עומאן בראי משק האנרגיה העולמי
בסוף השבוע שעבר ערך ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ביקור חשאי במדינה הערבית עומאן. הביקור בסולטנות המזרח-תיכונית אמנם נעשה למטרות מדיניות וככל הנראה לצורך ניסיון לייצר דו-שיח בין ישראל לפלסטינים, אולם אנו נסקור את חלקה של המדינה בהסתכלות משק האנרגיה.
עומאן שוכנת בחלקה הדרום-מערבי של יבשת אסיה, בדרום-מזרח חצי-האי ערב. המדינה גובלת באיחוד האמירויות בצפון מערב, בסעודיה במערב ובתימן בדרום מערב. מלבד שכנותה במדינות אלו, עומאן יושבת על צומת ימי אסטרטגי מאוד - היא שוכנת לחופיו של הים הערבי ומפרץ עומאן, מה שמאפשר לה שליטה על צד אחד של מיצרי הורמוז, אשר מהווים את נתיב המעבר העיקרי של נפט וסחורות ממדינות המפרץ.
נתונים כלכליים עיקריים
בדומה למרבית מדינות חצי האי-ערב, כלכלת עומאן מבוססת על ייצוא נפט גולמי, כאשר על פי הערכות מקורן של כ-80% מהכנסות המדינה הן מייצוא נפט.
הגרף הבא מתאר את שיעור השינוי ב-GDP של עומאן משנת 2010 ותחזית צמיחת ה-GDP עד לשנת 2023, עיקר השיפור ב-2018 והצפי לשיפור ב-2019 נובע מעליית מחירי הנפט בתקופה האחרונה.
**השינוי באחוזים
- מחירי הדירות בת"א בצניחה - על ההמשך ועל הפיל שבחדר
- האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת המדינה נשענת כמעט לחלוטין על ייצוא של נפט גולמי, גז טבעי וקונדנסט, שכן מלבד היותם מקור הכנסות משמעותי למדינה, הסקטור מהווה כ-50% מה-GDP. על פי ה-Statistical Review שפרסמה בחודש יוני האחרון ענקית האנרגיה BP אשר פועלת במדינה, רזרבות הנפט המוכחות של המדינה נאמדות בכ-5.4 מיליארד חביות. נתון זה אינו חריג, שכן הוא מהווה כ-0.3% מסך הרזרבות בעולם.
עם זאת, נציין כי עומאן נחשבת למפיקת הנפט הגדולה במזרח התיכון שאינה חברה בארגון OPEC, וקצב ההפקה שלה נאמד בכ-1 מיליון חביות נפט ליום בשנת 2017. במהלך 2018 נרשמה ירידה מסוימת בתפוקות הנפט של המדינה לכ-970 אלף חביות ביום, לאור תמיכתה של המדינה במהלך של מדינות OPEC לקיצוץ תפוקות הנפט בעולם. מרבית מהנפט והקונדנסט שמופקים בעומאן נמכרים לסין, ולכן יש לה חשיבות מסוימת עבור משק האנרגיה העולמי, אולם לא מכרעת כמו שכנתה סעודיה.
הפקה משמעותית של גז טבעי
בניגוד ליציבות היחסית בקצב הפקת הנפט במדינה, בעשור האחרון חל גידול של כ-95% בהיקף הפקת הגז הטבעי במדינה. בשנת 2017 הופקו בעומאן למעלה מ-32 BCM של גז טבעי, כאשר לצורך ההשוואה, בישראל הופקו מעט מתחת ל-10 BCM. מוערך כי בשנים הקרובות הפקת הגז הטבעי במדינה תמשיך לגדול עם המשך פיתוחם של שדות הגז Khazzan ו-Ghazir על ידי ענקית האנרגיה BP.
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- מנכ"לית חיצונית ראשונה ב-BP עשויה להוביל לגל מיזוגים בענף האנרגיה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק?...
ההפקה המסחרית מ-Khazzan החלה בספטמבר 2017 וכבר הגיעה ליעד ההפקה המתוכנן, כ-1 bcf/d. באפריל 2018, התקבלה החלטת השקעה להרחבת הפרויקט (FID), שהשלמתו צפויה בשנת 2021. דבר שצפוי להוביל לעלייה לכ-1.5 bcf/d (שווה ערך ל-15.6 BCM בשנה).
בשנים האחרונות, עם הירידה במחירי הנפט, החלה עומאן ליישם שיטות חדשניות בהפקת הנפט, לצורך קיטון עלויות ההפקה. במהלך 2017, החלו במדינה לייצר קיטור באמצעות 36 חממות סולאריות, שיאפשרו הפקה זולה יותר של נפט לעומת הפקתו באמצעות שימוש במקורות אנרגיה עצמאיים כמו נפט וגז טבעי.
בשורה התחתונה, למרות קרבתה של עומאן למדינות המפרץ החברות בארגון OPEC ושכנותה עם סעודיה, המדינה אינה חברה בארגון ותפוקות הגז והנפט שלה אינן מספקות על מנת להשפיע על משק האנרגיה העולמי. עם זאת, מיקומה הגאוגרפי מהווה כלי אסטרטגי משמעותי, שכן המדינה שולטת על צידו האחד של מצר הורמוז, המהווה נתיב מעבר מהותי של מרבית מתפוקות הנפט הגולמי של מדינות המפרץ.
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
