במסגרת הערעור ניתן לתקן טענות משפטיות ולא עובדתיות

בית המשפט המחוזי קבע כי במסגרת הערעור ניתן לתקן טענות משפטיות על ידי הגשת כתב ערעור מתוקן ובתנאי שהן מתבססות על הטענות העובדתיות שהועלו בשלב ההשגה.
עו"ד לילך דניאל |

ע"ש 1059/03, בש"א 1468/05, בש"א 26141/04, בש"א 13906/04 בנימינה שוקי הון בע"מ נ. הנהלת המכס ומע"מ י-ם

המבקשת הגישה ערעור על פי סעיף 64(ג) לחוק מס ערך מוסף התשל"ו-1976 (להלן - החוק). הערעור הוגש על החלטת המשיב לדחות את השגתה באשר לקביעתו כי יש לשנות את סיווגה מ"עוסק מורשה" ל"מוסד כספי".

המבקשת הוקמה בשנת 94' ועסקה עד שנת 97' בניהול תיקי השקעות. על העמלות שקיבלה המבקשת היא שילמה מע"מ. בשנת 97' הפסיקה המבקשת את פעילותה ולא עסקה בכל פעילות. בשנת 99' החלה המבקשת בפעילות חדשה של טיפול בסיכוני שער במטבע חוץ ועבדה בעיקר מול בנקים.

רווחי המבקשת נובעים ממרווחי הפרשי השער בין הנגזרות השונות, כגון אופציות שערי מט"ח, עסקאות פורוורד וכן מעמלות המשולמות לה על ידי לקוחות תמורת כתיבת אופציות.

המבקשת רשומה כעוסק ובדיווחיה למע"מ איננה דורשת מס תשומות ואיננה משלמת מע"מ.

המבקשת פנתה מיוזמתה למשיב, על מנת שזה יאשר כי אין לה כל פעילות המחייבת אותה ברישום או דיווח בענין החוק, בין כעוסק ובין כמוסד כספי. בתגובה, הודיע המשיב למבקשת כי יש לראות בה כמוסד כספי.

על החלטה זו הוגשה השגה. בהשגה קובע המשיב כי יש לראות את המבקשת כמוסד כספי החל משנת 99'. מכאן הערעור.

המבקשת הגישה מספר בקשות לתיקון כתבי הטענות. בין היתר, ביקשה להוסיף את הסעיפים הבאים:

- סעיף בו מתבקש בית משפט לקבוע כי אין המבקשת עוסקת במכירת מטבע חוץ אלא בביטוח סיכוני שער.

- לחילופין התבקש בית משפט לקבוע כי גם אם ניתן לקבל את טענת המשיב על פיה עוסקת המבקשת במכירת מטבע חוץ, יש לסווג אותה כעוסק בהתאם להוראות סעיף 19(ב) לחוק ולא בהתאם להוראות צו מס הרך מוסף (קביעת מוסד כספי), התשל"ז-1977 (להלן - הצו).

- בית המשפט התבקש לקבוע כי כוונת המחוקק בצו היתה למנות גופים הנותנים שרות ללקוח חיצוני ולא גופים הפועלים וסוחרים בשוק ההון עבור עצמם.

- לחילופין התבקש בית המשפט לקבוע כי סיווג המבקשת כמוסד כספי בשל היותה עוסקת בתחום הפיננסים, אינו נכון ומביא לאפליה אל מול קופות הגמל.

המשיב טען כי מדובר בהוספת טענות עובדתיות ומשפטיות חדשות ולפיכך ביקש לדחות את הבקשה לתיקון הערעור.

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו פסק

במסגרת הערעור על פי החוק, על בית המשפט לבחון את החלטת המשיב בהשגה. זאת לאור הטענות שהיו בפני המשיב, כפי שהועלו על ידי המבקשת וכפי שנדונו. אין בית משפט זה במסגרת הערעור יכול להתיר תיקון טענות עובדתיות אשר לא הועלו ולא נטענו בפני המשיב ולא היוו חלק מהחלטתו בהשגה עליה מוגש הערעור.

אין לקבל את בקשת התיקון, ככל שהיא מתייחסת לתיאור עיסוקה של המבקשת.

באשר לטענות המשפטיות השונות אשר הועלו, על מנת שניתן יהיה לקיים דיון מסודר, על המבקשת להגיש כתב ערעור מתוקן, המתבסס על הטענות העובדתיות המקוריות שהועלו על ידה, תוך כדי העלאת כל הטענות המשפטיות המתבקשות על ידה, ככל שהן מתייחסות לבסיס עובדתי זה בלבד. עד אשר לא יעשה הדבר, לא ניתן יהיה כלל להתייחס לטענותיה של המבקשת.

הבקשה נדחתה. בית המשפט התיר למבקשת להגיש כתב ערעור מתוקן, בכפוף לאמור לעיל.

המבקשת חויבה בהוצאות בסך 5,000 ₪ + מע"מ.

ניתן ביום 31.7.2005 בפני: כב' השופטת ד. קרת מאיר.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה