וול סטריט: הנפט שלח את המדדים מטה למרות המאקרו
המדדים המובילים בוול סטריט סגרו את יום המסחר האחרון של השבוע בירידות קלות. בפתיחת המסחר רשמו המדדים עליות, ברקע שלל נתוני המאקרו שפורסמו היום, אשר הצביעו על התמתנות הלחצים האינפלציונים ושהכלכלה האמריקנית עדיין חיה ונושמת. מדד מחירי הליבה עלה ב-0.1% בלבד בחודש מאי. אינדיקטורים מעודדים נוספים מגיעים מסקטור הבנייה. בחודש מאי, עלו ההוצאות לבנייה ב-0.9%, אולם, שוק המגורים נותר חלש ורשם ירידה בהוצאות הבנייה של 0.8%. מדד סנטימנט הצרכנים של מישיגן היה אף הוא מעבר לתחזיות כאשר עמד על 85.3 הנקודות.
נזכיר כי, אמש הפדרל ריזרב השאיר את שיעורי הריבית ללא שינוי ואמר שצמיחת הכלכלה אמורה להמשיך להיות מתונה, בעוד שהאינפלציה היא כרגע הסכנה העיקרית לכלכלה. מדובר בפעם השמינית ברציפות, ששיעורי הריבית נשארים על 5.25%.
מדד הנאסד"ק סגר בירידה של 0.2% ברמה של 2,603 הנקודות. מדד הדאו ג'ונס סגר בירידה של 0.1% ברמה של 13,407 הנקודות.
נפט
הנפט זינק היום 1.11 דולר למחיר של 70.68 דולר לחבית.
מחירי הנפט המשיכו היום בעלייה חדה, כאשר אתמול הגיעו מחירי הנפט לשיא של 10 חודשים ועברו את ה-70 דולר לחבית, לראשונה מאז חודש ספטמבר. מחירי הנפט גאו לאחרונה עקב סכסוכים שונים , אך העלייה של הימים האחרונים מוסברת בירידה במלאי הנפט בארה"ב וספקולציות בדבר גידול ממשי בצריכת הנפט ברחבי העולם.
מאקרו
נתון ההכנסה והצריכה הפרטית פורסם היום (ו') כחצי שעה לפני פתיחת המסחר והיה נמוך מהתחזיות. ההכנסה הפנוייה של הפרטים רשמה עלייה של 0.4% לחודש מאי וזאת לאחר ירידה של 0.2% בחודש אפריל. קונצנזוס תחזיות הכלכלנים עמד על עלייה של 0.6%. הצריכה הפרטית רשמה גם היא עלייה חדה של 0.5%, בדומה לעלייה בחודש אפריל. מנגד התחזיות עמדו על עלייה של 0.7% בצריכה הפרטית לחודש מאי.
סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן פורסם היום ומצוי ברמה נמוכה זה החודש השני ברציפות. סנטימנט הצרכנים רשם קריאה של 85.3 הנקודות לחודש יוני, מעט יותר מהשפל האחרון, באמצע החודש, שהיה ברמה של 83.7 הנקודות.
מדד הוצאות הבנייה פורסם היום ורשם קפיצה חדה לחודש מאי-עלה ב-0.9%, ובכך עקף את תחזיות האנליסטים שעמדו על עלייה קלה של 0.2%. התעוררות ענף הבנייה במאי, הובלה על ידי סקטור הבנייה הציבורי וכן בבנייה שלא לבתי מגורים. מנגד, מגזר הבנייה לבתי מגורים הצביע על חולשה מתמשכת.
ישראליות במרכז
חברת טבע חו"ל הודיעה היום (ו') על קבלת אישור מה-FDA לתרופת ה- Amlodipine, בטבליות של 2.5 מיליגרם , 5 מליגרם ו-10 מיליגרם. תחילת שיווק התרופה יחל בקרוב.
מניות אלווריון חו"ל הוסיפו למשוך תשומת לב על רקע הודעת הממשלה האוסטרלית כי תפרסום רשת wimax בכל המדינה. החברה שזכתה בפרויקט היא חברה אוסטרלית אך מפרסומים בתקשורת האוסטרלית עולה, כי אלווריון תהיה זו שתספק את הציוד וההתקנה. במידה והדיווחים נכונים, מדובר בחוזה של מאות מיליוני דולרים.
מניית גיוון אימג'ינג (גיוון חו"ל) , ריכזו עניין גם היום, לאחר שזינקו אמש ביותר מ-7%. החברה הגלובלית המובילה בתחום האנדוסקופיה באמצעות גלולה, הודיעה שלשום שהוועדה המרכזית לביטוח רפואי ביפן (chuikyo) נתנה אישור לכיסוי ביטוח רפואי עבור גלולת ה- pillcam® sb. כלומר החל מהראשון באוקטובר, כל אזרח יפני מעל גיל 18 זכאי לקבל החזר כספי עבור אבחון של אי סדרים (דימום סמוי) במעי הדק באמצעות הגלולה. בתגובה לפרסום העלו בבית ההשקעות אי.בי.איי את מחיר היעד למניית גיוון מ-30 דולר ל-35 דולר והותירו את ההמלצה על "קניה".
חברת ויליפוד, אחת מיבואניות המזון הגדולות בישראל וספקית של מוצרי המזון הקשר, שבעלותה עברה לאחרונה למיליארדר גאידמק, הודיעה אמש על שיפור הנהלת החברה על מנת לתמוך בצמיחה הגלובלית של החברה. גיל הוכבוים חוזר כסגן נשיא וירון לוי מצטרף כסמנכ"ל הכספים החדש.
מניות אינקרדימייל (סימול: mail), חברת תוכנה המתמחה במוצרי צריכה ושרותים אינטרנטים, נסחרו בהמשך להודעת החברה אמש, כי בורסת ה - nasdaq הודיעה לה כי רישום החברה שודרג החל מהיום - 27.6.2007 תחל החברה להיסחר ברשימת ה nasdaq global market . "אנו מאמינים שהשדרוג לרשימת - global market ירחיב משמעותית את החשיפה שלנו למשקיעים האמריקאים", אמר ירון אדלר, מנכ"ל אינקרדימייל.
מניות אומריקס ביופארמה, יצרנית ומפתחת תרופות לטיפול בבעיות בכלי הדם, המריאו ברקע לקבלת המלצה ל"תשואת יתר". האניליסט אלי קרמרמן החל לסקר את המנייה בהמלצת "תשואת יתר" וחוזה שהמנייה תרשום עליות חדות כאשר תשיק החברה מוצרים חדשים.
חברת טריון , המפתחת התקנים להעברות וידאו דיגיטליות, הודיעה היום כי כנס בעלי המניות של החברה אישר את המיזוג בין חברת טריון למוטורולה. אתמול, נערכה ישיבה של בעלי המניות בחברת טריון, אלו אימצו את הסכם המיזוג שנחתם ב-23 לאפריל 2007 עם מוטורולה.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
