גל שיפורים טכנולוגים ישנה את ארכיטקטורת ה-PC
גל משמעותי של שיפורים טכנולוגיים יגרום לשינויים היסודיים ביותר בארכיטקטורת המחשבים האישיים (PCs) ב-20 השנים האחרונות, מעריכה גרטנר, חברת המחקר והייעוץ המובילה בעולם לתחומי טכנולוגית המידע והתקשורת. לכן ההחלטות שמתקבלות בכל הקשור לפלטפורמות היום, ישפיעו על הפעולות במהלך העשור הבא ועל הארגונים לתכנן דרכם בהתאם. להערכת גרטנר, ההתקדמות הטכנולוגית נגרמת עקב המעבר לסביבה יותר ממוקדת משתמש ואילו המשתמשים דורשים במידה הולכת וגוברת שימוש במודלים כמו-צרכניים, הממנפים את הטכנולוגיות בהם הם משתמשים על בסיס יומיומי.
"בגלל היקף השינויים והמהירות בה הם מתרחשים, הארגונים צריכים להבין מתי יתרחשו שינויים טכנולוגיים משמעותיים ומתי יהיה צורך לקבל החלטות מסוימות בנוגע ליישומי הטכנולוגיה", אמר סטפאן קליינהנס, סגן נשיא למחקר בגרטנר. "פיתחנו מפת דרכים המזהה שלושה שלבים עיקריים שיאפיינו את התעשייה בין השנים 2007-2012, כדי להדריך את מתכנני IT בארגונים".
1שינוי בתשתית הפלטפורמה - 2007/2008
לאחר תקופה ארוכה של יציבות, שינויים מהותיים בחומרה, במערכת הפעלה ובאפשרויות הקישוריות, יחייבו את החברות להתמקד בפרטים טכניים במידה שלא היתה הכרחית מאז שנות ה-90 המאוחרות ."ויסטה הינו השינוי הגדול והמשמעותי ביותר בתחום מערכות הפעלה מאז 'חלונות 2000'" אמר קליינהנס. "הארגונים יגלו שלא ניתן לאמץ את ויסטה ללא בחינה זהירה של השפעתה על הניהול הכולל של תהליכי משתמש הקצה שלהם".
השקת מעבדי Core החדשים של אינטל ממשיכה את השינוי החשיבתי בהערכת מעבדים, למודל חדש המעריך חסכון באנרגיה, אבטחה מוגברת וחישוב מרובה מעבדים, בניגוד למחשבה המסורתית המתמקדת במדידת מעבדים בהתבסס על מחיר/ביצוע. יחד עם זאת, מזהירה גרטנר כי בעת שמערכות חדשות יביאו שיפורים משמעותיים בביצוע ויכולות ניהול חדשות, הגידול במגוון ובתכונות המתקדמות, יקשה על פיתוח מפרטים ותצורות. גרטנר מציעה לארגונים לחנך את האנשים המעורבים בתהליך הרכישה כיצד להשוות כהלכה בין המערכות השונות.
קליינהנס גם הדגיש כי המחשבים הניידים ממשיכים להשתפר גם בביצועים וגם באורך חיי הסוללה וכתוצאה מכך הוא צופה שההוצאה של הארגונים על המחשבים הניידים בשווקים בשלים תתקרב לרמת ההוצאה על מחשבים שולחנייים בשנת 2008. מגמה זו תיעזר בפלטפורמת Santa Rose של אינטל בתחילת 2007. "המחיר לאספקת מחשבים אישיים יהיה גבוה יותר ממחשבים שולחניים, אך חייבים לאזן אותו כנגד התועלת ויעילות המשתמש".
הווירטואליזציה מתבססת - 2009/10
המגמה לווירטואליזציה של כל היבטי סביבת הלקוח תתחיל להתבסס כאמצעי לשינוי יסודי של פרדיגמות ניהול ואבטחה. יתחילו להופיע כלים מרכזיים המאפשרים ומאמצים טכניקות וירטואליות ולא פיזיות ליישום תוכנה, ניהול סביבה ופעילות הדדית בין ההתקנים.
לקראת סוף העשור, צופה גרטנר, יגדל מספר העובדים שישתמשו בציוד פרטי בתור המערכת היומיומית שלהם. הדבר יאלץ את ארגוני ה-IT לשנות תהליכי ניהול ולאמץ טכניקות וירטואליזציה לשמירה על רמת האבטחה, מדיניות ה-IT והעלות הכוללת של הבעלות (TCO-Total Cost of Ownership). מגמה זו תקודם באמצעות מאמצים מתמשכים להאריך את אורך חיי הסוללה ולשפר את הניידות, אשר תוצאתה תהיה במערכות שיכולות לספק מחשוב נייד מנותק במשך יום שלם עד סוף 2009. תמיכה בעובדים ניידים תהפוך לנורמה ולא למקרה מיוחד.
התמיכה בחלונות XP תתחיל לדעוך ב-2009 וגרטנר ממליצה לרוב הלקוחות לבטל בהדרגה את ה- XP במהלך תקופה זו. כמו כן, צופה גרטנר, ייראו הסימנים הראשונים של מערכת ההפעלה שאחרי ויסטה, אשר סביר להניח שתהיה בעלת מבנה מודולרי יותר.
עידן ההתמקדות במשתמש- 2011-2012
אחד האתגרים הגדולים ביותר עמו יתמודד ארגון הIT- בעשור הבא הינו טשטוש הקווים בין פלטפורמות ארגוניות לפלטפורמות צרכניות. לדעת גרטנר, המשתמשים ידרשו סביבת מחשוב אחידהה שמאפשרת להם לבצע תפקידים מרובים, ולא פתרונות מחשוב נפרדים. תפקידים אלה ימומשו באמצעות "בועות תוכנה": סביבות משתמש שלמות אשר ייארזו באופן המאפשר ליישמן באמצעות טכניקות וירטואליזציה שונות. בסביבה זו, יאבקו ארגוני ה-IT להקדים את דרישות המשתמשים ולהכתיב החלטות טכנולוגיות. תפקיד ארגוני ה-IT ינוע לכיוון של מתן סיוע ופתיחת אפשרויות בפני המשתמשים.
לדברי קליינהנס אחד השינויים היסודיים ביותר בתחילת תקופה זו יהיה ניידות המשתמש; יכולת להעביר אישיות דיגיטלית בין סביבות ההפעלה והמכשירים. המשתמשים יעברו באופן חלק בין התקנים הכוללים את הגדרותיהם, ויוכלו להמשיך את ביצוע מטלותיהם מהנקודות בהן הפסיקו, כאשר הם עוברים מהתקן להתקן. בנוסף, מודלים חדשים של אינטראקציה יתחילו להופיע בשלב זה, שכן המשתמשים יגבירו את התקשורת המילולית, החזותית והאחרת עם התקני המחשוב שלהם.
גרטנר צופה, שבמהלך תקופה זו, תתחיל להופיע מערכת ההפעלה שאחרי ויסטה באופק התכנון של הארגונים. עדיין לא ברור כיצד היא תקדם את רעיון מקום העבודה הממוקד משתמש, אך צפוי שהיא תכיל שינויי תכנון משמעותיים, תהיה מודולארית יותר ותכיל תמיכה בווירטואליזציה.
גרטנר מדגישה שככל שהמחשוב הופך להיות יותר ממוקד משתמש, הארגונים חייבים להבין שפלטפורמת משתמש קצה הינה יותר מצורך תפעולי והוצאה שיש לייצב ולהפחית. לדברי קליינהנס, "ארגונים צריכים לראות זאת כהזדמנות אסטרטגית למשוך עובדים חדשים, לפשט פעולות, לפתח הזדמנויות עסקיות חדשות ולאפשר מודלים חדשים לאינטראקציה פנימית וחיצונית.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".