קרן יורק שוקלת להנפיק את בית ההשקעות פסגות אופק

רועי ורמוס, מנכ"ל פסגות אופק: "מתחילת שנת 2007 הגדלנו את היקף הנכסים של פסגות אופק בלמעלה מ-10 מיליארד שקל וזאת כתוצאה מצמיחה פנימית בלבד ולא באמצעות רכישות"
סיון איזסקו |

"בכוונת קרן יורק קפיטל להציף ערך בבית ההשקעות פסגות אופק - לצורך כך אנו שוקלים להנפיק בעתיד את החברה", כך מסר היום אריק שטיינברג יו"ר פסגות אופק במפגש שקיים בית ההשקעות. "ערב רכישת פסגות אופק, ועל רקע ההתפתחויות החיוביות בכל תחומי הפעילות זיהינו ביורק, אז כמו גם כיום, כי יש מקום נרחב להמשך התפתחות וצמיחה של התחום, זאת כתוצאה מהסביבה העסקית ערב רפורמת בכר, וכהמשך והעמקה של תהליכים כלכליים ורפורמות מבניות המאפיינות את ישראל בשנים האחרונות - שהשפעתן תלך ותתעצם בעתיד", אמר שטיינברג.

את הסביבה העסקית ערב רפורמת בכר, אפיין שטיינברג, במספר פרמטרים: העדר שיווי משקל באלוקציה הנכסית של הציבור, מודעות נמוכה של הציבור ביחס לצריכת מוצרים ושירותים פיננסים ע"י גופים מנהלים מקצועיים, ומשקל נמוך של בתי השקעות בתחום השירותים הפיננסים המנהלים את נכסי הציבור, זאת למרות ריבוי השחקנים.

גם כיום, מגזרים מהותיים בתעשיית שוק ההון כגון קרנות נאמנות, ניהול תיקים וקופות גמל, נמצאים בחדירת חסר;

מגזר קרנות הנאמנות- חלקן היחסי של קרנות הנאמנות בתמהיל ההשקעות של הציבור נמוך משמעותית בהשוואה למדינות מערביות.

מגזר ניהול התיקים- קיים צורך בסיסי לשרות המקצועי של ניהול התיקים שרחוק ממיצוי ושיווי משקל.

מגזר הגמל - לכאורה בסטגנציה, אך מהווה הזדמנות משמעותית לטובת המנהלים הפרטיים ע"ח הקופות האקס-בנקאיות.

לפיכך, הדגיש שטיינברג: "רפורמת בכר, היא רפורמה נדירה, אשר פתחה מגוון רחב של אפשרויות בשוק ההון בישראל, הגדירה מחדש את השחקנים וכללי המשחק, ותגרום להשבחה של המוצרים והשירותים מהם ייהנה הציבור. אנו כבעלים חשים כי המהלך אותו בצענו ברכישת בית ההשקעות, הינו הנכון ביותר כיוון שפסגות אופק הינו בית השקעות גדול, בעל מגוון מוצרים ושירותים בעל מוניטין מצוין ו-Track Record מוכח ורב שנים, מאופיין ביכולות מקצועיות לאורך זמן, ביכולת ליזום להגיב ולהתאים עצמו לשינויים מהירים בסביבה העסקית.

וחשוב ביותר- ההון האנושי שהינו המרכיב החשוב ביותר- חברת פסגות אופק הינה בעלת DNA ארגוני יוצא דופן המאופיין בחתירה למצוינות, חדשנות, רעב עסקי, הפרדת עיקר מטפל, עבודת צוות, ועוד. אלו אינם דברים של מה מכך, ומי שמכיר חברות לעומק יכול להעריך את המשמעות והעוצמה הבונה חברה המבוססת על זה.

כיום, פסגות אופק הינו בית השקעות מוביל מקצועי ורווחי, בעל מגוון מקורות פעילות ברמת המוצרים והשירותים, ובכוונתנו להמשיך ולהעמיק בתחומי הפעילות שלו, ו"למתוח" את היכולות המוכרות ורבות המוניטין לתחומי פעילות נוספים.

רועי ורמוס, מנכ"ל בית ההשקעות פסגות אופק פרט את ההתפתחויות המרכזיות בפסגות אופק מתחילת 2007, כשעל המהלכים המרכזיים שבהם נמנים: חיזוק כלל הפעילויות בחברה, צמיחה בכל התחומים, מעבר לתפיסה שיווקית ערוצית על חשבון תפיסה מוצרית, שת"פ מקצועי בין יורק לפסגות אופק, כניסה לתחומי פעילות חדשים, כגון חיתום (בשיתוף עם בנק לאומי) והקמת מערך סוכנים.

ורמוס הוסיף עוד: "מתחילת שנת 2007 הגדלנו את היקף הנכסים של פסגות אופק בלמעלה מ- 10 מיליארד שקל וזאת כתוצאה מצמיחה פנימית בלבד ולא באמצעות רכישות. בכוונתנו בעתיד, להיכנס לתחומי פעילות חדשים ולהעמיק את שיתופי הפעולה המקצועיים עם קרן יורק קפיטל"

ורמוס סקר את פעילות בית ההשקעות פסגות אופק מתחילת שנת 2007 לפיה ניתן להבחין בצמיחה דרמטית בכל תחומי הפעילות: צמיחה של כ- 40% בהיקף הנכסים המנוהלים, מרמה של 26.8 מיליארד ש"ח ל- 37.4 מיליארד ש"ח. גידול בתעודות הסל של 50%, בקרנות הנאמנות גידול של 43%, בקופות הגמל גידול של 37% ובניהול התיקים גידול של 31%. פסגות אופק מנהלת כיום למעלה מ- 37 מיליארד שקל. הצמיחה בהיקף הנכסים של פסגות אופק נובעת מתשואות בולטות המשתקפות בהובלת דירוגים אובייקטיבים (מעלות וקרנות מידע זהב).

אריק שטיינברג הגדיר את מטרות פסגות אופק לשנים הבאות:

המטרות האיכותיות הינן: המשך מובילות בתשואות בכל פעילויות החברה, מקצועיות - מתן מענה נכון ומתאים ללקוח והגדלת הערך ללקוח. מטרות אלו יושגו באמצעות מקצוענות, סינרגיה ושרות ללא פשרות וכמובן- הון אנושי.

המטרות הכמותיות הינן: השבחת ערך - הכפלת ערך החברה, צמיחה מהותית ברווחיות, הגדלה מהותית של בסיס הנכסים והלקוחות של פסגות אופק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.