במסגרת הערעור ניתן לתקן טענות משפטיות ולא עובדתיות
ע"ש 1059/03, בש"א 1468/05, בש"א 26141/04, בש"א 13906/04 בנימינה שוקי הון בע"מ נ. הנהלת המכס ומע"מ י-ם המבקשת הגישה ערעור על פי סעיף 64(ג) לחוק מס ערך מוסף התשל"ו-1976 (להלן - החוק). הערעור הוגש על החלטת המשיב לדחות את השגתה באשר לקביעתו כי יש לשנות את סיווגה מ"עוסק מורשה" ל"מוסד כספי". המבקשת הוקמה בשנת 94' ועסקה עד שנת 97' בניהול תיקי השקעות. על העמלות שקיבלה המבקשת היא שילמה מע"מ. בשנת 97' הפסיקה המבקשת את פעילותה ולא עסקה בכל פעילות. בשנת 99' החלה המבקשת בפעילות חדשה של טיפול בסיכוני שער במטבע חוץ ועבדה בעיקר מול בנקים. רווחי המבקשת נובעים ממרווחי הפרשי השער בין הנגזרות השונות, כגון אופציות שערי מט"ח, עסקאות פורוורד וכן מעמלות המשולמות לה על ידי לקוחות תמורת כתיבת אופציות. המבקשת רשומה כעוסק ובדיווחיה למע"מ איננה דורשת מס תשומות ואיננה משלמת מע"מ. המבקשת פנתה מיוזמתה למשיב, על מנת שזה יאשר כי אין לה כל פעילות המחייבת אותה ברישום או דיווח בענין החוק, בין כעוסק ובין כמוסד כספי. בתגובה, הודיע המשיב למבקשת כי יש לראות בה כמוסד כספי. על החלטה זו הוגשה השגה. בהשגה קובע המשיב כי יש לראות את המבקשת כמוסד כספי החל משנת 99'. מכאן הערעור. המבקשת הגישה מספר בקשות לתיקון כתבי הטענות. בין היתר, ביקשה להוסיף את הסעיפים הבאים: - סעיף בו מתבקש בית משפט לקבוע כי אין המבקשת עוסקת במכירת מטבע חוץ אלא בביטוח סיכוני שער. - לחילופין התבקש בית משפט לקבוע כי גם אם ניתן לקבל את טענת המשיב על פיה עוסקת המבקשת במכירת מטבע חוץ, יש לסווג אותה כעוסק בהתאם להוראות סעיף 19(ב) לחוק ולא בהתאם להוראות צו מס הרך מוסף (קביעת מוסד כספי), התשל"ז-1977 (להלן - הצו). - בית המשפט התבקש לקבוע כי כוונת המחוקק בצו היתה למנות גופים הנותנים שרות ללקוח חיצוני ולא גופים הפועלים וסוחרים בשוק ההון עבור עצמם. - לחילופין התבקש בית המשפט לקבוע כי סיווג המבקשת כמוסד כספי בשל היותה עוסקת בתחום הפיננסים, אינו נכון ומביא לאפליה אל מול קופות הגמל. המשיב טען כי מדובר בהוספת טענות עובדתיות ומשפטיות חדשות ולפיכך ביקש לדחות את הבקשה לתיקון הערעור. בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו פסק במסגרת הערעור על פי החוק, על בית המשפט לבחון את החלטת המשיב בהשגה. זאת לאור הטענות שהיו בפני המשיב, כפי שהועלו על ידי המבקשת וכפי שנדונו. אין בית משפט זה במסגרת הערעור יכול להתיר תיקון טענות עובדתיות אשר לא הועלו ולא נטענו בפני המשיב ולא היוו חלק מהחלטתו בהשגה עליה מוגש הערעור. אין לקבל את בקשת התיקון, ככל שהיא מתייחסת לתיאור עיסוקה של המבקשת. באשר לטענות המשפטיות השונות אשר הועלו, על מנת שניתן יהיה לקיים דיון מסודר, על המבקשת להגיש כתב ערעור מתוקן, המתבסס על הטענות העובדתיות המקוריות שהועלו על ידה, תוך כדי העלאת כל הטענות המשפטיות המתבקשות על ידה, ככל שהן מתייחסות לבסיס עובדתי זה בלבד. עד אשר לא יעשה הדבר, לא ניתן יהיה כלל להתייחס לטענותיה של המבקשת. הבקשה נדחתה. בית המשפט התיר למבקשת להגיש כתב ערעור מתוקן, בכפוף לאמור לעיל. המבקשת חויבה בהוצאות בסך 5,000 ₪ + מע"מ. ניתן ביום 31.7.2005 בפני: כב' השופטת ד. קרת מאיר. ד. קרת-מאיר, שופטת
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
מדד המחירים לצרכן CPIמחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.5%; מדד המחירים ביולי עלה 0.4%
מדד המחירים ביולי עלה בהתאם לתחזיות הכלכלנים; מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, ירידה חדה בדירות חדשות; מה קרה בשכר הדירה ונתונים נוספים?
מדד המחירים עלה ב-0.4% בדומה לקונסנזוס התחזיות. בשנים עשר החודשים האחרונים עלה המדד ב-3.1%.
מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, מדד מחירי הדירות החדשות איבד 1.5% - זה משמעותי מאוד!
הנתון שפרסמה היום הלמ"ס מבטא המשך ירידה במחירי הדירות, זה החודש הרביעי ברציפות כשמדי חודש הירידה מתגברת. העדכון של הלמ"ס מתייחס לחודשים מאי-יוני (ממוצע של סוף מאי), כלומר לפני חודשיים וחצי. מאז המחירים המשיכו לרדת. בבדיקות בשטח של ביזפורטל עולה כי מחירי הדירות ירדו ב-5%, יש גם מקומות שהירידה חריפה יותר.
בלמ"ס מעדכנים כי מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני השנה, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני בשנה שעברה נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-2.5%. על פי הלמ"ס מתחילת השנה החלה התמתנות בעליות המחירים כשבארבע התצפיות האחרונות יש ירידות מחירים.
מהשוואת העסקאות שבוצעו בתקופה הנוכחית לעומת התקופה המקבילה אשתקד, נמצאו עליות מחירים בכל המחוזות: צפון (8.2%), חיפה (5.5%), דרום (2.7%), ירושלים (1.7%), מרכז (1.3%) ותל-אביב (1.1%).
- מדד המחירים ביולי - מה הצפי והאם הריבית תרד?
- וול סטריט חוגגת את המדד, אבל מדוע המכסים (עדיין) לא משפיעים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי הלמ"ס מחירי דירות חדשות ירדו ב--1.5% בחודש אחד. שיעור העסקאות במסגרת תמיכה ממשלתית ירד מ-30.2% בתקופה הקודמת (אפריל – מאי 2025) ל-29.5% בתקופה הנוכחית. מבדיקה שערכנו עולה כי מדד מחירי הדירות החדשות בניכוי עסקאות בתמיכה ממשלתית ירד ב-0.7%.
