוגל המלצת "קנייה" עם מחיר יעד של 750 דולר למניה.
לינדסאי סבור כי ההסבר לסקר חברת comScore טמון בשיפורים הטכניים שעורכת חברת גוגל, על מנת לשפר את איכות הקישוריות למודעות. לינסדאי מסביר כי, יתכן ובטווח הקצר תיווצר ירידה בהכנסה, אך בטווח הארוך החברה תשפר את עסקיה. הסבר זה חופף לתשובת הנהלת גוגל בעניין הפסדי רווחיה מפרסום ברבעון הרביעי.
סטיב ווינסטין, אנליסט ב- Pacific Crest, הסביר כי הסקר של חברת comScore, הוא מדד לא מדוייק לביצועיה של החברה. וויסנטין ציין כי, חברות פרסום וחברות אופטימיזציה של מנועי חיפוש אינטרנטיים הודו בפניו כי הם מצאו שיעורי צמיחה גדולים יותר לחודש ינואר, בהשוואה לשיעורי צמיחה על פי חברת comScore לחודש ינואר.
"בעבור המשקיעים היכולים להביט אל מעבר לחצי הטווח הקצר, ניצול מחיר המנייה כעת יהיה מהלך חיובי", הסביר ווינסטין, אשר נותן למניית גוגל מחיר יעד של 675 דולר למניה.
מניית חברת גוגל נסחרת כעת בעלייה בעלייה של 1.87% למחיר של 472.86 דולר למניה.
בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה
הסתדרות בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".
בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.
בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.
בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.
- כל השמות בפרשת "יד לוחצת יד"
- אף אחד לא הופתע כשסוכן הביטוח המוכר נחשד בשוחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.
