לאומי שוקי הון חותך המלצה לרציו
אלה פריד, האנליסטית של לאומי שוקי הון בתחום האנרגיה, הורידה היום את ההמלצה למניית רציו ל'משקל שוק' וזאת בשל שינוי בבסיס ההנחות במאגר לוויתן. בלאומי חתכו את מחיר היעד באגרסיביות, גם לרציו וגם לדלק קידוחים.
רציו יהש 1.51% דלק קידוחים יהש
פריד כותבת כי הנחת הבסיס עדיין מניחה יצוא מלוויתן, אך הסצנריו המרכזי מתייחס לתרחיש של "יצוא מורכב", מבוסס האב אזורי או LNG, שאינו מופיע בתחזית השותפים במאגר. "להערכתנו קיימת הסתברות גבוהה שבאגן הים התיכון המזרחי יקום האב אזורי. אולם כיום, כאשר סיכוי תרחיש היצוא "הנגיש והנוח" פחתו ואילו חלופות היצוא האזורי "המורכב" טרם התגבשו, הופכים מחירי הגז הנוזלי רלבנטיים מאי-פעם ליצוא מלוויתן", כתבה פריד.
"התמחור של המאגרים בישראל סובל בעיקר מסיכון שוק בשל החשש מעודף היצע מקומי וסגירות גיאופוליטית", כתפה פריד. "הסטת הפרמיה שסקטור הנפט והגז הגלובאלי מעניק למאגרים שבפיתוח, אינה מתקיימת במידה מספקת בתמר, והיתרון לגודל של מאגר לווייתן גם הוא אינו זוכה לביטוי בשווי המניות. לפיכך, נשאלת השאלה מדוע אנו ממליצים על רציו ודלק קידוחים רק ב'תשואת שוק'. התשובה פשוטה, בשל אופק ההשקעה הארוך מאוד שנשחק על ידי שיעורי ההיוון. למשקיעים בעלי אורך נשימה ובטן חזקה, שאינם מתרגשים יתר על מידה מתנודתיות, מדובר באחת ההשקעות המעניינות במשק לטווח ארוך. לגבי יתר המשקיעים, אלה המתאפיינים בפחות סבלנות וביותר רגישות לתנודתיות, היינו ממליצים להחזיק את המניות במשקל שוק".
- מניות הביטוח ימשיכו לזנק: "תשואה של 20%-40% בשנתיים הקרובות"
- פז מקבלת אפסייד של 25% מלאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחיר היעד לרציו עומד נחתך ל-220 שקלים למניה לעומת מחיר יעד הקודם של 280 שקל למניה.
- 9.יש גורם שרוצה לגרוף מניות לטווח רחוק...! הגז קיים...!!! (ל"ת)אביקול 14/02/2018 09:26הגב לתגובה זו
- 8.כסף על הריצפה 13/02/2018 15:46הגב לתגובה זועל פניו, ליוויתן מתומחר על אפס כרגע.
- 7.יגאל 13/02/2018 14:47הגב לתגובה זומניות הגז מתומחרות הרבה מתחת לשווי שלהן , גברת פריד חוץ מלתת הורדת המלצה ביחס לקודמת שלה בעצם כותבת שהיא לא יודעת כלום . בלויתן יש פי שתיים כמות גז מתמר , גברת פריד מתמחרת את לוויתן 1/3 מתמר וזה עוד ללא אפרודיטה שנמצא בבעלות דלק קידוחים . כול האנליסטים הללו הם צופים פני הווה ולא העתיד בדרך כלל צריך לעשות בדיוק להפך !
- אשר 13/02/2018 16:39הגב לתגובה זו2.2 ולא 220
- 6.תשובה מנפיק והמוסדיים קונים בטירוף (ל"ת)kobes 13/02/2018 13:23הגב לתגובה זו
- 5.שישנסקי 13/02/2018 12:59הגב לתגובה זומס עושק שחל על הצבור. שטייניץ הפודל הסתנן לליכוד עוד ד"ר אפס שגרם נזק
- 4.עדיין המחיר גבוה ממחיר המניה. המניה 190 (ל"ת)איציק 13/02/2018 12:27הגב לתגובה זו
- 3.משקיע וותיק 13/02/2018 12:17הגב לתגובה זובמדינה שלנו כלום לא יזוז ועם הטורקים אי אפשר לעשות עסק, הגז ישכב שם עוד תקופה והמנהלים מושכים בינתיים משכורות.
- 2.מחר היא תעלה % 9 (ל"ת)אבי 13/02/2018 12:02הגב לתגובה זו
- 1.בוקר טוב המניות כבר ירדו ועכשיו לאומי מוריד המלצה. (ל"ת)רציו 13/02/2018 11:44הגב לתגובה זו
- תמים 13/02/2018 14:52הגב לתגובה זואיך הם יקנו בזול אם הם לא יפרסמו דוח מפחיד חחחחח
- משקיע ברציו 13/02/2018 14:34הגב לתגובה זולפעילות ואז מפורסמות לכולם.
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
